איך שוברים תדמית "זקנה" ופונים לקהל לקוחות צעיר? בוולוו בעיקר
מצהירים על ביצועים ויכולת דינמית, והופכים את ה-S60 החדשה למכונית שצריכה
לנצח בקטגוריה בה הרגש גובר במקרים רבים על ההיגיון.
נכון,
וולוו S60 לא נטשה לחלוטין את המראה המשפחתי ואת הזהות
ה"וולוואית", אך היא שונה מאוד מעיצובי הסדאן הקודמים של
וולוו: החלק
האחורי קצר וגבוה יותר, ויחד עם קורה אחורית רחבה נותן תחושה דחוסה
ושרירית. מהצד תמצאו סגנון "כמעט קופה" שפופולארי לאחרונה, ורק החרטום דומה
למה שכבר פגשנו בוולוו, כלומר סבכה גדולה עם סמל המותג, ועיצוב עגלגל
במובחן.
תא הנוסעים מציע גם הוא שילוב בין האופי המסורתי לאלמנטים חדשים:
ריפודי העור, חלק מחבילת אבזור "אקטיב" שמעלה את המחיר ל-279,000 ש"ח,
צבועים בגוון שבין חרדל לחום (נשמע רע, נראה טוב). יש כאן את אותה קונסולה
מרכזית צפה שמאפיינת את המותג מאז ה-S40, כשכאן היא בגוון אלומיניום מוברש
ומעליה מערכת שליטה עם מסך "7 (לא מגע). החלק העליון של הקונסולה מתקמר
באלגנטיות ועוטף לוח מחוונים פשוט וברור, וכל מנופי הפיקוד נופלים לידיים
בצורה אינטואיטיבית, כפי שלמדנו לצפות לו מוולוו.
צילום: תומר פדר
בסיס המושב ארוך כראוי והמסעד אוחז היטב, וגם מאחור יש שפע מקום
לרגליים ובסיס עמוק ותומך. אבל לא הכל מושלם: מרווח הראש מאחור גבולי, ההגה
לא נכנס מספיק פנימה ומגביל, ולנהג ממוצע עלול להסתיר את הקצה העליון של
מד הסל"ד והמהירות. יש מעט מדי תאי אחסון באזור הנהג, ואילו תא המטען ארוך
אבל צר יחסית ונפחו לא מרשים. אבל לפחות אפשר לחלקו לשניים באמצעות פטנט
נחמד.
יחידת ההנעה שונה לחלוטין מזו ששימשה את הדור הקודם, ומקורה בפורד – אותו
מנוע 2 ליטר עם 203 כ"ס בסיוע מגדש טורבו (גרסה מוחלשת של מנוע זהה המוצע
בישראל במונדיאו עם 240 כ"ס) גם תיבת ההילוכים הרובוטית כפולת המצמדים, עם
שישה יחסי העברה, מגיעה מפורד (ומוולוו S40). והביצועים? וולוו מצהירה על
8.0 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש, ו-230 מרביים.
פגישת עסקים
בוולוו דאגו להציע שלוש תצורות מתלים שונות: טורינג, דינמיק ו-R,
שנבדלות במבנה זרועות המתלה ולא רק בכיול הבולמים והקפיצים. בארץ מוצעת רק
הטורינג, והשאר יגיעו בהזמנה מיוחדת. ונראה שלפחות בגרסה שלנו, נסיעה
מנהלתית בכביש משובש לא מעוררת ציפיות: המתלים לא מסננים מספיק את שברי
האספלט העירוניים מהסוג הנפוץ אצלנו, והתוצאה היא נסיעה פחות חלקה מזו
שהתרגלנו לקבל מוולוו. המצב משתפר עם העליה במהירות, אבל זה עדיין כיול
"גרמני" של פעם, שמעדיף אספלט איכותי או לכל היותר גלי. גם המושבים, בניגוד
לציפיות מוולוו, לא הרשימו בנסיעות ארוכות – אם כי בנושא זה לבוחנים אחרים
דווקא לא היו תלונות.
צילום: תומר פדר
המנוע גמיש ורב און (אם כי בניית הכח בסל"ד נמוך מעט פתאומית מדי),
התיבה חלקה לחלוטין אך מעט איטית בתגובותיה, וכמעט אין גמגום במהירות נמוכה
שיסגיר כי מדובר בתיבה רובוטית. רעשי הכביש והרוח כמעט לא קיימים, ורעש
מנוע יתקבל רק בהאצות עם רגל ימין כבדה מאוד. בסך הכל, תקבלו תא נוסעים שקט
מאוד רוב הזמן.
על הכביש המהיר מציעים המתלים ריסון טוב של תנועות המרכב ויכולת
התמודדות טובה עם גלים, גם במהירות גבוהה, ורק רצף שיבושים יצליח לבלבל
אותם מעט. הוסיפו לכך תצרוכת דלק סבירה לחלוטין, שנעה – בפרופיל שכלל
עירוני צפוף, פקקים ובין עירוני רגוע – בין תשעה לעשרה קילומטרים לליטר,
ותקבלו רכב שהוא מקום נעים בהחלט לשהות בו בדרך לעבודה.
נו, אז דינמית או לא?
השוודים מתעקשים שהיכולת דינמית היא כפי שלא פגשנו מעולם בוולוו.
ואפשר לומר שהם קרובים לאמת. עיקר הקרדיט מגיע לשלדה, שתחת לחץ כאילו משנסת
מותניים ומטה כתף למאמץ הכללי, עוזרת לך לדחוף עוד ועוד תוך כדי קבלת מידע
שוטף על הקשר עם הכביש. היא מציגה ניטראליות מעוררת כבוד, גם אם מעט
מאכזבת נהגים ספורטיביים. אבל כמה מהם בכלל יקנו וולוו?
צילום: תומר פדר
למרות שפע המומנט וההנעה הקדמית, הכח יורד ביעילות לכביש בזכות
"דיפרנציאל אלקטרוני", שדואג לשמור על האחיזה בעזרת ניתוב הכח לגלגל האוחז.
כך שהמכשול היחיד שעומד בפני הכתרת ה-S60 כמכונת נהיגה מלהיבה באמת הוא
ההגה, שלמרות משקל נכון ושטח מת מצומצם למדי, לוקה בניתוק מוחלט מהמתרחש
מלפנים ונוטל לא מעט מהעוקץ.
אחרת
הדור השני של וולוו S60 הוא עדיין וולוו, אבל עם
טוויסט. אותו תא נוסעים איכותי ומוקפד, אבל עם יכולת דינמית עדיפה – שמגיעה
על חשבון הנוחות העירונית. זה לא מספיק כדי להפוך אותה לסוג המכוניות
שלוקחים במיוחד לכביש מפותל, אבל צריך להיות מספיק כדי לנער מעליה את תדמית
ה"רכב למרובעים" שדבקה במותג.
