יונדאי i20 היא רבת מכר בתחום הסופרמיני בישראל. לכבוד הצגת הדור השני של יונדאי i20 (למבחן ההשקה לחצו כאן; בישראל החל מאמצע חודש פברואר) יצאנו לבדוק איך עובר הדור הראשון את מבחן השנים.

סקירה היסטורית
ה-i20 הושקה בתערוכת פריז 2008 והחליפה את גטס. הסופרמיני הוצגה עם היצע מנועים רחב, כולל מבחר מנועי דיזל, אך אלינו הגיעה (כמודל 2009) עם שני מנועי בנזין בלבד: 1.4 ל' 100 כ"ס ו-1.6 ל' 126 כ"ס, ששודכו לתיבה אוטומטית או ידנית (4 או 5 הילוכים בהתאמה). רוב המכוניות הגיעו בגרסת ה-5 דלתות, אולם לארץ טפטפו גם מעט מכוניות בתצורת 3 דלתות.

רמת האבזור הייתה מכובדת בהחלט כבר בגרסת הכניסה ('אינספייר' הנפוצה בציי הרכב), עם מחשב דרך, שליטה מההגה על מערכת השמע, מראות מתקפלות חשמלית והגה שמתכוונן פנימה והחוצה ולא רק למעלה ולמטה; גרסת ה'פרמיום' הוסיפה גג נפתח, הגה עטוי עור ובקרת אקלים; ואילו ה'סופרים', הבכירה בהיצע, ששווקה עם מנוע ה-1.6 ל' התהדרה בחישוקים קלים בקוטר "16 ומערכת לניטור לחץ אוויר בצמיגים.
רכב יד שניה – יונדאי i20 משומשת
צילום: תומר פדר, שחר אלגזי, מערכת אוטו
ה-i20 הושקה בשנת 2008 והחליפה את הגטס
בסוף שנת 2012 הגיעה לכאן i20 לאחר מתיחת פנים, וזו כללה טיפול קוסמטי אך גם עדכון של מבחר הגרסאות. שיווק גרסת ה-1.6 ל' הופסק, ונתווספה גרסת כניסה חדשה עם מנוע 1.2 (85 כ"ס) ידני. רמות האבזור ב-1.4 ל' עודכנו; מעתה הרמה הבסיסית הייתה 'אינסייט', עם אבזור דומה לזה שהיה ב'אינספייר' בתוספת בקרת שיוט. השם 'אינספייר' שוייך עכשיו לרמת הביניים, שכללה אבזור דומה לשל ה'פרמיום' שלפני מתיחת הפנים, בתוספת חיבור USB וחישוקים קלים. 'פרמיום' הפכה לגרסה הבכירה, עם אבזור שכלל חיישני אורות וגשם, ניטור לחץ אוויר ותאורת לד לפנסי הערפל. תחום הבטיחות השתפר משמעותית אחרי מתיחת הפנים, כשכל הגרסאות שווקו עם 6 כריות אוויר, ועם ציון 5 כוכבים במבחן הריסוק.

בכביש
ל-i20 עיצוב הרמוני נעים לעין למרות היותו שמרני וחסר ברק. החרטום (הדומה לזה שב-i30) וקווי האורך בצדי המכונית, מקנים לה מראה של מכונית גדולה יותר. כניסה אל תא הנוסעים ממשיכה את מגמת ה-"בסדר". העיצוב נאה אך שגרתי ואיכות החומרים ממוצעת (מילה שעוד תחזור הרבה בתיאור ה-i20...). ברמות האבזור הבכירות האווירה מעט נעימה יותר בזכות תפירה אדומה במושבים ודיפוני הדלתות. איכות ההרכבה טובה.

קל למצוא תנוחת נהיגה נוחה בזכות טווח הכיוון הרחב של המושב וההגה, אך המושב נוקשה ולא הכי נוח. המרחב טוב ושדה הראייה, הן לפנים והן לאחור טוב.

גם המושב האחורי מעט נוקשה מדי, אך המרחב מאחור טוב מהמקובל בקטגוריה, ומרווח הראש טוב. תא המטען גדול ושימושי עם 295 ליטרים ונוחות הטענה טובה.

הביצועים בגרסת ה-1.4 ל' האוטומטית ממוצעים, ותחת עומס המנוע אינו מעודן או שקט. גרסת ה-1.6 ל' לא מציעה, במפתיע, יתרון ביצועים משמעותי, אולם היא חלקה ושקטה יותר. הביצועים בגרסת ה-1.2 ל' הידנית סבירים גם כן, אך המנוע מעט אנמי בסל"ד נמוך, ודורש בחישה נמרצת בהילוכים כדי לשמור את המנוע בסל"ד גבוה ויעיל (ורועש).
רכב יד שניה – יונדאי i20 משומשת
צילום: תומר פדר, שחר אלגזי, מערכת אוטו
הביצועים בגרסת ה-1.4 ל' האוטומטית ממוצעים, ותחת עומס המנוע אינו מעודן או שקט
ההבדלים בתצרוכת הדלק בין גרסאות ה-1.4 ל' וה-1.6 ל' זניחים, והיא נעה סביב ה-13-12 ק"מ לליטר בממוצע לשתיהן (תלוי, כמובן באופן הנהיגה ותוואי הנסיעה), כאשר הגרסאות הידניות יציגו שיפור של 10% בממוצע. גרסת ה-1.2 תניב תצרוכת דלק של 14-15 ק"מ לליטר בממוצע בנסיעה משולבת.

