קוואסאקי ישראל החלה בשיווק נינג'ה H2, אופנוע-על שנראה כי הוא מאותם כלים המשנים את הכללים. היצרן היפני הציג מה שהוגדר כ"קונספט H2R" בתערוכת האופנועים בקלן בספטמבר 2014. עיצוב רדיקלי באופן חריג עשוי סיבי פחמן עטף מנוע עם מגדש-על שהוצמד לו הספק קיצוני במיוחד: 300 כ"ס.
עבר והווה
שם הדגם הוקדש ל-H2 Mach IV של המחצית הראשונה של שנות ה-70; 750 סמ"ק, 3 צילינדרים, 2 פעימות שיצרו אחד מאותם אופנועים פורצי דרך ביכולת, ומאלה ש"עשו" את קוואסאקי למותג שביצועים הם נשמת אפו; חמישה דגמים שלה היו המהירים בזמנם.
קוואסאקי הציגה כבר בתערוכת טוקיו של 2013 מנוע 1000 סמ"ק בעל 4 צילינדרים עם מגדש-על, וייצרה מנועים עם מגדש כזה לאופנועי הים שלה. החברה מציינת בגאווה כי מגדש העל פותח על-ידה, ומהגגת על חשיבות ההתאמה בינו לבין המנוע אותו הוא משרת.
הדגם שהתייצב בקלן היה הרבה יותר מאשר הפגנת טכנולוגיה ועיצוב. בקוואסאקי דיברו על גרסת מסלול ושמועות על ייצור של דגם לכביש הציבורי הופיעו מיד עם הצגת H2R. ואכן, בתערוכת מילנו (נובמבר), הציגה החברה דגם "אזרחי", נינג'ה H2 (או ZX1000N, אם תרצו). לדגם זה פיירינג מפלסטיק (ולא מסיבי פחמן), וההספק מופחת: 200 כ"ס ב-11,000 סל"ד, 210 כ"ס עם תיבת Ram Air. המומנט הוא 13.6 קג"מ ב-10,500 סל"ד.
עבור אופנוע ששוקל 238 ק"ג זה לא רע. כלומר, צריך לקרוא את פרץ הגאווה של למבורגיני ביחס לגרסת העל של מכונית העל שלה, אוונטדור LP750-4 SV, שהשיגה יחס הספק/משקל של כחצי כ"ס לק"ג – ב-H2 זה כמעט כפול – כדי להבין את המשמעות. המחיר שלה, אגב, הוא חצי מיליון דולר. יחס הספק/משקל זה (1.13:1) אינו קיצוני בעולם הדו-גלגלי, אבל כאשר בצד אחד של המשוואה ממוקמים 210 כ"ס, הביצועים אמורים לספק.
וזה לא הכל. לאופנוע תיבת הילוכים Dog-ring, לשילוב הילוכים מהיר (כמו באופנועי מוטו GP) ולראשונה בקוואסאקי זרוע אחורית חד-צדית. מערכות העזר לרכיבה כוללות בקרות אחיזה וזינוק, כל אחת עם 3 מצבים; בלימת מנוע עם 2 מצבים; משכך-היגוי אלקטרוני פעיל של אהלינס ועוד. קוואסאקי טוענת לאיכות ייצור וגימור ברמה גבוהה במיוחד.
עתיד
אם תרצו לרכוש את ה-H2, אופנוע שיכול עקרונית להגיע למהירות הגבוהה מ-300 קמ"ש ולזנק ל-100 קמ"ש בפחות מ-3 שניות, כל שעליכם לעשות הוא לגשת לסוכנות קוואסאקי הקרובה למקום מגוריכם עם 189,995 שקלים. וזה 5% מהמחיר של אותה למבורגיני, אם היתה נמכרת בישראל.
