ישראל אינה משופעת בשלג, ולכן כל סופה שמנדבת לנו קצת מהלבן-לבן הזה היא סיבה למסיבה, וישראלים רבים נוהרים אל ההרים כדי לחזות בפלא. אלא שמזג האוויר הסוער שהביא לנו את השלג, מביא איתו גם סכנות רבות לנוהגים בכביש, בעיקר אלו – כמו הישראלי הממוצע – שאינם מורגלים בנהיגה בתנאים אלו.
נמנה בקצרה את הסכנות שבנהיגה בתנאי מזג אוויר קשים (אבל כמובן שעדיף פשוט להמנע מנסיעות שאינן הכרחיות):
רוח: רוחות עזות, כמו אלו שנשבו ברחבי הארץ בימים האחרונים יכולות להסיט את הרכב ממסלולו – והדבר נכון במיוחד לכלי רכב קטנים או גבוהים. ביציאה ממחסה רוח – צלע הר שחוסמת את הרוח, שורת בניינים, שדרת עצים וכדומה – אם הנהג אינו דרוך, מכת הרוח עלולה לגרום לרכב לעבור נתיב או לסטות ולפגוע בגדר (במקרה הטוב). לכן כאשר נושבות רוחות חזקות יש לאחוז היטב בהגה ולהיות עירניים למצבים כאלו.
ראות: גשם, ערפל או אובך פוגעים כולם ביכולת של הנהג לראות למרחק, ולפעמים מגבילים את הראות למרחק של עשרות מטרים בלבד. במהירות נסיעה בין עירונית רגילה, המשמעות היא שהנהג רואה בקושי את הדרך שאותה יכסה בשניה או שתיים הקרובות – מה שלא משאיר לו זמן תגובה ארוך מספיק במקרה חרום (מכונית שנעצרה על הכביש, פניה חדה, עץ שנפל על הכביש וכן הלאה). לכן יש להאט משמעותית את מהירות הנסיעה כדי שנוכל להמנע מהפתעות מסוכנות.
צילום: מנהל גשם, ערפל או אובך פוגעים כולם ביכולת של הנהג לראות למרחק | צילום: יגאל בייסורין
גשם: כולם יודעים כי כביש רטוב מספק אחיזה טובה פחות מאשר כביש יבש, אולם הסכנה האמיתית טמונה בגשם כבד, הגורם להצפת הכביש. כאשר יש מספיק מים על הכביש, עלולה להיווצר "ציפה" – מצב בו המים מפרידים בין הצמיג לכביש, והאחיזה נעלמת למעשה. זה יכול לקרות גם כאשר הגשם הכבד נפסק, בעקבות "נחל" שזורם על הכביש בנקודה מסוימת, ולכן יש להיות עירניים גם לאחר תום ה"מבול", ולחפש זרמי מים על הכביש. גשם כבד פוגע כמובן גם בראות, אם ישירות ואם בגלל רסס המים שעולה מהמכוניות סביבנו – הגדילו את המרחק מהמכונית לפניכם, האיטו וכמובן דאגו למגבים תקינים שיוכלו להתמודד עם שפע המים.
צילום: מנהלהיו עירניים גם לאחר תום ה"מבול"
שלג וקרח: הבעיה העיקרית שיוצרים השלג והקרח נוגעת לאחיזה, או יותר נכון, העדרה. הכי מסוכן הוא ה"קרח השחור" – מים שקפאו על הכביש והופכים אותו לחלק לחלוטין – לא סתם נטבע הביטוי "חלק כקרח"! פעמים רבות לא ניתן לראות את הקרח, כך שאובדן האחיזה מגיע כהפתעה. קרח עלול להווצר גם אם לא ירד גשם לאחרונה, בגלל מים שהיו על הכביש וקפאו בשל הטמ' הנמוכות (ולכן הסיכוי לכך גבוה יותר בלילה או בימים קרים מאוד). אבל גם "סתם" שלג שנרמס על ידי מכוניות שוב ושוב פוגע קשות ברמת האחיזה. ובלי אחיזה, יכולת התמרון והבלימה של הרכב נפגעת קשות – הרכב עשוי פשוט להמשיך ישר כשתסובבו את ההגה, ומרחקי הבלימה הופכים לארוכים פי כמה וכמה מאשר על כביש יבש, ואפילו מאשר על כביש רטוב. הבעיה היא שכל זמן שנוסעים בקו ישר קשה לשים לרמת האחיזה, ורק כאשר מנסים לפנות או לבלום מגלים את האמת המרה – הסרטון המצורף כולל כמה הדגמות מרהיבות (וכואבות למראה) לסכנה שבנהיגה בתנאי שלג וקרח (שימו לב במיוחד לרכב המחליק במדרון ללא שליטה בקטע הפתיחה).
בעיה נוספת נובעת מהעובדה שהשלג שמצטבר בשולי הנתיב "יתפוס" את הגלגל אם תסטו מעט מהנתיב המפונה, ויגרום לרכב "להזרק" בחוזקה הצידה, עד כדי אובדן שליטה מוחלט – כך שאפילו בנסיעה בקו ישר טמונה סכנה.
וישנה כמובן הסכנה שב
התקעות – רכב נוסעים ממוצע, בעיקר כזה שאינו נועל צמיגים יעודיים לשלג או שרשראות מיוחדות (ולאיזה ישראלי – שלא גר ברמת הגולן – יש את הפריטים הללו?!), עלול להתקע בכל שיפוע קל מבלי יכולת להתקדם. הנעה כפולה עוזרת, אבל רק בקצת. כך שמי שנוהג באזור מושלג עשוי למצוא עצמו תקוע בנקודה נמוכה בכביש, מבלי יכולת לטפס החוצה ללא סיוע.
אגב, היה ונתקעתם בשלג, כדאי להמנע מהשארת המנוע פועל למשך שעות, למרות הפיתוי לנצל את החימום – בעמידה ממושכת עם מנוע פועל יש סכנה ממשית לחדירת גזי פליטה אל תוך הרכב, שתגרום להרעלה איטית שעלולה להגמר במוות!
צילום: מנהל סכנה ממשית להיתקעות | צילום: AP
לכן העצה הטובה ביותר שאנו יכולים לתת לכם היא –
השארו בבית. למרות הפיתוי לצאת לראות את הנוף בלבן ולשחק בשלג. ואם בכל זאת החלטתם לצאת לדרך – נהגו בזהירות מופלגת, גם אם אתם מרגישים מגוחכים לנסוע כל כך לאט, והשתדלו להשאר על צירים ראשיים שפונו משלג (כך, גם אם תתקעו, כוחות החילוץ ימצאו אתכם במהירות).
זיכרו, במזג אוויר סוער נהגו בזהירות – וכמה שפחות!
צילום: מנהל 
