הסיפור שלנו מתחיל לפני קצת יותר משנה, במרץ 2014. עד לאותה תקופה החזיקה רנו מגאן RS בשיא ההקפה למכונית הנעה קדמית סדרתיו במסלול נורבורגרינג, עם הישג של 8:07.97 דקות. אבל אז הגיעה הילדה החדשה לשכונה, סיאט לאון קופרה בגרסה הבכירה עם 280 כ"ס, וניתצה את השיא של רנו; קיצצה ממנו 9 שניות וירדה מתחת לרף 8 הדקות לאחר שקבעה 7:58.44 דקות.

החבר'ה ברנו לא יכלו להרשות לעצמם להפסיד את התואר. שלושה חודשים מאוחר יותר כבר הוצגה מהדורה מיוחדת (וסדרתית, כמובן) למגאן. המגאן הזו דאגה להחזיר את התואר (וגם את הכבוד האבוד) כאשר עצרה את השעון על 7:54.36 דקות. מכובד.

לאורך כל הזמן הזה הונדה הביטה על המתרחש והבטיחה לכולם שסיוויק טייפ R החדשה תהיה מהירה משתיהן. הבטיחה וקיימה. בחודש מרץ 2015 הודיעה הונדה (ואף הציגה סרטון) כי טייפ R השיגה זמן רשמי של 7:50.63 דקות סביב הרינג. כמעט 4 שניות פחות מהרנו, 8 פחות מהסיאט.

המכונית? הנהג?
האם בזה תם הסיפור? ממש לא. למרות התוצאות, חובבי רכב ששייכו את עצמם למחנה כזה או אחר התכתשו בלי הרף, כאשר כל אחד משוכנע שהמכונית שלו טובה מהאחרות. הוויכוח הסתיים בקביעה שאין לדעת באמת מי הטובה ביותר עד שלא ייבחנו השלוש באותו מסלול, באותו יום ועל ידי אותו נהג. אז ורק אז אפשר יהיה לקבוע מי מלכת הקטגוריה.
מגזין 'אוטו אקספרס' הבריטי הוא הראשון שהפגיש בין השלוש, הסריט אותו והעלה את התוצאה לרשת.
שלוש המתמודדות הגיעו חמושות במנוע 2.0 ל' מוגדש המשודך לתיבה ידנית. מספרים? בבקשה: המנוע של הסיאט מפיק 280 כ"ס ו-35.6 קג"מ; רנו הביאה את גרסת הטרופי שמציעה לנהג 275 כ"ס ו-36.7 קג"מ. ומה עם סיוויק? כאן מנוע ה-2.0 ל' מציע לא פחות מ-310 כ"ס ו-40.8 קג"מ.

מה למדנו מהווידאו? שהסיוויק כנראה ממש קופצנית. את השאר כבר נשאיר לחברה ב'אוטו אקספרס' לספר לכם: