מה כולל המדריך?
עם בטיחות לא משחקים, ובעולם הרכב יש פרטים רבים המשפיעים על הבטיחות שלך בתוך הרכב. המדריך נועד להסביר ולהרחיב את הידע שתחום הבטיחות. מהם ההבדלים בין בטיחות אקטיבית לבטיחות פסיבית, מהם המכלולים במכונית שמגנים עלינו ואיך. מיהם הגופים שעורכים את מבחני הריסוק ומה אומרים כוכבי הריסוק. כמו כן, טיפים לנהיגה בטוחה ולהתמודדות עם מצבי חירום בכביש.

שלוש קלישאות, שגויות ומסוכנות:
• רכב בטוח הוא לא רכב עם פח עבה.
• מערכת ABS לא מגדילה את מרחק הבלימה.
• בלימה בכל הכוח לא תוביל לאיבוד שליטה ברכב.
מדריך הבטיחות השלם
צילום: מנהל
חושבים שאתם יודעים הכל על הבטיחות של רכבכם? תחשבו שוב
תחום ההגנה על נוסעי הרכב נחלק בעיקר לשני סוגים, אקטיבי ופסיבי:

בטיחות אקטיבית
אצל רוב האנשים הבטיחות מתקשרת לחלק הפסיבי (יכולת הספיגה וההגנה של מעטפת הרכב), אבל הבטיחות האקטיבית חשובה לא פחות. היא מתייחסת למכלולים שונים במכונית שמטרתם לקטין את הסיכוי להיות מעורב בתאונת דרכים.

ישנם מכלולים רבים שמשפרים את הבטיחות האקטיבית ברכב, ואלו הבולטים שבהם:
צמיגים – הם הקשר היחידי בין הרכב לכביש, צמיגים מאיכות טובה יספקו אחיזת כביש גבוהה וכתוצאה מכך מרחק עצירה קטן. למבחן הצמיגים שערכנו לחץ כאן.
בלמים – המערכת שאחראית על האטת או עצירת המכונית.
מערכת ה-ABS מונעת את נעילת הגלגלים בבלימת חירום ומאפשרת יכולת תמרון גם במצבים מסוכנים. במכוניות מהשנים האחרונות, ה-ABS יעצור מהר וקצר יותר מכל בלימה אחרת.
מערכת ה-ESP – מזהה איבודי אחיזה של הרכב ומשתמשת בניהול מתוחכם של פעולת הבלמים בכדי לשמור על נתיב הנסיעה הנבחר.

שימו לב!
יצרני הרכב לא ידגישו בהכרח שמכלולים כאלו מתקשרים ישירות לבטיחות, אבל הם לא פחות חשובים מהבטיחות הפסיבית. הרי הדרך הטובה ביותר להינצל מתאונה היא למנוע אותה מלכתחילה.
חברת בוש, מפתחת מערכת ה-ESP הראשונה, מסבירה איך המערכת עובדת
בטיחות פסיבית
הבטיחות הפסיבית היא שם כולל לכל המכלולים שממזערים את הנזק אחרי שהתרחשה התאונה. כל המכלולים הללו, עוברים פיתוח תמידי על-מנת לשמור על יושבי הרכב באופן הטוב ביותר שאפשר.
מכלולים חשובים:
חגורות בטיחות תפקידן לשמור על הנוסעים במקומם, בתוך המושב, ובכך למנוע מהם להיזרק מהרכב או בתוכו ולפגוע בנוסעים אחרים.
כריות אוויר משככות את הפגיעה של הנוסעים בחלקי הרכב עצמו, כמו למשל פגיעה של הנהג בהגה.
אזורי קריסה – אזורים בשלדה שנועדו לקרוס בתאונות ובכך להוריד את עוצמת התאונה שעוברת לנוסעים.
משענות ראש מפחיתות את הסיכוי לפציעת "צליפת שוט", תנועה חזקה של הצוואר קדימה ואחורה.

טיפ!
טעות קריטית – "עובי פח": הוא מושג שאינו קיים יותר בעולם הרכב ומתייחס בעיקר לרכבים מלפני שנות ה-90. כיום הדרך הכי ודאית לדעת אם הרכב בטיחותי יותר או פחות היא לפי מבחני הריסוק בלבד! חלקי המרכב החיצוניים, כגון פגושים, מתוכננים כיום שיספגו "תאונות חניה" ולכן הם מתעקמים יחסית בקלות. קחו לדוגמה את המבחן שנערך לשתי מכוניות שברולט מדורות שונים:
חדש מול ישן - האם ה"פח העבה" עדיף על אמצעי בטיחות מודרניים? לא הוא לא
מהם מבחני הריסוק?
ישנם ארגונים אשר מרסקים בצורה מבוקרת מכוניות אלו קובעים את רמת הבטיחות הפאסיבית. בישראל נמכרות מכוניות שעברו מבחני ריסוק לפי הסטנדרט האירופאי ולפי זה האמריקאי. שיטת הדירוג האירופאית – כוכבי הריסוק כוכבי הבטיחות של ארגון E-NCAP – רלוונטית לרוב הדגמים הנמכרים בארץ ונחשבת לאמת המידה לפיה נמדדת ביטיחותיה של מכונית.
• שימו לב, חלק מהמכוניות בישראל (לרוב ברמות אבזור נמוכות) לא מכילות את כמות כריות האוויר איתן הדגם נבדק במבחני הריסוק ולכן לא זכאיות לדירוג שקיבלו.

רקע

עד אמצע שנות ה-90 רוב היצרנים ייחסו חשיבות משנית בלבד לנושא הבטיחות והשקיעו את רוב משאביהם לכיוונים אחרים כמו מנועים, תיבות הילוכים, עיצוב חיצוני ופנימי וכד'. בשנת 1997 הוקם ארגון E-NCAP והחל לבצע מבחני ריסוק ולפרסמם באופן פומבי. תוצאות המבחנים הראשונים היו מחפירות, מה שגרם ליצרנים להשקיע יותר משאבים בתכנון הבטיחות הפסיבית של הרכב. ישנם ארגוני בטיחות נוספים שאינם שייכים לחברות הרכב כמו ה-IIHS וה-NHTSA האמריקאים לדוגמה.
גם המשפחתיות הפופולריות בישראל עוברות מבחני ריסוק מפרכים
לכל ארגון יש את סוגי המבחנים שלו, אך רובם מבצעים מבחני ריסוק חזית, פגיעת רכב מהצד, פגיעה צידית בעמוד וצליפת שוט. ב-E-NCAP הוסיפו בשנים האחרונות גם מבחן פגיעה בהולך רגל. את הנתונים וההשפעות של מבחני הריסוק על גוף האדם מקבלים על-ידי בובות. הן מדמות שני מבוגרים היושבים קדימה, ילד ותינוק במושב בטיחות מאחור. לבובות מבנה, יכולת תנועה ומשקל דומה לאדם ממוצע והן מלאות חיישנים שבודקים את חומרת הפציעה שספגו בתאונה ומהם מקבלים את הנתונים הסופיים.

הטובות והנכשלות
דוגמאות למכוניות עם ציוני ריסוק נמוכים:
שברולט אוואו סדאן – כוכב וחצי
איסוזו D מקס (דור קודם, נבחן ב-2008) – כוכב וחצי
ג'יפ קומפאס (עדיין משווק בארץ כחדש!) – 2 כוכבים
שימו לב!
בארץ משווקות לפעמים גרסאות מוזלות עם אבזור בטיחות חסר, ולפעמים דווקא עם אבזור בטיחותי עשיר יותר מזה שנמצא בדגמי הבסיס האירופאיים, לכן תמיד צריך לוודא מה כולל המפרט המקומי של כל מכונית.

