מרוץ הדראג האחרון נערך בספטמבר האחרון במנחת פיק בצפון. מעל חצי שנה חלפה מאז האירוע שבוצע ללא נוכחות קהל וללא סיקור עיתונאי, ונדמה ששככה הארץ ורגעה ממפלצות תאוצה רועשות שמקפלות את האספלט תחת גלגליהן. האירוע המסוקר האחרון, שהיה עם נוכחות קהל אדירה, חל לפני שנה בדיוק, במנחת מצדה סמוך לים המלח.
המון בירוקרטיה וחוקים חדשים גרמו למכוניות לצאת מהקטגוריה העממית, הקטגוריה היחידה, נכון לכתיבת שורות אלו, לה יש את האפשרות התיאורטית לעלות על מסלול המרוצים ולהתחרות. הסיבה כרוכה במספר חוקים, שחלקם קיימים בכדי לוודא שרק מכונית שיצאה משערי המפעל עם מגדש טורבו תוכל להתחרות עם מגדש טורבו בקטגוריה העממית. דבר זה הוריד כמות מתחרים פוטנציאלית גדולה שהיו בעלי מכוניות משופרות, וצמצם את ההיצע למכוניות מיצרניות בודדות.
צילום: נועם עופרן החוק המוטורי צמצם את היצע מכוניות הדראג ליצרניות בודדות
אתמול, ב-8 לחודש בשעה שמונה בערב התכנסו חברי מועדון הדראג לבחור ועד למועדון, ולשמוע על התוכניות העתידיות. למודי קרבות ועתירי ניסיון, הגיעו חברי המועדון ללא ציפיות למרוצים עתידיים לזמן הקרוב, אך עם תקווה קטנה בלבם שאולי, רק אולי, זה ישתנה. הרבעון הראשון של 2014 הסתיים עם בצורת, גם במובן הגשם, אך גם במובן המרוצים. כלום. גורנישט. לא מרוצים ולא יער.
מיכה אלוני יחד עם מיכאל רייכלין דאגו לספר שלמרות השקט שנכפה על המתחרים, הם בינתיים דאגו להיפגש עם ראשי ערים ולהציג את מרכולתם בדמות מצגות מחשב. יש היענות חיובית מצד מספר ראשי ערים, אך הקמת אירוע דראג או אפילו אירוע שואו בלבד מצריך תיאום לא פשוט בין ראשי מחלקות בעירייה, ההוא שאחראי על התשתיות, ההוא של הביטחון ואפילו ההוא של הגיזום. אבל בגדול ישנה היענות חיובית.
צילום: נועם עופרן הארץ רגעה ממפלצות תאוצה רועשות שמקפלות את האספלט תחת גלגליהן
כרגע לדברי השניים, יש צפי לצמד מרוצים, האחד בבקעה והשני בשפלה. שום דבר עדיין אינו חתום וסגור, אך עצם העניין שיש כיוון ומנסים, מצליח להעלות חיוך קל על שפתיי חברי המועדון. בטח כאשר נודע שקמו מתחרים וביקשו לפתוח עמותה חדשה. דבר שגורם לחברי המועדון לפחד לחזור אחורה בתהליך ההכרה ברשות הספורט.
בינתיים נבחר ועד. מתוך שלושה מועמדים; דני פיסטינר ו... כן, בדיוק, מיכה אלוני ומיכאל רייכלין, כאשר אלוני ישמש כיושב ראש. הבחירה אגב, בוצעה פה אחד, יש אולי מלחמות על המסלול, אך מעבר לזה, כולם חברים, בניגוד לתדמית האופפת את הענף.
צילום: נועם עופרן אם הדראג בארץ יעלם, הצעירים יעברו בלית ברירה לכבישים ציבוריים
באם הצפי האופטימי יגיע לידי השמה אנחנו נדאג לעדכן כאן. וגם אם תתרחש התחזית השחורה ביותר של חברי הועד – הקמת מועדון נוסף שיגרום לרשות להתייחס עוד פחות ברצינות לענף. אם המצב ימשיך כמו היום ולא יהיו מרוצים בביצתנו המקומית (ענף שמושך מאות אלפי אנשים ברחבי העולם), הוא פשוט יגרום לצעירים פוחזים להבין שמסלול תקני ובטוח כבר לא יהיה.
אם אלה ירצו להתחרות, יהיה רק נחש האספלט הציבורי פנוי בשבילם, ואתם לא רוצים תחרויות בכבישים ציבוריים. נקווה שהמושכים בחוטים אי שם בממשלה – ברשות לנהיגה ספורטיבית, מפנימים זאת גם. דראג זה ענף ספורט, גם אם לכמה מקובעים קשה להבין זאת.
