ראשון 9:15 – איזה אידיוט הייתי כשאמרתי בשידור (בערוץ הספורט) שאין פקקים. מרפי והשוטרים האוסטריים, שסגרו דרכי גישה לכפר שפילברג, בו מתקיים הגרנד פרי האוסטרי, היכו בי. במקום 40 דקות לוקח לי כמעט שעתיים להגיע מהמלון לחניה.
10:30 – האווירה מתחממת וגם מזג האוויר. על המסלול מתנהלים מירוצי פורמולה של הדרגים הפחות בכירים, גם כדי לבדר את ההמון המאוד ממושמע. את עולם הפורמולה 1 זה לא מעניין ובשדרה הזוהרת שברחבת הטיפולים עסוקים כוכבי הזירה בשיחות, מפגשים והכנות לשידור. "החום לא בהכרח מפריע" אומר לי בוטאס מוויליאמס, אך סמדלי נראה מודאג. בדרך לרחבת הטיפולים הוא אומר לי "יש בחום דברים טובים ורעים, אבל אני פוחד משחיקת צמיגים מוגברת". ואילו קלייר וויליאמס מסבירה: "זה יום מרגש עבורי ועבור הקבוצה. עבדנו קשה והתקדמנו בכל החזיתות, כולל בזירה הכלכלית".
12:00 – תנו לאנשי רד-בול לנהל את ההצגה והם לא יאכזבו. הקהל האוסטרי מתרגש כאשר גרהארד ברגר, אלכס וורץ וניקי לאודה מקיפים את המסלול במכוניות היסטוריות, הזדמנות להיזכר ברעש האדיר של המכוניות ההן. בסוף ההקפה לאודה בסרבל אדום ניגש לשיחה עם מסשיץ, הבעלים של רד בול. חוזה נהיגה לשנה הבאה? סתם שיחה על רד-בול? ובעוד הנהגים עולים למשאית כדי לנופף לקהל ולאוויר ממריא מפגן טיסה של רד-בול, מרחפת השאלה האם יכול סיפור הסינדרלה של מאסה להימשך.
צילום: אלי שאולי, יח"צ בוויליאמס לא רגילים לכל כך הרבה תשומת לב
14:00 – זה מתחיל. מאסה פותח היטב, בוטאס נעקף על ידי רוזברג אך מצליח לחזור למקום השני. אבל על היכולת של מרצדס רומז המילטון שבזינוק מופלא מטפס מהמקום התשיעי לרביעי. בעצירות התדלוק הראשונות המתקפה של וויליאמס מסתיימת. מרצדס עולה למקום הראשון והשני ומאסה מאבד מקום לבוטאס ויורד לרביעי. אבל מרצדס לא מתרחקת ואלונסו, שדולק אחרי מאסה, מסתפק במקום החמישי. מאחור מבוכה ברד-בול, כאשר פטל מדווח בפתיחה על אובדן כוח. הכוח חוזר, אך פטל פורש.
15:45 – חדר מסיבות העיתונאים. רוזברג מתיישב בנינוחות, המילטון נראה קצר רוח ומצפצף על בקשות הבמאי לעזוב את בקבוק השתייה בזמן הצילומים. נראה שהכל התנהל לפי הציפיות: "ידענו שיש לנו פחות אכילת צמיגים משיש לוויליאמס ונוכל להיות אגרסיביים כבר בהתחלה" עונה לי רוזברג." גם אתמול ידעתי שיש לנו המכונית הטובה יותר. היינו טובים באימונים ולכן היינו בטוחים שהסיכויים לטובתנו". בוטאס במקום השלישי מאשר. "מהנתונים שהיו לנו מהאימונים, ידענו שזה יהיה קשה ושיש להם מכונית טובה. אבל היינו טובים ממה שציפיתי".
16:15 – שוב מתחילה הריצה לקבוצות. ברד-בול האווירה קודרת. "הפרישה של פטל הייתה טקטית, כי חשוב לנו לשמור על המנוע" מספר הורנר וממשיך "אבל הביצועים והאמינות של מנוע הרנו הם בפירוש בלתי נסבלים". אבל יש מבחינתו גם צד טוב: "האירוע היה מצוין לאוהדים. היה כאן המון קהל ואווירה נהדרת, וזה שהמירוץ חזר לאוסטריה אפשר לנו להראות מה ניתן לעשות בפורמולה 1. הפסטיבל היה נהדר. לנו לא הלך, אבל זה היה מירוץ לאוהדים לא לרד-בול"...
