באמא שלי, קניתי אחת כזו לאמא שלי.
זה אולי נורא כיף לכתוב על פרארי (הייתי דובר המותג במשך שנה וחצי) ואולי יהיה נורא נוצץ לכתוב על אודי (הייתי דובר אודי במשך 12 שנים) אבל, השוק שלנו מורכב ברובו ממכוניות זולות וצנועות יותר. מכוניות שיכולות להוביל בכבוד לפחות 4 מבוגרים, סופר-חסכוניות, ללא בעיות ובעלות נמוכה מאד. אתם כבר מבינים לאן זה הולך.
בואו נתחיל מזה שעוד לפני שנכנסתי אל
מיצובישי ספייס סטאר, חיוך גדול עלה על פני כשראיתי את מכונית המבחן. שחור בא לי טוב. אבל הפסים הספורטיביים בכסוף עם שוליים אדומים, באים לי אפילו יותר טוב. בחניה של יבואנית
מיצובישי, עמדו עוד שתי מכוניות ספייס סטאר; האחת בצבע אדום/בורדו עם כתמים שחורים כמו פרת משה רבנו ואחת בצבע כחול עם ציורי פרחים.
אז מה היה לנו?
למבחן קיבלתי את הדגם האוטומטי, בעל תיבת ההילוכים הרציפה CVT. מדובר בדגם בעל מנוע בנפח 1,200 סמ"ק ובעל 3 צילינדרים המפיק הספק בריא של 80 כ"ס. למרות היותה מכונית גדולה (3.71 מטר מפגוש לפגוש), הספייס סטאר היא אחת המכוניות הקלות בסביבה (רק 865 ק"ג), מה שתורם לזריזות מחד וחסכוניות מאידך. כתוספת משמעותית לעניין החיסכון, ניתן למצוא (בדגם הידני בלבד) את מערכת ה-STOP & G0 אשר מכבה את המנוע בעת עצירה ברמזור אדום ומניעה אותו מחדש עם הלחיצה על דוושת המצמד.
.jpg)
צילום: מנהל הספייס סטאר היא אחת המכוניות הקלות בסביבה (רק 865 ק"ג)
עירונית, לפני הכל
המרווח הפנימי מרשים. גם כשהסטתי את מושב הנהג לאחור, עד הסוף ורגלי נמתחו מלוא גבהי (1.86 מטר), עדיין נשאר מקום מכובד ליושב מאחורי הנהג. לדרך. זו מכונית עירונית, ואת זה חשוב מאד להבין. בעיר היא תיתן לכם שירות שהוא הרבה מעבר למצופה. הגה הכוח החשמלי הוא רך מאד. יותר מידי רך, אז חובבי נהיגה לא ממש יאהבו את זה, אבל לצורך תמרוני חניה ונהיגה עירונית, ההגה הזה הוא מתנה אמיתית. רדיוס הסיבוב של המכונית מעולה, קל מאוד לבצע פניית פרסה בתוך רחוב עירוני צר, מבלי לעכב את התנועה.
נקודה אחת עומדת לרעת הספייס סטאר; רעש המנוע ובידוד רעשים כללי. כאן נכשלו במיצובישי כישלון מהדהד. המיני-בישי רועשת ברמות מביכות. מבחוץ ומבפנים. נכון, מדובר במנוע של 3 בוכנות שרועש יותר במהותו הבסיסית, אבל הרעש בתוך תא הנהג הוא כל-כך גבוה שלעיתים אתה חושש שקרה משהו למכונית. בסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90 הייתה הדייהטסו שרייד בעלת אותם הנתונים ורעש בלתי נסבל, אבל, היי, עברו מאז כמעט 20 שנים וניתן היה לצפות שהטכנולוגיה תדע להתגבר על זה.
בהינתן העובדה כי מדובר במכונית שהיא לפני הכול עירונית, קחו בחשבון שהיא בהחלט יודעת לנסוע גם בכביש בינעירוני ובכבישים מהירים, אך שם תרגישו מעט תחושה של חוסר יציבות בגלל ההגה המעורפל. לא נעים, אבל לא ממש נורא. המיני-בישי שייטה בכבישים מהירים לאורך כ-300 ק"מ במהירות ובנעימות יחסית. במהלך מאות הקילומטרים שנהגתי בה במהלך יומיים וחצי, לא יכולתי להשתחרר מהתחושה של נהיגה במכונית גדולה בהרבה ממה שהיא, וזה גם כיף וגם תורם לתחושת הנינוחות בנהיגה.
