המכונית קפצה מהר ורחוק בשלושת העשורים האחרונים, וזה לא סוד. גם הדלה שבמשפחתיות מצוידת היום בצמיגים נדיבי מידות ועתירי אחיזה, במערכת בקרת יציבות מתוחכמת ובמערכת למניעת נעילת גלגלים בבלימה. כל מכונית משפחתית היום חזקה מספיק כדי להשלים עקיפות בזריזות וכדי להשתלב בתנועה בקלות, וכולן נותנות לנהג הרגשת ביטחון ושלווה. פרטים אלו הופכים את המכונית המודרנית למכונית נעימה ובטוחה עשרות מונים ממקבילתה מלפני שלושה עשורים.
מבט צופה עבר
בוא נסתכל על המשפחתית הישראלי הקלאסית של השנים ההן, סובארו לאונה 1.6 ל', ונשווה אותה לקורולה משנת 2015. הנה כמה נתונים שאמורים לרמוז לנו איך מכונית זזה, עוצרת ופונה. 990 ק"ג שקלה סובארו ליאונה 1.6 ל' אוטומטית, פחות משמעותית מה-1290 ק"ג של קורולה 1.6 ל' אוטומטית חדשה. מידות הצמיגים של הליאונה היו 165/70 על חישוקי 13, הקורולה מצוידת בצמיגים במידה 205/55 על חישוקי 16.
למנוע של הסובארו היה הספק צנוע של 76 כ"ס שהביא אתה הגרסה האוטומטית ל-155 קמ"ש מרבים. הטויוטה, על 132 סוסיה, אמורה להגיע ל-190 קמ"ש. התאוצה ל-100 קמ"ש נמשכת כ-16 שניות בסובארו, כ-11.1 שניות בטויוטה.
בסובארו ההיא לא היו שום מערכות עזר אלקטרוניות, לטויוטה יש הארסנל שמקובל בכל מכונית היום, כולל מערכת בקרת יציבות ומשיכה, מערכת ABS רב ערוצית וגם בקרת שיוט. הסובארו גם קטנה משמעותית: קצרה יותר (437 מול 458 ס"מ), נמוכה יותר (140 לעומת 145 ס"מ) צרה יותר (166 מול 179) ובעלת בסיס גלגלים קצר יותר (247 מול 270).
צילום: מנהל המשפחתית הישראלית השתנתה ב-30 השנים האחרונות
ההשוואה מעמיקה הלאה
עוד לפני שננהג מטר תיאורטי אחד בשתי המכוניות האלו, ההשוואה הזו מרתקת. היא מראה את הקפיצה האדירה שעשתה תעשיית הרכב, ומראה את המגמות הלא תמיד חיוביות שיש בתוך התעשייה הזו. נתון המשקל הוא הבולט ביותר. ברור שמקורו בתוספת הסנטימטרים, האבזור, הבידוד והבטיחות הפסיבית המשופרת. אבל לא ניתן שלא לתהות בכמה היו משתפרים צריכת הדלק, הביצועים וההתנהגות של הקורולה המודרנית אם הייתה מתהדרת בנתון משקל זעום כשל הליאונה.
עוד הבדל אדיר נח במידות הצמיגים והגלגלים. הטויוטה החדשה עוטה על גלגליה צמיגים שלא היו מביישים מכונית ספורטיבית נחשבת מלפני שניים-שלושה עשורים. וזה עוד לפני שאנחנו לוקחים בחשבון את השיפור האדיר בצמיגים עצמם, שמציעים אחיזה טובה בהרבה, ביבש וברטוב, מאשר צמיג במידות מקבילות מהעידן ההוא.
והמנוע? לא רק שהמהירות המרבית גבוהה משמעותית, היא מושגת בקלות רבה לעומת העינוי המתמשך שיצרה התאוצה בסובארו ההיא. ההבדל לא נובע רק מהספק המנוע אלא גם מהיכולת המשופרת של התיבה, שהופכת את השגת המהירות הגבוהה לעניין של מה בכך. נהג הליאונה, אם ירצה לאשש את נתון המהירות המרבית, יזדקק לאורך רוח ורצוי גם זוג אטמי אוזניים טובים.
נוהגים
עכשיו בוא נדמיין נהיגה בשתי המכוניות הללו. מגבלות האחיזה של הסובארו נמוכות משמעותית (ראה שוב את מידות הצמיגים), היא מבודדת פחות וקשה יותר להגיע איתה למהירות גבוהה. חבר את כל אלו יחד, ותגלה שהיא לא נוסכת ביטחון רב בנהג. הוסף לזה את חסרונן של מערכות עזר, ותקבל נהג מודע, שמבין שהכל באחריותו. אם תתקרב עם סובארו כזו לגבולות היכולת (הנמוכה) תקבל איתות ברור. לא תוכל לנסוע בה מבלי לנהוג בה. להיות מעורב.
הטויוטה, לעומתה, עושה בדיוק את ההיפך. מבודדת את הנהג. שומרת על השאון הרחק מאוזניו. מטפסת למהירות גבוהה ללא מאמץ. מגבלות האחיזה רחוקות וגבוהות ובמקרי קיצון לא נדרש כמעט דבר מהנהג בזכות האלקטרוניקה. אלחוש.
כשאנחנו משלבים את היכולות העדיפות האלו יחד עם האלחוש החושי שהוא חלק מכל מכונית מודרנית, אנחנו ניצבים בפני בעיה. המכונית המודרנית מרגיעה את הנהג, מאפשרת לו לדחוף עוד ועוד, ומגנה עליו לאורך כל הדרך. נוסכת בטחון. שים לב כמה מעט תשומת לב דורשת המכונה המודרנית בכדי להזיז אותה ממקום למקום. כל דור דוחף אותנו קצת רחוק יותר מהכביש, קצת מנותק יותר מהרעשים, מגן עלינו עם עוד קצת אחיזה. מרחיק אותנו מהנעשה ועוטף אותנו בתחושת ביטחון.
ביטחון שווא
אבל זהו ביטחון שווא. הנהג המודרני נדון לניתוק מהנעשה תחתיו אך מוטלת עליו האחריות להישאר מעורב. בכוח. לנהיגה תוך הסתמכות מוחלטת "על הצמיגים" או "על המערכות" עלול להיות סוף לא נעים ואלים במיוחד. כי המכונית המודרנית דוחפת אל הקצה את הפיזיקה וההיגיון, וכשאלה בסופו של דבר נעמדים ומסרבים לזוז יותר, זה קורה במהירות גבוהה מול נהג מופתע (הוא הרי מצפה שמכונית תטפל מעצמה גם בבעיה הזו), והתוצאה תהיה תמיד אלימה במיוחד.
מכאן שעלינו להיות עירניים ולזכור שכל המערכות שבאות להגן עלינו – בלימה אוטונומית, חיישני נסיעה לאחור, התרעה על אזורים מתים, תיקון סטייה מהנתיב, ותרגיש חופשי להוסיף כאן כל מערכת עזר כרצונך – גובות מחיר במעורבות שלנו, בעירנות שלנו, בשליטה שלנו במכונה.
אני מפציר בך לא לקבל את זריקת ההרדמה הזו, לא לאבד את המעורבות, קח את השליטה בחזרה, בסוף היום (ולבינתיים) אתה שולט במכונה.
