סאנגיונג רודיוס החדש
תחום המיניוואנים הגדולים איבד גובה כמעט בכל העולם, והסיבה פשוטה – הלקוחות מחפשים משהו יותר אופנתי ומושך, שנראה פחות כמו רכב הסעות. זו הסיבה שיצרנים רבים עזבו את התחום ואחרים חיפשו דרכים להלביש את המוביל במדים סקסיים יותר, כדי להתחרות ברכבי הפנאי הגדולים שגנבו לקוחות.
המקרה של
סאנגיונג רודיוס היה קיצוני אף יותר. אמנם על עיצובו היה אחראי קן גרינלי, שברזומה שלו גם מכוניות של רולס-רויס ובנטלי, אבל הוא כנראה לא קם על הצד הנכון – או בכלל – ביום בו עיצב את הרודיוס. גרינלי יצר רכב שמפאר אינספור רשימות "המכונית המכוערת ביותר בעולם". נו טוב, גם זו דרך להתבלט. אחרי עשור גם
סאנגיונג הבינה שכדאי לשנות כיוון.
בדגם החדש הם המשיכו להתבסס על הפלטפורמה העתיקה של קודמו, ועליה הציבו מראה חדש. המידות החיצוניות הדומות רומזות שהם היו מוגבלים בגודל השינויים. כמו חלק גדול מהיצרניות, גם סאנגיונג בחרה בקווים פחות מעוגלים עם ניסיון לשוות לרכב עיצוב שתי קופסאות וחרטום ארוך ומוגדר. היא ניסתה להגיע למשהו שנראה קצת פנאי ומתקשר עם הקוראנדו (הוא אף נקרא קוראנדו טוריסימו בקוריאה) בניסיון להשאיר מאחור את מראה הג'מבו המגושם. במידה מסוימת היא הצליחה. הרודיוס החדש נראה קטן ומודרני יותר ופחות מגושם מבעבר, אבל הוא עדיין נראה ענק – ורחוק מלהיות יפה. גם סקסיות היא דבר יחסי.
צילום: מערכת אוטו,יצרן אבל אם מבחוץ הרודיוס נראה סביר, הרי שהפנים לוקח אותנו למסע במנהרת הזמן. כאן קל יותר לראות את הקשר לדור הראשון, ומה שב-2004 עוד היה סביר, היום נראה פשוט מיושן. כמעט הכול, מהמחוונים דרך המתגים, הפקדים, פתחי האוורור בתקרה, בורר ההילוכים, ואפילו תאי האכסון – נראה מיושן. המחוונים ששוכנים עדיין במרכז, קבלו גוונים סגלגלים והם לא קריאים במיוחד – אולי בגלל זה מאחורי גלגל ההגה נמצא צג מהירות דיגיטלי שנראה כמו תוספת לאחר מעשה. הוא כולל גם מחשב דרך לא נוח לתפעול, שבאופן מוזר שולט גם בתאורת המחוונים. זו חלשה מאוד ביום באזורים מסוימים (בייחוד בבקרת האקלים), אך חזקה בלילה באחרים (מחוונים). ובכלל פיזור האינפורמציה קצת מקשה על הריכוז – למעלה, ממש מעל הראש (בייחוד לנמוכים כמוני שיושבים קרוב להגה) ניצב שעון זמן שאיני יכול לראות, באמצע מערך שמע לא נוח לתפעול, נמוך למטה שוכנת בקרת אקלים בה שוכן מד טמפרטורה חיצונית. ההגה עצמו נראה ארכאי – במרכזו ריבוע ענק שעוטה מצדיו שורות לחצנים. מצוין אם רוצים לשפר טכניקה בנגינת פסנתר, פחות אידיאלי לתפעול הילוכים, שמע וכו'. אפילו תאורת הפנים נראית מאוד מיושנת ומוגבלת וכך גם פתחי האוורור מאחור.
הקלף החזק ברודיוס היה ונשאר המרווח. יש מקום לשבעה מבוגרים, גם אם המושבים עצמם מעט נמוכים, ועדיין נותר חלל מספק למטען. אם הייתה לכם להקה, זה ממש מתאים לירידה עם ציוד לפסטיבל בדרום. סידור המושבים נותר שניים-שניים-שלושה, והזוג המרכזי עדיין נראה כמו כורסאות מנהלים.