.jpg)
צילום: מנהל מרווח טוב לנוסעים
החיסכון
חיסכון בדלק הוא המגרש הביתי והיהלום בכתר של המיני-בישי. השילוב של משקל קל ותיבת הילוכים רציפה, הוא אחד ה"אשמים" בחיסכון המופלג הזה. בנהיגה עירונית טיפוסית הכוללת גם את הפקקים הקטנים בתוך תל אביב הושגה צריכת דלק של 12-14 ק"מ לליטר. שאפו.
בנסיעה במהירות 85-90 קמ"ש, על כביש 6, וגם על כביש 4 מת"א לחיפה וחזרה עם המזגן פועל, השגנו ממוצא של 22 ק"מ לליטר וללא המזגן הגענו ל 25.5 ק"מ לליטר דמיוניים.
בעליות, כגון העלייה לירושלים או מעלה פרויד לחיפה, המיני-בישי התנהלה במהירות של 90-100 קמ"ש והציגה צריכת דלק של 10 ק"מ לליטר, במאמץ מתמשך. צריכת הדלק המשולבת במהלך יומיים וחצי של נהיגה בעיר, בכבישים מהירים ועליות לירושלים וחיפה, עמדה על 19.5 ק"מ לליטר.
היא אולי לא מושלמת, אבל צריכת הדלק והיכולת הטובה בעיר הובילו אותי למסקנה אחת. עד שלא תהיה בישראל תחבורה ציבורית אפקטיבית, שאינה נתונה לחסדי הפקקים ויודעת להביא אותנו במהירות ויעילות לכל פינה (לפחות ברחבי מטרופולין גוש דן המורחב), המיני-בישי היא פתרון תחבורתי חביב, יעיל וחסכוני.
*הכתוב מובא באישורו של הכותב ובאחריותו.
.jpg)
צילום: מנהל מיצובישי ספייס סטאר. צריכת הדלק טובה מאוד
רוני אקרמן, בן 52.
בעברי הייתי במשך 17 שנים בעליו של משרד יחסי ציבור גדול. במשך 12 שנים הייתי דובר ומנהל יחסי הציבור של מכוניות אודי, סקודה, פולקסוואגן וסיאט. במהלך פעילות משרדי הייתי הדובר של נהג המירוצים ראם סמואל (בתקופת השתתפותו ב"למבורגיני קאפ" ובאליפות צרפת בראלי), של בי"ס "מסלולים" לנהיגת מירוצים, הייתי הדובר של עידו כהן כשהשתתפף לראשונה בראלי פאריז-דאקאר, דובר חברות הצמיגים "פירלי", "גודייר" ו"אליאנס", דובר אופנועי "ימאהה" ועוד.
בשנים 2011 ו-2012 הייתי דובר ומנהל יחסי הציבור של "אוטו איטליה" ואני הייתי אחראי להשקת מותגי "פרארי" ו"מזראטי" בישראל. התשוקה הגדולה ביותר שלי היא רכב ומכוניות ועם פרישתי מתחום יחסי הציבור, פתחתי בלוג העוסק בחיים הטובים ובו אני כותב רשמים מנהיגה במכוניות, ביקור במסעדות, סרטים וכל מה שעושה את החיים ליפים וטובים.
www.lmwg.blogspot.co.il
הכתבות שלי בתחום הרכב מוגבלות ל-800-900 מילה וזאת מתוך הרצון שלא "למרוח" ולא לעייף את הקורא. אינני כתב רכב ואינני מתיימר להיות. הכתבות שלי, כולן, נכתבות בכוונה בלשון המיועדת למכנה המשותף הרחב ביותר ואינני נכנס לניתוחים מעמיקים או למינוחים מקצועיים. את זה אני משאיר לכתבים המקצוענים.