דוגמאות למכוניות מצטיינות במבחני הריסוק:
שברולט סוניק – 5 כוכבים
פורד פוקוס – 5 כוכבים
מרצדס C קלאס – 5 כוכבים
מדריך הבטיחות השלם
צילום: מנהל
כדאי לבדוק מה הציון שנתנו שלושת הארגונים הבולטים - ה-IIHS, ה-NSTSA וה-E-NCAP
טיפ!
למעט מקרים בודדים, מכוניות מהשנים האחרונות נחשבות לבטוחות. רובן מקבלות ציוני ריסוק של 4-5 כוכבים, אך חשוב לבדוק כל דגם בנפרד. לתוצאות מבחני הריסוק.
נהיגה בטוחה ונכונה
לכל אחד בישראל יש סיכוי של קצת מעל 100% להיות מעורב בתאונת דרכים (אפשר להיות מעורבים ביותר מתאונה אחת במהלך החיים). דרך אחת להוריד את אחוז הסטטיסטיקה היא על-ידי שיפור ביכולת הנהיגה האישית של כל אחד. מומלץ מאוד לעשות קורס נהיגה בטוחה בבתי-הספר לנהיגה או אצל מדריכי הנהיגה המתקדמת.
להלן מספר טיפים לשיפור הנהיגה ביומיום:
מבט רחוק – נסו להסתכל כמה מכוניות קדימה ולא על המכונית לפניכם. ככל שרואים רחוק יותר ניתן לזהות סכנות מוקדם יותר.
שמירת מרחק – החוק אומר 2 שניות, אבל השתדלו לשמור 3 שניות לפחות. במקרה של אי-שמירת מרחק, מספיק שלא הייתם ערניים או שלאוטו לפניכם יכולת בלימה טובה יותר כדי שתגרמו לתאונה במקרה של בלימה פתאומית.
לחץ אוויר חשוב לבדוק אחת לחודש את לחץ האוויר בצמיגי הרכב. לחץ נמוך יפגע משמעותית באחיזת הצמיגים ויגדיל את מרחק הבלימה.
מדריך הבטיחות השלם
צילום: מנהל
מרצדס A קלאס במבחן מערכת ה-ESP
חשוב לדעת! (וללמוד)
בלימת חירום – במקרה חירום רצוי לבלום בכל הכוח. למכוניות מודרניות יש ABS, המערכת מונעת את נעילת הגלגלים. האוטו תמיד יישאר בשליטת הנהג, ובזכות ה-ABS ניתן גם להסיט את המכונית ולחמוק ממכשולים בזמן בלימה.
סיבובים – אם מרגישים איבוד שליטה של המכונית בתוך סיבוב, חשוב מיד ללחוץ בחוזקה על הבלמים. זאת הדרך המהירה והקלה ביותר להחזיר את השליטה על המכונית לנהג.
תנוחת נהיגה שבו ישר וקרוב להגה. לנהג עם משענת גב שוכבת יש פחות שליטה על המכונית! הקפידו על כיפוף קל ברגליים ושתי ידיים עם כיפוף קל על ההגה, כך תהיו בשליטה מקסימאלית על המכונית.

סיכום
נקודת התורפה העיקרית כיום בתחום הבטיחות היא הנהג. חוסר הבנה של מערכות הבטיחות החדשות, ופער ידע לגבי התנהגות המכונית מגדילות משמעותית את הסיכוי לתאונות.
בניגוד לאנשים, הבטיחות במכוניות השתפרה משמעותית בעשור האחרון. כיום מכוניות מספקות אחיזה, יכולת תמרון ובלימה טובות יותר מהעבר. הן מגנות טוב יותר על יושבי הרכב, וציוני הריסוק מהווים שיקול גדול יותר בעת חיפוש של המכונית הבאה. חשוב לבדוק את אביזרי הבטיחות שמקבלים במכונית, במיוחד במשומשות, שם לא תמיד יהיו את כל אביזרי הבטיחות שיש במכוניות חדשות.
מדריך הבטיחות השלם
צילום: מנהל
מי הובילה את תחום הבטיחות בעבר?
במשך השנים עברה המכונית שיפור מתמיד ביכולת שלה לשמור על יושביה- מיהן פורצות הדרך?
1946 – צמיגים רדיאלים – הוצגו לראשונה על-ידי חברת הצמיגים מישלין.
1953 – בלמי דיסק – הופיעו לראשונה על היגואר C-TYPE.
1959 – חגורות בטיחות – קיימות מאז תחילת המאה הקודמות. וולו היתה הראשונה להציג את החגורות המוכרות לנו היום (שלושה עיגונים) בכל דגמיה.
1968 – משענות ראש – מוצגות לראשונה במכוניות וולוו.
1971 – ABS – קרייזלר הראשונה עם מערכת שעובדת על ארבעת הגלגלים.
1981 – כרית אוויר – משולבת לראשונה, בצורה בטיחותית, במרצדס S קלאס.
1987 – ESP – פיתוח של חברת בוש שמשולב לראשונה במכוניות מרצדס.
2001 – רנו לגונה – המכונית הראשונה בעולם שקיבלה 5 כוכבים במבחני הריסוק.