גם מבחינת אבזור הרודיוס עושה את העבודה עם בלוטות' מקורי, פיצול ושליטה אחורית על בקרת האקלים (שאינה מפוצלת ימין-שמאל) שפע פתחי אוורור לאורך הרכב, שקעים כנדרש, ומערך שמע מקורי. הבעיה שלא הכול נוח לתפעול ועם מידות כאלה וראות כה מוגבלת לאחור, חסרון המצלמה בעיר מאוד מורגש.
השינוי הגדול הרודיוס החדש קיבל את מנוע ה-2.0 ליטר המודרני של סאנגיונג שפגשנו כבר בקוראנדו. זה משודך כאן לתיבת חמשת ההילוכים שפגשנו בעבר (שמקורה במרצדס – בניגוד לשישה הילוכים בתיבות של סאנגיונג). למרות נפח והספק (155 כ"ס) שנראים צנועים לרכב כה גדול חטיבת הכוח מרגישה חזקה למדי והרודיוס יוצא לדרך בנחישות מפתיעה. כיאה לדיזל הוא מטרטר מעט בעיר (בייחוד כשהמנוע קר), ובזינוק מעמידה יש השהייה קלה, אבל בשיוט הוא הופך שקט למדי (בייחוד אם לא מושכים אותו מעלה) והוא מאוד אפקטיבי. הרבה יותר ממה שרומז נתון האצה של 14.1 שניות ל-100 ו-181 קמ"ש מרביים. הבורר נראה מיושן ותפעולו אינו נוח, וזה עוד לפני שנגענו באפשרות התפעול הידני באמצעות לחצן מהבורר והתפעול מההגה עוד יותר גרוע...
צריכת הדלק בשיוט עמדה על 11.5 ק"מ לליטר. הוא יהיה קצת פחות חסכוני בתנאים מגוונים (10.7) ובנסיעה עירונית הוא יבלע הרבה יותר (כ-8 ק"מ לליטר).
צילום: מערכת אוטו,יצרן מנוע הדיזל מייצר 155 כ"ס ומשנע את הרודיוס בנחישות מפתיעה
מתנדנד את גיל הטכנולוגיה שבבסיסו חושף הרודיוס בסעיף ההתנהגות. כעת כמו בעבר, הוא מרגיש מאוד רך וחסר ריסון. גם בנסיעה רגועה הוא מתנדנד מדי על גלים, רוכן בפניות ולא מעניק ביטחון לנהג. ההגה מרגיש קל מדי, איטי ולא עקבי בתחושות. הוא מעביר שיבושים מדי פעם, ולפחות במהירות איטית נראה שלמומנט השופע קל מדי לאתגר את אחיזת החלק האחורי. גם הבלמים אינם נוסכים ביטחון, ופעולתם לא תמיד חלקה בעיר.
הכיול הלא ממש מוצלח של מערך המתלים אומר שהרודיוס אינו נוח במיוחד בנסיעה איטית על כבישים משובשים ומתקשה לספוג רצף פגמים. מחוץ לעיר המצב טוב יותר למרות שגם שם מורגשים בורות, פסי רוחב וגירודי כביש.
צעד קטן סאנגיונג צעדה קדימה בעיצוב ובחטיבת הכוח, אבל נראה שהצעד אינו גדול מספיק. השיפור ברור, אבל עבור רב הלקוחות קשה למצוא סיבה להעדיף את הרודיוס, כשבסביבה כלים מודרניים כמו סיאט אלהמברה ופורד גלאקסי במחיר זול יותר ועם כמעט אותו מרחב פנימי. אומנם מנוע הדיזל שלו עשוי להביא חיסכון בדלק במרחקים ארוכים (אם כי לא בכל תנאי), אבל לא מספיק כדי לפצות על התחושה המיושנת.
לנו נראה שהוא יתאים רק למי שבאמת עובר מרחקים ארוכים וחייב מרחב נדיב לשבעה בתוספת מטען. 
