4דוקאטי היפרמוטוהיפר-מכונית, מושג שעיתונות הרכב המציאה לכבוד הבוגאטי ווירון. עד אז, לעילית המוטוריקה היה שם אחר, מכונית-על. כשיצאה הבוגאטי אל הכביש היה צריך לעדכן מחדש את ההיררכיה. מאז הביטוי, מכונית-היפר גלש לצדדים וכלל בתוכו עוד מכוניות, ועתה עושה רושם שהעולם כולו מבולבל. מי היא היפר ומה הוא על.
שיהיה, ההגדרות הללו סתומות כמי שמייצר אותן בדרך כלל, אבל מה לנו ולאלו עכשיו, כי לפנינו עומד במלוא הודו הדוקאטי היפרמוטו. צריך רגע להחזיק חזק (ולא בגלל המומנט מהוי-טווין האיטלקי). כמו שיש סופר-קאר (מכונית-על) יש גם סופר-מוטו (אופנוע-על). אבל בזמן שמכונית-על מכוונת כל כולה למהירות על משטח איכותי, אופנוע-על (סופר-מוטו) צמח מכיוון שונה לגמרי.
בשנות השבעים החלה סדרת מרוצים שתכליתה הייתה מציאת הרוכב הטוב ביותר. ואיך אפשר לבדוק מי הרוכב הטוב ביותר? האם יהיה זה רוכב שטח מיומן, אולי זה אלוף העולם בגרנד פרי. בכדי לבדוק נבנה זן חדש של מסלולי מרוצים, המערב אספלט עם עפר, אלמנטים ממסלולי מרוץ קלאסיים וממרוצי מוטוקרוס (דומה במעט למקובל במירוצי ראליקרוס). האופנועים היו אופנועי שטח על צמיגי כביש דביקים והורכבו עליהם מערכות בלימה חזקות יותר. כך נולד הסופר-אופנוע (סופר-מוטו). אופנועי סופר-מוטו, בניגוד למכוניות-על, לא יהיו האופנועים הכי מהירים בסביבה אבל הם קלים, חזקים ומאפשרים לרוכב לבצע תמרונים מסובכים יחסית בקלות. ניתן יהיה לרכב עליהם גם בכביש גם בשטח וגם לטפס איתם את המדרגות עד הבית...
צילום: מנהל
דוקאטי היפרמוטו. היפר או סופר?
אז מה זה היפרמוטו?
שימוש יום יומי באופנוע סופרמוטו הוא לא כיף גדול. הם צרים, קטנים וספרטנים. הם לא ממש זורחים בשימוש בין עירוני. הם מיועדים לאטרף טהור. והחיים כוללים לפעמים יותר מזה... ההיפרמוטו יכול לעשות את כל אלו. טוב נו, בלי החלק של הקניות באיקאה. אבל עכשיו הנציגות המקומית של אימפריית "כנס לקנות עציץ ב-9 שקלים צא עם ערמת דברים שלא היית צריך ב-4,000 שקלים" פחות מעניינת אותי. כי הרגע הונע מנועו החדש של הדוקאטי. המנוע החדש, מקבל את הפקודות מיד ימין דרך "מצערת-על-חוט", זה אומר שצריך להיות מאוד עדין איתה, בייחוד בתחילת נסיעה. צרף את זה לידית המצמד קלה ונקודתית למדי, ותמצא את עצמך מתרכז בדקות הראשונות בפעולות שחשבת שהפכו מזמן לטבע שני.
אחרי כמה רמזורים מתרגלים ושמים לב לשני דברים. תנוחת הרכיבה נוחה יותר מזו שבדור הקודם. פחות כיפוף בברכיים ותחושה הרבה יותר נינוחה וטבעית. הדבר השני הוא שהמנוע הזה חזק. את הגרסה מקוררת האוויר החליף מנוע דור חדש של דוקאטי, מרובה שסתומים ומקורר מים. 821 סמ"ק מייצרים כאן 110 כ"ס ב-9,250 סל"ד. האופי שלו שונה ממקוררי האוויר, הוא איבד קצת ממכות הכוח שהיו מנת חלקם של הישנים בסל"ד נמוך אבל הוא חזק יותר אבסולוטית. האופן בוא הוא מטפס בסל"ד, משלהב ומעודד לדבר עברה. הנפת הגלגל לאוויר היא עניין של מה בכך וגם קצב טיפוס מד המהירות הדיגיטלי לא יגרום לאף אחד להתלונן על מחסור בכוח (כן תוכל להתלונן על מיגון הרוח האפסי).
