סיאט לאון החדשה
הצצה לדורות הראשונים מראה שדרכה של
סיאט בתחום הקומפקטי, לא הייתה ממש מאורגנת וסדורה. לכן, הלאון שהצטרפה למבחר הספרדי באיחור ניכר, לא הייתה שחקנית מפתח מבחינת המותג. לא בקנה המידה הצפוי מקומפקטית אירופאית בכל אופן. כך למשל, בדור היוצא הוצעה הלאון רק במרכב אחד, כשלצידה כיכבו מיניוואנים דומים מדי (אלתאה והטולדו).
אבל כעת, כל זה משתנה. הדור החדש מקבל חשיבות ברורה בהרבה עבור המותג ואמור לשמש מנוף צמיחה מהותי עבורו. אפשר להבין זאת מכך שהלאון מוצעת היום עם שלוש גרסאות מרכב (שלוש וחמש דלתות וסטיישן). ומה שנכון עבור אירופה, מסתבר, תקף לא פחות עבור השוק הישראלי. כאן אמור הדגם החדש להוסיף לתנופה ממנה נהנה בשנים האחרונות המותג הספרדי. וכן, הציפיות ממנו גדולות בהרבה מבעבר.
מבחוץ סיאט לאון הגיעה למבחן כשהיא לובשת שחור והצבע הזה לא החמיא לה. הוא מסתיר את קווי הדופן וגורם לה להראות שגרתית מדי. מלפנים היא נראית לפרקים כמו איביזה מוארכת. ואכן הלאון לוקחת את החרטום והקווים שראינו באיביזה ומיישמת אותם באופן הרמוני יותר ובעל פרופורציות עדיפות. החלק האחורי, עם הדמיון המסוים לאלפא, הוא הצד החזק של המכונית. בכל מקרה, למרות העיצוב המעט מופנם, היא נראית טוב בהרבה בצבעים בהירים.
מבפנים הלאון היא המכונית הראשונה בסיאט שמבוססת על פלטפורמת ה-MQB החדשה של קונצרן פולקסווגן והיא מנצלת את גמישותה בכמה אופנים. כמו בגולף ובאוקטביה, גם כאן מגיעה גרסת ה-1.2 ליטר עם מתלה אחורי פשוט יותר – קורת מתח (ולא רב-חיבורי). הפלטפורמה גם אפשרה להגדיל משמעותית את בסיס הגלגלים, ובאותו זמן ליצור מכונית הקצרה מקודמתה ב-5 ס"מ.
צילום: תומר פדר מבפנים אין ממש הפתעות, כשמאפייני סביבת הנהג המוכרים של הקבוצה, בהם מחוונים נאים ובקרת האקלים הנוחה לתפעול, נמצאים גם כאן והינם נוחים לתפעול. יוצא דופן הוא צג המגע הקטן שדורש אצבעות מיומנות, אינו נוח במיוחד לתפעול, וגם לא מזמין במראה.
עם זאת הקווים הכלליים של סביבת הנהג, קצת פחות מזמינים לטעמי. החומרים אומנם רכים מלמעלה ונוקשים יותר בתחתית, כמקובל בימים אלה, ואולם משהו בתחושה הכללית קודר ומעט מיושן. זה קשור מן הסתם לגוון השחור ששולט גם בריפוד ודיפון.
תנוחת הנהיגה טובה וטווח אפשרויות הכיוון של המושב וההגה טובים, ממש כמו המרחב מאחור (בייחוד לראש). תא המטען מציע נפח הגיוני (380 ליטר) ומבנה נוח.
צילום: תומר פדר גרסת ה-1.2 ליטר TSI עם תיבת ה-DSG, החשובה לשוק הישראלי, מפתיעה לטובה. על הנייר 105 כ"ס אינם נשמעים מרשימים, אבל ביומיום הביצועים נמרצים למדי, ומספיקים בהחלט לתנועה במהירויות שפויות. המנוע הזה במיטבו בחצי דוושה ובמצב לא ממש מאומץ. תיבת ה-DSG, כרגיל בקונצרן פולקסווגן, זריזה למדי גם אם לפעמים (בייחוד בעיר ובחניות) לא מאוד רהוטה, אך יש שיפור לעומת העבר.
האפקטיביות של חטיבת הכוח הזו מתגלה גם בתחנות התדלוק, כאשר במסלול מגוון עם קטעים מאומצים, צריכת הדלק לא עלתה על 13.5 ק"מ לליטר.
צילום: תומר פדר למרות הדימוי הצעיר, הלאון אינה מביאה תחושות ספורטיביות במיוחד בניהוג, אבל מציגה יכולת טובה. להגה משקל מעט קל אך פעולתו ברורה ומדויקת, יכולת שינוי הכיוון טובה וריסון תנודות המרכב נאה. בפניות היא מציגה אופי מאוד ברור וצפוי. קל לנהוג בה מהר וגם הבלמים המדודים מסייעים.
סעיף הנוחות מורכב יותר כאשר הלאון מתקשה מעט עם שיבושים עירוניים. התחושה הבינונית משתפרת מחוץ לעיר, שם היא יותר נעימה משמעותית.
סיכום בסופו של דבר הלאון מתגלה כמכונית טובה למדי, עם ביצועים ויכולת נאותים, לצד רמת אבזור גבוהה. הגרסה הבסיסית כוללת, מערך שמע-מולטימדיה-מגע עם בלוטות' ושליטה מההגה, חישוקים קלים, בקרת שיוט ובתקופת ההשקה גם גג נפתח.
יחד עם מחיר נמוך מהמתחרות, הלאון עשויה להפוך לאחת העסקאות המעניינות ביותר בתחום הקומפקטי, ומבטיחה שהפעם היא תהיה מתחרה משמעותית מבעבר בשוק המקומי. 
