אם הייתה לי
אלפא רומיאו, הייתי קורא לה ג'ניפר, או לופז. האוטו הזה פשוט נראה נהדר במבט מאחור, משחק על דמיון ה-8C המדהימה. גם היום, כשש שנים אחרי הצגתה,
אלפא רומיאו מיטו עדיין נראית מצוין מהזווית הזו. מלפנים, העיצוב פחות מסתדר לי, והחישוקים נראים מעט קטנים.
לגרסה החדשה תג מחיר שמתחיל ב-116,000 שקלים, מה שהופך אותה למיטו הזולה ביותר בהיצע. גרסת ה-Massimo הבכירה של רכב ההדגמה מוסיפה חישוקים קלים, חלונות כהים מאחור, משענת יד מתכווננת ומושבים בצבע שחור-לבן, בתמורה ל-6000 שקלים לא ממש צנועים. בלוטות', חיבור USB למערכת ומסך מגע נוח מגיעים כסטנדרט, ובאופן מוזר אין בקרת אקלים, אפילו כאופציה.
צילום: מערכת אוטו גרסת ה-Massimo הבכירה עם חישוקים קלים וחלונות כהים
המנוע מסתפק בשני צילינדרים בנפח 900 סמ"ק – קטן בהרבה ממנוע ה-1.4 ליטר שמשרת את גרסת התלתן ירוק הספורטיבית, ומספק בסיוע מגדש טורבו 105 כ"ס ו-14.8 קג"מ. הוא משודך לתיבת שישה הילוכים ידנית, ולאור הזכרונות הלא מבריקים מהשידוך שלו לתיבה הרובוטית (לנצ'יה אפסילון), טוב שכך.
המנוע הזה רועד בעמידה. לפעמים זה ממש מעצבן, ולפעמים בקושי מורגש. מזל שיש מערכת עצור-סע שמכבה אותו בכל עצירה, ואז שקט ונעים. אבל לא בטוח שזה יהיה נחמד באוגוסט, כשצריך מזגן כל הזמן. כוח לא חסר, ואנו ממליצים לבחור במצב D (דיינאמיק) בבורר ה-DNA שעל ההגה, ולשכוח ממנו. למרות מה שאומרת טבלת הנתונים, המיטו אוהבת סל"ד גבוה, ומתעוררת רק ב-3000 סל"ד. משם היא רצה בשמחה מעלה מעלה, עד שהמנתק משבית את החגיגה.
צילום: מערכת אוטונראית נהדר במבט לאחור
בתחום הזה המיטו זריזה במפתיע, אבל לא שקטה – המנוע הזה לא ממש נמצא תחת ההגדרה המילונית של "שקט" או "מעודן", אבל באופן משעשע, דווקא בסל"ד גבוה באמת המנוע רועש פחות מאשר בסל"ד ביניים. הצליל עצמו הזכיר לנו קצת קארט שתי פעימות, ושעשע אותנו, ולפעמים דווקא מכסחת דשא, ואז הוא עיצבן אותנו. תיבת ההילוכים נעימה בשימוש רגוע, אבל ממש לא אוהבת תפעול מהיר, מה שלא לגמרי מסתדר עם האופי של המנוע. דלק? 17 קילומטר לליטר מחוץ לעיר ו-13.2 קילומטר לליטר בימי המבחן. נחמד אבל לא יותר מזה.
צילום: מערכת אוטו
מיטו 0.9 ליטר. זריזה אך לא שקטה
הטווין אייר הקטנה הרגישה לנו מעט נוחה יותר מהמיטו שפגשנו קודם. אולי אלו מידות הצמיגים הקטנות יותר, אולי חלוקת המשקל השונה – אבל עכשיו היא סתם נוקשה בעיר, ולא מעצבנת כמו קודם. מחוץ לעיר המצב משתפר, אבל היא עדיין לא חובבת גדולה של שיבושים קטנים, או כפלים בכביש. הנאה מנהיגה? המנוע, כאמור, מפתיע לטובה אם נועצים בו דורבנות, והמיטו תמיד אהבה לפנות, אבל היא לא אוהבת עומס כבד באמת. נחמדה, ולא יותר. בנוסף, ההגה עצבני מדי בשיוט, עם נטיית יתר למרכוז.
צילום: מערכת אוטו ככל שנסענו בה יותר, מצאנו עצמנו מחייכים
לא שלמה
אלפא רומיאו מיטו הקטנה הזו יכולה להיות קצת מעצבנת מדי פעם. תא הנוסעים מעט שחור, המנוע קצת רועש ורועד, וגרסת הבסיס חסרה כמה פריטי אבזור מתבקשים.
אבל ככל שנסענו בה יותר, ולמרות שמדובר במכונית בינונית למדי, מצאנו עצמנו מחייכים. העיצוב, המנוע (כאשר אתה במצב הרוח הנכון) וסמל אלפא רומיאו על ההגה עושים את העבודה – לגרום לך להרגיש קצת מיוחד, מחוץ לעדר - וכל זאת במחיר נמוך מבעבר.