צילום: מנהל
תנוחת הרכיבה נוחה יותר מזו שבדור הקודם
אחרי שמתרגלים למצערת המדויקת והרגישה מגלים שאפשר לשלוח מנות מדודות של כוח אל הגלגל האחורי ולייצר דרייב מרשים מאוד מחוץ לפניות, גם על אספלט חלקלק. רוצה להשתטות? מצוין, עוד כמה מ"מ בידית הגז וההיפרמוטו יוצא להחלקות עדינות ונשלטות על האספלט החלקלק, כשתנוחת הישיבה הזקופה ומיקום הכידון עוזרים לך להחזיק את אלו עד כמה שהכביש ירשה. תענוג. ככלל, אם ההיפרמוטו נועד לגשר בין חרגולי הסופר-מוטו לאופנועי כביש גדולים, כבדים ומסורבלים יותר - הוא עושה זאת מצוין. בייחוד בתנועה עירונית. הוא יעיל מאוד. אפשר לטפס על מדרכות ומדרגות מבלי לחשוש ממרווח הגחון. הוא צר וגבוה מספיק בשביל להשתחל בין (מכוניות) ומעל (מראות) פקקי העיר. גם יכולת הספיגה של המתלים מרשימה מאוד בעיר. גם שילובי מהמורות, שנהגו על ידי מוחם הזדוני של מיטב מהנדסי הכבישים בתל אביב, לא יכניעו את מתלי הדוקאטי הזה.
אז מה?
כל אופנוע סופר-מוטו עושה עבודה מצוינת בתוך העיר. מה החלק של ההיפר כאן, תשאל את עצמך. ההיפר הוא אופנוע גדול יותר, נוח יותר ומצויד במנוע חזק יותר. מחוץ לעיר אני מתחיל להרגיש קצת מוזר על ההיפר. מיגון הרוח לא באמת יעיל כאן, רוב הסיכויים שהרוכב ירים ידיים לפני המנוע ויחסי ההעברה במלחמת הרוח הזו. מהסיבה הזו אני ממהר לרדת מהכביש המהיר אל זה המפותל, מקום בו דוקאטים זרחו מאז ומעולם.
צילום: מנהל
נעים בתנועה עירונית
רכיבה ספורטיבית על הדוקאטי הזה מציבה מספר תהיות ודורשת הסתגלות. קודם כל תנוחת הרכיבה. המושב גבוה למדי – 870 מ"מ. יש תחושה ברורה של ישיבה על האופנוע, לא משהו שתורם להרגשת הביטחון אצל הרוכב בדרך כלל. הכידון, גבוה אך לא מספיק לטעמי וגם רחוק למדי, כך שהוא דורש מידת רכינה אליו. זו לא תנוחת רכיבה טבעית או מוכרת במיוחד, וההרגשה הזו של לשבת גבוה על אופנוע עם כידון רחוק בגובה הפופיק דורשת הסתגלות. היא גם דורשת הכרעה בשאלה מהו סגנון הרכיבה הנכון על אופנוע כזה? ברך בחוץ בסגנון כביש או רגל מושטת קדימה סופר-מוטו סטייל? איש הישר בעיניו יעשה.
כמו בכל אופנועי הדור החדש של היצרן האיטלקי גם כאן הרוכב יכול לתפור לעצמו חליפת הגנה אלקטרונית מלאה. החל ב-ABS (דור אחרון, שני מצבי פעולה ואפשרות לניתוק מלא), בקרת משיכה (בעלת שמונה דרגות התערבות, אפשרות לניתוק מלא) ושלושה מצבי רכיבה (השולטים על עקומת הכוח ושאר המערכות שצוינו כאן). כל מצב רכיבה כזה ניתן לתכנות פשוט למדי על ידי הרוכב בהתאם לרצונות שלו.
