כן, שמענו הכל. אנחנו חבורת פרחחים, שרק רבים בינינו ולא מסוגלים להגיע להסכם. כל אחד חושב שהוא אלוהים וכל השאר נוכלים שרק רוצים לגנוב את הקופה הציבורית.
וגם אם אתם צודקים - נמאס לשמוע על המריבות שבין העוסקים בראלי ובספרינט, אלו עם הסובארו והאיבו ראלי - עייפנו מלהצטדק.
אז קם בחור, מוכר בתחום וגם מתפרנס מהמרוצים, שגם לו נמאס, והחליט להרים את הכפפה, ולארגן שני מרוצים עד לסוף שנת 2015. להראות לכולם שאפשר לעשות זאת גם אחרת. לבחור קוראים יובל מלמד. הוא חבר למישל גדז' (כן, עוד אחד מוותיקי אשקלון, ובעל וותק רב בארגון וניהול מירוצים), שכנע אותו "לרדת" מההגה והטיל עליו את המשימה לנהל את שני האירועים.
זה לא שלא היו לנו מרוצים פה ושם בשנתיים האחרונות, אבל הטעם שנשאר מהם היה כאילו רוח הספורט והאחווה ברחו ונעלמו. לרבנו נמאס מהמצב. מישל הצהיר שכך הוא אינו מוכן להמשיך ולהשתתף, ולכן היה קל יחסית להגיד לו – בוא תראה להם. תראה לכל הפקה-פקה איך עושים מירוץ!
.JPG)
צילום: פז בר
הגיע היום, יום ששי 11 בדצמבר. החזאי בישר על ממטרים וגשם עז בכל הארץ. אבל כנראה גם השמיים מחייכים לאופטימיים. יום ששי היה שטוף שמש, לא קר וגם לא חם, השמיים נקיים והראות מעולה – יום נפלא לקיום ראלי. בהתחלה היו קצת חריקות מול דרישות המשטרה – הם עדיין לא יודעים איך "לאכול" אותנו. הם רצו פיטס סטרילי, מגודר ובתוכו רק מכוניות מרוץ. היה קשה להסביר שכל מכונית ראלי חייבת לידה את רכב הסיוע, עם הכלים, הגלגלים הרזרביים והצוות.
אחרי קצת הסברים, עזרה מראש העיר ועוד חברים, הכל הסתדר. הנהגים והנווטים יצאו להקפת היכרות ורישום נוטס, הבודקים הטכניים בדקו את המכוניות, המרשלים והצלמים הרבים שבאו עברו תדריך, ובשעה 10:00 - כמתוכנן - הרכב הראשון הוזנק.
המרוץ כלל ארבעה סטייג'ים של 4.2 ק"מ כל אחד, קצת קצר אבל "מרוכז". מסלול מעניין, ששילב בין קטעים טכניים לישורות מהירות מאד. בסה"כ השתתפו 18 נהגים ב-15 כלי רכב, 4 קטגוריות – רייזרים, T3, 4X2, סובארו קאפ ו-Group N. חבל שלא הגיעו יותר. חלק מהמתחרים הקבועים נעדרו מהמרוץ, אבל שמחתי לראות גם כמה פרצופים ותיקים שחזרו להתחרות: רמי שוחטוביץ' ואהוד לביא בחרו להשאיר את השטויות מאחור ולשוב ולהתחרות. רמי באבו 6 שלו ואהוד חידש את האימפרזה שלו, שניהם בקטגוריה N. ובאותה הקטגוריה גם אדר מלמד הופיע לראשונה, עם מיצ'ובישי אבו 9 חדשה דנדשה (ומהירה כטיל), ותום בריל קיבל את האבו 6 ה"ישנה" של אדר. כמה חבל שאלעד כהן, בחור צעיר שמפלס דרכו עם אימפרזה בקטגוריה הבכירה, נאלץ לפרוש לאחר סטייג' אחד עקב תקלה ברכב. כל השאר בקטגוריה, רונן אברבוך, נדב ירון, איציק בריל ואיל בן-ארי הגיעו עם האימפרזות המוכרות שלהם.
.JPG)
צילום: פז בר
בקטגורית ה- Cup רמי גדיר חזר עם האימפרזה שלו, שי שמעוני "ירד" מהמפלץ שלו (האנטר ראלירייד) וחלק עם רפי מזרחי, ש"עזב" את הרייזר שלו, את האימפרזה GT של דודי מ'כל גדר'. חבל שכל שאר החבר'ה הקבועים בקטגוריה המעניינת הזו, בחרו שלא להגיע.
ב- 4X2 התחרתה רק מכונית אחת – פז'ו 206 של משפחת בורשטיין. האב טוני והבן איתי, התחרו ראש בראש על אותו הרכב. נקווה שבעתיד גם קטגוריה זו תתמלא.
בקטגורית הרייזרים, אלירן יפרח טס ברייזר 1000 שלו ועומר פרל חלק רייזר עם אביו דני, שהרוויח ביושר את הכינוי 'המתמיד'.
הקרב המעניין ביותר התפתח, מטבע הדברים, בקטגוריה הגדולה ביותר, קטגוריה N, בין אדר מלמד עם האבו 9 החדישה לבין איל בן-ארי עם הסובארו STI הותיקה. חילופי מיקום ביניהם לאחר כל סטייג' אבל לבסוף איל סיים כשידו על העליונה – מקום ראשון בקטגוריה וגם המהיר בכל הקטגוריות (בדר"כ הרייזרים יותר מהירים מהמכוניות).
היה מרוץ מדהים. הכל תיקתק כמו שעון איכותי. לא היה כל עיכוב ולו הקטן ביותר. התוצאות הופיעו על לוח התוצאות תוך דקות מסיום הסטייג' והאווירה בין כולם הייתה קסומה.
הלוואי וכך ימשך.
.JPG)
צילום: פז בר