נוחות היא לא התחום החזק של ה-i20 – היא מתקשה לספוג שיבושים בתוך העיר ומווברצת על שיבושים קטנים. אמנם מחוץ לעיר המצב משתפר, אך הנוחות עדיין בינונית-מינוס, ולחגיגה מצטרפים רעשי כביש ורוח בולטים. התנהגות הכביש בטוחה וצפויה, עם נטייה ברורה לתת-היגוי, אך לא במידה מוגזמת. תחושת ההיגוי מלאכותית לחלוטין, הוא מתוגבר יתר על המידה וחסר כל יכולת תקשורת. בקיצור: מכונית שתספק את הנהג הממוצע, וכזו שאינה מיועדת לחובב הנהיגה.

במוסך
ה-i20 מגלה רמת אמינות מרשימה למדי גם בקנה מידה מזרח אסייתי, כך שהתקשינו למצוא תקלות סדרתיות אשר מחייבת תשומת לב מיוחדת. רעשי דפיקות בעת סיבוב הגה בעמידה או במהירות נמוכה יעידו לרב על בוקסה שהשתחררה ממקומה. בדרך כלל חיזוק יפתור את הבעיה, ורק במקרים מעטים יש להחליף את הבוקסה.

בשנים הראשונות היתה קריאת שירות בדבר צינורות מילוי דלק, אותם צינורות גמישים שמחברים בין פתח המילוי בכנף האחורית למיכל עצמו. היצרן התייחס לסדקים העלולים להופיע בחלק מהמכוניות והוציא קריאת שירות בנושא לפי מספרי שלדה; ודאו עם מוסך מורשה כי הרכב כבר טופל או לחילופין לא נכלל ברשימה. חשוב לבדוק את מנגנון הקיפול החשמלי של המראות אשר עלול להפסיק לתפקד כתוצאה ממכה שתגרום לשבירת מכלול הקיפול.
רכב יד שניה – יונדאי i20 משומשת
צילום: תומר פדר, שחר אלגזי, מערכת אוטו
ה-i20 מגלה רמת אמינות מרשימה למדי גם בקנה מידה מזרח אסייתי
בחלק מהמקרים דווח על תקלה במערכת השמע, כאשר ה-CD מפסיק לעבוד. תחילה דאג היבואן לספק מערכת מושלמת חדשה אך לאחרונה הוא עבר להחליף רק את המנגנון של הדיסקים. לחצני שליטה על מערכת השמע מההגה שאינם מתפקדים יעידו על פיוז שרוף.
בגרסאות הידניות מומלץ לשים לב לחריקות בעת העברת הילוך, אשר יכולות להעיד על מצמד ו/או גלגל תנופה אשר סיימו את חייהם מוקדם מהצפוי.

בחלק מהמקרים דווח על עוצמת מיזוג לא מספקת,החלפת פילטר מזגן או מילוי גז יפתרו במרבית המקרים את הבעיה.
סיכום – מ..ממ..ממו..ממוצע
יונדאי i20 היא התלמיד הממוצע בבתי הספר של ימינו, זה שאינו "מפציץ" בציונים גבוהים – דינמיות, איכות, נוחות – אבל גם לא נכשל בדבר ובסך הכל בסדר ברוב התחומים: צריכת דלק, ביצועים, אבזור, מרווח, אמינות.

ושילוב תכונות אלה יוצר חבילה מאוזנת להפליא. היא אומנם תשעמם חובב רכב ממוצע – אבל גם לא תתרום להידוק מערכת היחסים עם המוסכניק. בדיוק מה שאוהב הישראלי הממוצע, לא?

אגב, לאלו האחרונים, במיוחד אם יש להם כבר ילדים, נמליץ לפזול לכיוון האחות הגדולה, i30, שנמכרת כמשומשת במחיר דומה. זו, מלבד עניין צריכת הדלק, מציעה שירות עדיף למשפחה. נוסיף עוד ששוק המשומשות רווי ב-i20 (במיוחד יוצאות ליסינג), כך שאין סיבה להתפשר על מכוניות מוזנחות, עם "חורים" בהיסטוריית הטיפולים או נתונים גרועים (תאונות, נסועה וכן הלאה).
רכב יד שניה – יונדאי i20 משומשת
צילום: תומר פדר, שחר אלגזי, מערכת אוטו