"בעולמינו צריך לדעת ליחצן את עצמך". קחו למשל את
הונדה, שהייתה הראשונה להציג במערב מכונית היברידית ב-99'. אבל האינסייט המקורית הייתה ממוקדת מדי בחיסכון ורחוקה מהלקוחות – והטכנולוגיה הפכה מזוהה עם
טויוטה.
הונדה החביאה בהמשך את הטכנולוגיה בכלים רגילים, בעוד טויוטה הציגה דגם נפרד ומובדל, הפריוס, שעם יח"צ טוב הפכה לשגרירת ההיברידיות ולהצלחה מסחרית. טויוטה כהרגלה נראית כמי שפעלה בתוכנית מחושבת למרחקים ורק כעת, אחרי שהתבססה, עוברת הטכנולוגיה לשאר דגמיה. הונדה, לעומתה, נשארה מאחור במשחק השיווקי, ורק ב-2009 הציגה משפחתית-היברידית ייעודית – הדור השני של האינסייט, שעיצובו מזכיר מאוד את
טויוטה פריוס.
טויוטה אוריס ההיברידית הגיעה לארץ אשתקד, אבל בכמות זעירה עקב הביקושים באירופה. רק עכשיו יש סוף-סוף ליבואנית הקצאות משמעותיות והיא יוצאת לשלב הבא בהסתערות ההיברידית. חטיבת הכוח דומה לזו שבפריוס, אך המחיר – 136,000 שקלים – מכוון לבטן הרכה של הונדה שהתהדרה במחיר עממי לאינסייט (135,000). זה הזמן לדרבי מסקרן – האם העובדה שהאינסייט מבוססת על סופרמיני (
הונדה ג'אז), בעוד האוריס היא קומפקטית, משמעותית? האם יש יתרון לשיטה המורכבת של טויוטה (מנוע בנזין וחשמלי במקביל מול טור בהונדה)? והאם יש אופציה היברידית אמיתית למשפחת ישראלי?
צילום: תומר פדר הונדה אינסייט וטויוטה אוריס, בהתאמה
האינסייטהונדה אינסייט הוצגה ב-2009 וחודשה לאחרונה. בהונדה טוענים שהאינסייט המקורית, ולא הפריוס, הייתה ההשראה לעיצוב – מה שלא משנה את העובדה שקשה להתרגל למראה המוארך, הנמוך והצר. מבפנים לוכדים את העין מחווני "סטארטרק" שיוצרים תחושה שונה ונעזרים בגוון רקע משתנה לחינוך לחיסכון. אבל החיסכון מגיע גם לחומרים, שאיכותם לא מרנינה עם פלסטיק קודר וקשיח. גם פתחי האוורור וכיסוי המטען הפשוטים לא מסייעים. לפחות הריפוד נאה.
תנוחת הנהיגה סבירה, אך לא כולם אהבו את המושב והשמשה האחורית המפוצלת שגוררת ראות בעייתית. האינסייט מרגישה צרה מהאוריס, מאחור היא קטנה יותר וסובלת ממושבים פחות נוחים משמעותית. לפחות תא המטען גדול ונוח מבאוריס.
האוריסטויוטה אוריס כדגם נולדה ב-2007, חודשה לפני שלוש שנים וכבר קרובה לפנסיה (הגרסה החדשה הוצגה לאחרונה), אבל הגרסה ההיברידית הוצגה רק ב-2010 ונעזרת בתאורת יום, שבכה כסופה ורקע כחלחל לסמל כדי להפגין את ייחודה, ועיצובה הרמוני ומגובש משל האינסייט.
סביבת הנהג דומה לזו של
טויוטה קורולה, אך בולט בה "גשר" שיוצא מהקונסולה המרכזית ומאכלס בורר מיוחד. המחוונים מעט שונים משל גרסת הבנזין, אך עדיין נראים שגרתיים מול אלו שבאינסייט. גם כאן הפלסטיקה לא מרשימה, למרות שילוב חלקים רכים.
צילום: תומר פדר תנוחת הנהיגה סבירה אך רחבי גוף יתלוננו על מושב צר. מאחור המרחב לרגליים (סביר) ולראש (טוב) עדיף מבאינסייט. המחיר ההיברידי מורגש בתא המטען המצומק. יש אמנם תאים מתחת לרצפת התא, אך לא מדף שיכול להנמיך את המפלס.
הנסיעהחטיבת הכוח באינסייט צנועה יחסית, עם יחידת ה-1.3 ליטר המוכרת (8 שסתומים) שמייצרת 88 כ"ס. אליה מצטרפים בטור – 14 פרשים חשמליים לטובת 98 כ"ס משולבים. לאוריס 1.8 ליטר עם 99 כ"ס, כשבמקביל מנוע חשמלי עם 82 כ"ס. התוצאה 136 כ"ס משולבים. המערכת הפשוטה של הונדה, בה מנוע חשמלי חלש ש"ניצב על" מנוע הבנזין, מסייעת לדיאטה – 1220 ק"ג מול 1455 ק"ג. לכן על הנייר הפער בביצועים אינו גדול עם זינוק ל-100 קמ"ש ב-12.5 שניות לאינסייט מול 11.4 שניות באוריס, ומהירות מרבית דומה (182 קמ"ש מול 180).