צילום: אלי שאולי, יח"צ במגרש הביתי של רד-בול יש יותר מ"סתם" מסלול מירוצים
17:00 – בפרארי אלונסו מפגין, כרגיל, בגרות וזוכה לאהדה. הוא מסביר שגם אם נראה שיכול היה להתקרב למאסה, לדעתו וויליאמס שיחקו עם היתרון. אנחנו מציינים כי הוא היחיד בשמינייה הראשונה שאינו עם מנוע מרצדס. "זה כך כבר חמש שנים. ישנו הסיפוק הגדול שכולם מאמינים שאתה במיטבך, ממנהלי הקבוצות ועד הכתבים והפרשנים, אבל הייתי מעדיף פחות כבוד ויותר ניצחונות. הייתי רוצה שנצליח במאבק מול היצרנים".
17:10 – ראיקונן מגיע ונראה עייף מהקבוצה, מהחיים וממה לא. עם מסטיק בפה ומשקפיים על הכובע, שפת הגוף שלו משדרת תסכול עצום. אין לו האמוציות והחום של אלונסו שכה מתאימות לפרארי; ראיקונן לא נראה בבית. "זה לא קשור לבלמים האל-חוטיים אלא לאיך שהמכונית עובדת, להעדפות שלי ולאיך הצמיגים פועלים. אני מנסה לאזן זאת, אבל הציר הקדמי לא עובד איתי. היו לנו בעיות עם הבלמים ומההקפה השנייה ביקשו ממני להאט. אי אפשר ללכת למירוץ ולהאט אחרי שתי הקפות". קימי אינו חושב שפרארי השתפרה מאז המירוץ הראשון. "אנחנו פחות או יותר באותו מקום. רק במסלולים האטיים, כשלא צריך מהירות גבוהה, אנחנו יכולים להיות טובים".
17:30 – אני כבר במרצדס, כשוולף מנסה להסביר למה לא היה קרב בין הנהגים על ההובלה. "זה לא בגלל שניסינו לשמור על המכוניות אלא בגלל שהם נהגו באותה מכונית. לואיס התחיל ממקום גרוע יותר וזה שהוא הגיע למקום השני עלה בשחיקת צמיגים ובלמים".
צילום: אלי שאולי, יח"צ ריקרדו הפתיע העונה, אך הוא נותר צנוע כששואלים אותו על כך
17:45 – וויליאמס הם מאחרים סדרתיים, ואני מתייבש במוטורהום עד שסמדלי מגיע ומסביר: "לא היינו 'רייסרים' אם לא הייתה לנו צביטה קטנה בלב על כך שלא ניצחנו. אבל הם עשו עבודה טובה יותר. ידענו לנהל בלמים וצמיגים ולהגיע, כמו שרצינו, למקום שלישי ורביעי. לא עשינו את טעות הרדיפה אחרי מרצדס כי זה היה מטורף והיינו מפסידים. היינו צריכים להיות שקולים, ולדעתי הם לא היו בקצב המלא שלהם. מאמצע המירוץ התחלנו לשחק משחק הגנתי עם אלונסו כדי לשמור על הצמיגים של מאסה ושמרנו שלא ייכנס לאזור ה-DRS (אזור המותר בעקיפה באמצעות שינוי הנעשה בכנף האחורית [השינוי מוגבל לאזור זה])". סמדלי לא חושב שוויליאמס פספסה את הפוטנציאל עד היום. "אני חושב שההנחה שאיבדנו יותר מדי נקודות לעומת האחרים אינה נכונה. לא תמיד הייתה לנו האפשרות לקחת 27 נקודות. כאן הייתה – ועשינו זאת. בכל מקרה, התפקיד שלי זה לחפש מה לא טוב בשיטה. כעת צריך לגדול כקבוצה ולהתחזק. להיות חזקים כמו מרצדס. והכל נמצא בפרטים הקטנים".
18:15 – בדרך למשפחה, ורגע אחרי שיחה עם העיתונות הברזילאית, אני תופס את מאסה, גיבור האתמול, שמסתכל על הכל ברגשות מעורבים: "אני קצת מאוכזב כי יכולתי לסיים שלישי היום, אבל בעיות קטנות בעצירה והתנועה על המסלול אחרי החלפת הצמיגים, עלו לי במקום. אבל אני גם שמח מהמקום. לא היה לנו באמת סיכוי לנצח כי הם היו הרבה יותר חזקים, אבל אני מקווה שזו נקודת מפנה לוויליאמס וכעת נתחיל להיאבק בצמרת". יש לכם סיכוי לנצח השנה? "זה אפשרי, אבל צריך הרבה מזל כדי להכות את מרצדס".
20:00 – אין ספק שבמירוץ הזה מאסה היה מלך ליום אחד. למען האמת, גם אני מרגיש כמוהו כאשר קרקס הגרנד פרי מתחיל להתקפל ומשאיות הענק מעמיסות את הציוד בדרך למירוץ הבא. יש אנשים שהזירה הזו היא המציאות שלהם, וברגעים אלה, כאשר אני מנסה להתנתק מהעולם הממגנט הזה, אני מקנא בהם מאוד.
צילום: אלי שאולי, יח"צ
