הרעיון במקורו היה של ניקולה האייק, האיש שעשה את שעוני סווץ', והוצע לפולקסווגן בסוף שנות השמונים: תכנון שונה למכונית עירונית ממש קטנה. פולקסווגן יצאה, מרצדס נכנסה ב-1994 וב-1997 נחשף הדגם שהושק סופית ב-1998: מכונית מיקרו. העיקרון: מנוע והנעה אחורית, מרכב מוגבה לאחסון מכלולי הרכב. האורך הקצר, 2.5 מטר, היה כרוחבו של אוטובוס ונועד לחנייה בניצב למדרכה. ההצלחה הראשונית – למעלה ממיליון יחידות נמכרו – הביאה להרחבת קו הדגמים, ואלה כללו דגם פתוח, סופרמיני עם 4 דלתות (מבוסס מיצובישי קולט), רודסטר ותכניות לדגמים נוספים. לאחר ההתלהבות הראשונית, המכירות קרסו, הייצור כמעט ופסק ומרצדס נשארה רק פורטו, שזכתה גם לגרסאות בראבוס כוחניות וחשמל.

הדור השלישי, שהוצג ב-2015, מתבסס על רנו טווינגו: המבנה, בסיס הגלגלים והאורך כמו בדגם המקורי, מערכת ההנעה צרפתית. בהמשך הוצגה גם פורפור, סופרמיני שגם היא מבוססת על הטווינגו. סמארט הציגה גרסאות בראבוס לפורטו וגרסאות כל-חשמליות חדשות לשני דגמיה – גרסה חשמלית ראשונה הייתה כבר ב-2008 – זאת בנוסף לגרסה פתוחה לפורטו. לישראל הובאה הפורטו בדור הראשון (05'-01') ועם הצגת הדור השלישי חזרה לכאן המיקרו החדשה והפורפור בעקבותיה.

ב-2019 היה מותג סמארט לשותפות שווה בין מרצדס לבין ג'ילי – תאגיד הרכב הסיני שהוא הבעלים של וולוו, ובמסגרתו פועלים כיום מותגים כמו פולסטאר, לינק & קו, זיקר.דגמי סמארט החדשים הם חשמליים בלבד, מבוססים על רצפה (SEA) ומכלולים של ג'ילי ומיוצרים על-ידו בסין, וכיום יש בארסנל שלו שני דגמים כאלה: דגם הפנאי סמארט #1 ששיווקו החל בסוף 2023, דגם הפנאי-קופה #3 שישווק במהלך 2024.

המשך קריאה