על הכביש הסיפור שונה. בניגוד לאינסייט ובזכות הטכנולוגיה השונה, האוריס מייחצנת בכל רגע את היותה היברידית. זה מתחיל בבורר המיוחד (אך לא אינטואיטיבי) וממשיך ל"התנעה": געו בלחצן והמכונית מדווחת שהיא מוכנה, אבל מנוע הבנזין נשאר דומם. היא מחכה לפקודת המצערת כדי לצאת לדרך בכוח החשמל החרישי. לוקח קצת זמן להפסיק לחכות כמו אידיוט להתנעה... ויש כמובן את הזיפזופ בין חשמל לבנזין בזחילות עירוניות. האוריס עושה זאת באופן חלק וקשה לחוש בכך ללא תרשים הזרימה המוקרן. לנוע הרבה על חשמל היא אינה יכולה, אבל בזחילת פקקים היא פשוט חוגגת בנינוחות.
האינסייט שגרתית יותר – היא יוצאת לדרך כמו מכונית רגילה, הבורר מסורתי, ההתנעה מוכרת ורק לפעמים ברמזורים היא תדומם. זה קורה יותר במצב "חיסכון" והרבה פחות במצב רגיל (ביום חם) וטוב שכך. כי כשהאינסייט כבויה המזגן נרדם ובשמש הישראלית זו לא הדרך לאושר. ובכלל, האינסייט מרגישה עסוקה מדי בעיר בתהליכי ההתנעות וזינוק.
צילום: תומר פדר המצב משתנה כשיוצאים מהעיר, בייחוד אם מאיצים. תחת עומס, יחידת הכוח באוריס מרגישה לעיתים מחוספסת ורועשת. לאינסייט צליל מעט יותר מזמין ומנוע מעט שקט יותר בשיוט – אבל גם היא רועשת.
למרות הנתונים היבשים, האוריס מהירה משמעותית מהאינסייט. בזינוק היא הותירה אותה הרחק מאחור והפער היה מוחשי גם בהאצות ביניים.
החיסכוןהסיבה העיקרית לקניית היברידית היא החיסכון בדלק: נושא מורכב ותלוי בשפע משתנים. ובכל זאת ניסינו ליצור השוואה במגוון תנאים. שתי המכוניות מסוגלות לתוצאות מרשימות. בשיוט הייתה רוב הזמן האינסייט הקלה והאווירודינמית מעט חסכונית מהאוריס, עם מספרים כמו 18.5 ק"מ לליטר מול 18.2. בכבישים בין עירוניים פחות אוטופיים, עם עומסים משתנים (עליות וכו') השיגה האוריס יתרון קל (16.3 מול 15.9) שנשמר גם בתנאים מאומצים (13.9 מול 13.3).
גם התחום העירוני לא פשוט לניתוח. בזחילות על סף עמידה, כמנהג גוש דן, האוריס חוגגת ויכולה להביא תוצאות דמיוניות – בין 22.3 ל-27.6 ק"מ לליטר מול 13.7-15.1 באינסייט. זאת גם כי היא יכולה לנוע על חשמל. בפרברים, בהם התנועה הייתה מהירה יותר, רשמה האינסייט 14.1 ק"מ לליטר מול 13.7 באוריס. בסופו של דבר, נראה שהאוריס חסכונית יותר בסך הכל.
צילום: תומר פדר האוריס אינה מצטיינת בנוחות ושופעת רעשי כביש, מתלים ורוח. מלפנים האינסייט עדיפה במעט בעיר מבחינת נוחות (אך לא ברעשי כביש) אך מאחור היא רועשת וקופצנית יותר. מחוץ לעיר היא מתנדנדת, רגישה לרוחות צד, מעבירה פגמים קטנים ואינה נוסכת ביטחון. בביטחון פוגעים גם ההגה הקל והמנותק, אשר גם בכביש ישר דורש תיקונים, והאחיזה הנמוכה יחסית עם חוסר הריסון בפניות. האמיצים יגלו שלאינסייט דווקא התנהגות נאותה.
להגה האוריס משקל נכון יותר, אבל גם לו חוסר דיוק סביב המרכז. הנטייה להרחיב קו בולטת יותר ופניות מהירות מלוות ביללות צמיגים שלא יביישו הכנות לראלי מונטה קרלו. לבקרת היציבות פעולה ברוטאלית שמלווה בצפצופים (ובכלל האוריס אוהבת לעצבן בצפצופים – למשל כשנעים לאחור), אבל היא מרגישה יותר יציבה ובוגרת. חבל שפעולת הבלמים כה מוזרה. הם משמיעים רעש מוזר, ונכנסים לפעולה בחוסר הדרגתיות כולל דריכת ה-ABS שלא לצורך.
הסיכום
כמעט בכל סעיף מגלה האוריס יתרון מסוים. היא מרגישה גדולה, מגובשת ובוגרת יותר, וגם חזקה ונוסכת יותר ביטחון כשיוצאים מהעיר. אבל הפרט החשוב לטובתה הוא החוויה ההיברידית שהינה בולטת בהרבה. האוריס עושה לעצמה יחסי ציבור באופן בו היא נעה, בייחוד בעיר, וזה כולל את צריכות הדלק במצבים קיצוניים. וחוויה זו היא לטעמינו אחת מסיבות הקיום של הכלים האלה. כי מלבד החוויה וצריכת הדלק קשה להצדיק קניית מי משתי המכוניות הללו, שמבצעות את המשימה המשפחתית באופן בינוני, כשבאותו מחיר אפשר לרכוש למשל
פורד פוקוס 2.0 ליטר מצוידת לעייפה, שעולה על שתי המתמודדות בכל מדד.
