על ההזמנה היה כתוב "מסיבת בריכה מוטורית". "מה זו מסיבת בריכה מוטורית?!" שאלתי את עצמי. הסבירו לי שזו מסיבה עם בריכה ומכוניות. משהו שאמור להיות מוכר מקליפים של ראפרים שגרים בפלורידה. "אתה יודע," אמרו לי, "למבורגיני פה, מרטיני שם, ביקיני בכל מקום". בגילי המופלג מסיבות ובריכות לא ממש נמצאות בתפריט, אבל מכוניות לשמחתי כן. אז הגעתי. וראיתי את המעט שיש לתחום שלנו להציע לצערי. מכוניות משופרות יותר ופחות, מיוחדות יותר ופחות. ובעיקר קהל שצמא לקצת תרבות מוטורית. ישראל 2015, עדיין אין לנו ספורט מוטורי, אין לנו מוזיאונים ראויים לשמם. אוספים איכותיים שכן יש כאן מוסתרים מעין כל תחת סורג ובריח בחשש (מוצדק). אין לנו מכירות פומביות. אין לנו כלום. והמחירים... כל גרוטאה עם שם חצי–מעורר נמכרת כאן במחירים מופרכים. אז תרבות אין, אבל יש צמא, ואירועים כמו הגאם–פול, גם אם אינם כוס התה שלי, נותנים לחלק מהקהל מה שהוא רוצה.

קרלו
לא מזמן נכחתי באירוע של מועדון אבארט' ישראל. יש לי חשבון פתוח עם האבארט' 500. יש לי המון ביקורת על המכונית הקטנה הזו, אבל אני חייב להוריד את הכובע בפני סמל"ת בכלל, ועומר גלברט בפרט, על מה שקורה עם המותג הזה בישראל. לכאורה מכונית איזוטרית, בפועל הופכת אט אט ה–500 החמה למכונית קאלט בישראל. עם קהל איכותי ומגובש שאוהד את המותג הזה. מה אוהד - סוגד למותג הזה. לראות 100 כאלו מקובצות יחד ונותנות גז ססגוני לכיוון צפון, נתן לי הרגשה טובה והראה לי שיש כאלו בישראל 2015 שעדיין בוחרים מהלב ולא מהליסינג.
תרבות / טור אישי של אריאל אלסיבוני
צילום: מנהל

פורמולה 1
הצמיגים ב–BRZ שלי הרימו ידיים. ממש. חתיכות מהם החלו עפות לכל עבר. אני חייב להודות שנהנתי מאוד מהמצב הבלוי שלהם, הקושי שלהם בייצור אחיזה מרח על פניי חיוך קבוע. אבל יש גבול לכל תעלול. צריך צמיגים חדשים. בהמלצת חבר, התקנתי סט של גודייר F1 אסימטרי 2, צמיג הסופר–ספורט של גודייר, על החישוקים הקלים. וזהו. הלך החיוך. אי אפשר יותר לקרוע את אחיזת האחוריים בכח המנוע. האוטו אוחז ואוחז ואוחז. עכשיו אני צריך לשפר את המנוע, המיתלים והבלמים. למה הייתי צריך להחליף צמיגים למה... וצחוק בצד. אנשים מדברים בזמן האחרון על מערכות בטיחות וחשיבותן. אז רציתי להזכיר: מערכות בקרת יציבות, כריות אוויר, התרעה על סטייה מהנתיב, ABS, כל כך הרבה מערכות בטיחותיות חשובות יש בכל מכונית מודרנית, אבל חשוב לזכור - יש רכיב שההשפעה שלו על כל מרכיבי הנסיעה שלך אדירה. הצמיג. שים עליו עין, תן לו יחס ותחליף אותו למשהו טוב כשהוא נגמר. יכול להיות שיום אחד תודה לו. אני אעדיף, בלי לחשוב פעמיים, צמיגים איכותיים ובריאים על כל מערכת בטיחות אחרת.
תרבות / טור אישי של אריאל אלסיבוני
צילום: מנהל
שיעמום מוגזם
מרצדס S קלאס קופה AMG. זה לא רק נשמע כמו הגזמה זו באמת הגזמה. מכונה גדולה, כבדה, חזקה, יקרה וסופר מרשימה. מלהיבה? לא יכול להגיד שכן. היא מבצעת הכל מהר מאוד ומדויק מאוד ביחס לאוטו במימדים האלה. 585 כ"ס מחוברים כאן להנעה כפולה. סידור שמזכיר מאוד את גרסת ה–S של ה–E AMG. עם ההנעה הכפולה הזו מאבדת AMG, כל AMG, משהו מהפראות שאיפיינה את המותג הזה. בלעדיה אני חושש שגרסאות ה–AMG יהפכו להיות רבות יכולת אבל גם משעממות (מי אמר אודי?).
תרבות / טור אישי של אריאל אלסיבוני
צילום: מנהל
488
לסיכום - צרות של עשירים. מכר שחי מעבר לים הוזמן לנסיעת מבחן בפרארי 488 - במאראנלו(!) על ידי הדילר המקומי. זו לא מחווה של רצון טוב של אותו דילר, אלא תקווה אמיתית לטרייד–אין, היות ואותו חבר נוהג ביום יום ב–458. הרשמים מאותו חבר אומרים שהפרארי החדשה עושה הכול טוב יותר למעט עניין אחד. הוא טוען, בצורה די נחרצת, שהמנוע המוגדש ב–488 נפלא, לא פחות, מייצר ביצועים טובים מאשר אלו שב–458, אבל נופל בשני נושאים: תחושה וסאונד. אותו בחור טוען שתגובת המנוע ב–458 והצליל שמייצר ה–V8 האטמוספרי פשוט מחשמלים אותו בכל פעם מחדש. לטענתו ה–488 נעדרת את אותו "חשמול". אבל זה לא מנע ממנו להחליף את הישנה בחדשה המוגדשת. "חדש יותר זה טוב יותר" לטענתו. אני לא בטוח שאני מסכים איתו. אני די בטוח שאני קצת שונא אותו. סע בדרכים טובות.