לדוגמא, מצב אחד יכול להיות "חסין אידיוטים" – עם ABS מופעל, מנוע במצב החלש ביותר שלו ובקרת משיכה פועלת במלואה. מצב אחר יכול להיות "אני חושב שקוראים לי רובן זאוס" – עם כל מיליגרם של עוצמה ופראות שיכול המנוע לספק ועם אפס עזרים אלקטרונים. כרגיל המקום הנכון נמצא איפה שהוא באמצע ותלוי מאוד באופי הרכיבה וביכולת שלך.
צילום: מנהל
להיפרמוטו "חליפת הגנה" אלקטרונית מלאה
הבשורה הטובה היא שניתן לשנות את התפירה האלקטרונית הזו. ככל שתתקדם יותר תוכל לשחרר את המכונה שתחתייך. המערכות כולן, מתפקדות ללא דופי. בניגוד לדורות הקודמים של מערכות בקרת המשיכה של דוקאטי, פעולתה של זו עדינה מאוד. היא מתחילה בהחסרת ניצוץ במקרה של החלקת גלגל מתונה ותגיע רק במקרי קיצון לניתוק של אספקת דלק למנוע. ההדרגתיות בתגובה שלה בהתאם למצב נתון הופכת את הפעולה שלה לנעימה ואין זכר לפעולה האלימה של מערכות ישנות יותר. גם לבלמים ולמערכת ה-ABS אנחנו מלאי שבחים. מעבר לקליפרים הרדיאלים מלאי העוצמה של ברמבו, כניסת מערכת ה-ABS לפעולה טובה, לא מוקדמת מדי ומאפשרת ניצול מקסימאלי של יכולות הבלמים על כל משטח.
דחוף אותו לפנייה ותגלה התנהגות כביש מצוינת, הוא נשכב בששון לתוך הפניות ובסיס הגלגלים הארוך מבעבר מקנה יציבות ומשדר ביטחון ולא דורש שום מחיר מבחינת זריזות. הרכות הטבועה ברכיבי המתלה – זו שדאגה לספוג את תחלואי האספלט העירוני ולשמור על ישבן הרוכב מכל מפגע עירוני – מתגלה כרכה למדי תחת עומס על כבישים לא מושלמים. בהטיה ובשינויי כיוון מהירים לא מצליח ההיפרמוטו לשדר את תחושת הביטחון האופיינית לדוקאטי בכל הקשור למצב הגלגל הקידמי. זה בולט, נוכח היכולות של שאר הרכיבים לייצר ולעמוד בעומסים אדירים. על כבישים איכותיים יותר הוא מכניס פרשנות חדשה למונח "עונג שבת". אחרי שגמרת לארגן את האופנוע לתוך ובתוך הפנייה – נשאר לך רק לסובב את המנוע המתוק הזה אל תוך הישורות הקצרות שנפערות בין הפניות ולהתפנן על אופן פעולתו.
צילום: מנהל
המתלים מעט רכים
לחוליגן המהוגן?
בהחלט. מנוע חדש, שיפורים מתונים וחבילת הגנה אלקטרונית הופכות את ההיפר למוצר עדכני ומרשים. זה עדיין כלי תענוגות מוטוריים טהור עם פוטנציאל חוליגניזם לא מבוטל, אך עכשיו הוא מגיע באריזה הגיונית ונעימה יותר לשימוש. המנוע החדש חזק יותר ולצד זה גם מתורבת יותר. עיקר התלונות סבו סביב התנהגות בעומס גבוה על כביש לא איכותי, ואם אתה אוהב לקחת את האופנוע שלך למקומות האלו בהחלט מומלץ לשקול את גרסת ה-SP (המגיעה עם מתלים של מרזוקי ואוהלינס עם כיוונון מלא, ועוד הרבה תופיני מהירות ועין). הוא לא אופנוע זול (106,000 שקלים לעסקת מזומן) אבל הוא מבצע את השילוב הזה של מנוע חזק, תנוחת ישיבה זקופה ותמיכה מוחלטת בכל גחמות הרוכב, באופן כמעט מושלם. ועוד לא אמרנו מילה אחת על איך שהוא נראה...