שר התחבורה הודיעה אתמול (יום א'), שהוא עומד
להוזיל את מחיר המכוניות החדשות בכ-20% (עשרים אחוזים!) במהלך השנה הקרובה. הוא גם מסביר כמה זה כביכול פשוט. הוא יסיר את החסמים מעל היבוא המקביל, יאפשר לסוחרי ייבוא אישי לקבל מעמד חוקי כיבואנים זעירים, לייבא עד 20 מכוניות בשנה, וכך התחרות תגבר והמחיר ירד. אבל אני, מה לעשות, בכלל לא בטוח. בעצם, אני בטוח שמחיר המכוניות לא ירד ב-20% וגם לא בחצי מזה – ואסביר גם למה.
אני מניח, אולי בתמימות, ששר התחבורה לא ייתן יד ללגיטימציה של גניבת מיסים ממשרד האוצר (מכיסנו בעצם), לכן מן הסתם מחיר המכוניות לצורכי מס לא יוכל להיקבע על פי חשבונית כזו או אחרת שינפק אותו סוחר זעיר בחו"ל ליבואן זעיר בישראל. זה לא כל כך פשוט מבחינה בינלאומית ובכל זאת, על מנת להיות הוגנים, המיסוי לדגמים זהים באבזור זהה, חייב להיות אחד ליבואן הסדיר מול היבואן הזעיר. אם זה לא יהיה ככה, ההנחה לציבור תגיע מהנחת מס, שתמומן על ידי הציבור, ותשמן את כיסיהם של יבואנים זעירים, שלא אתפלא אם ביניהם נמצא לא מעט אנשים עם קשרים פוליטיים "נכונים". מכיוון שהדעת אינה סובלת שהשר הישן-חדש ייתן ידו לתופעה לא הוגנת, שלא לכתוב נלוזה שכזו, בעיקר בתקופה של גזירות – נוריד אותה מהשולחן. אבל, אם הממשלה לא תתרום את חלקה (ע"י הוזלת המס שמהווה כ-50% ממחיר המכונית לצרכן), הרי שכל 20% ההוזלה אמורים לרדת מרווחיהם של היבואנים. האם זה אפשרי?
צילום: מנהל
הצצה למאזניה הפומביים של חברת דלק רכב (החייבת כחברה ציבורית בפרסום מאזניה) מגלה הכנסה ממכירת מכוניות של למעלה מ- 3 מיליארד שקל בשנה. הרווח הגולמי ממכירת מכוניות עמד על כ-300 מיליון שקל בשנה. זהו רווח גבוה ומכובד לכל הדעות (אם כי שימו לב שמדובר ברווח גולמי, לא רווח נקי!), עכשיו בואו נבדוק את החשבון – לפי הצהרתו של שר התחבורה, חברה זו אמורה לקצץ 20% ממחיר המכירה של מכוניותיה. משמע קיצוץ של מעל ל-600 מיליון שקל בהכנסות – מה שמעביר את החברה להפסד שנתי גולמי של 300 מליון שקל בשנה... וכל זה רק בגלל ה"נשיפות בעורף" של היבואנים הזעירים. נראה לכם הגיוני? ברור שלא.
אפילו אם נתעלם מהעובדה שאין סיכוי שיבואן זעיר, שקונה את המכוניות במחיר גבוה יותר מהיבואן הרשמי (ככה זה בכלכלה – מי שקונה יותר, ועם פחות גורמים מתווכים, משלם פחות...), יצליח למכור אותן ב-20% פחות מהיבואן הרשמי – הבעיה היא בכמויות. חשבו כמה יבואנים זעירים צריך כדי להחליף את דלק מוטורס, על 30 ומשהו אלף המכוניות שהיא מוכרת בשנה...
נכון, היבואניות של מכוניות המאסה אכן מרוויחות הרבה כסף. הן גם באמת נותנות בחלק מהמקרים הנחות מופלגות לחברות הליסינג ולמועדוני לקוחות. אבל זה נובע בעיקר מתחרות עזה בין יבואניות הרכב – לא מהעדר תחרות! אפילו הוועדה של משרד התחבורה אישרה שיש תחרות בשוק הרכב החדש, והמחירים סבירים ביחס לרמת המיסוי. אז נכון שזו דרך טובה לקנות את אהדת ה"אזרח הקטן" – אבל הדרך להורדת מחירים של 20%, בלי להוריד מיסים, היא לא סתם ארוכה – היא בירח! לפחות לגבי מחיר המכוניות העממיות. במכירת מכוניות יוקרה, רווחי היבואניות גבוהים יותר, הכמויות קטנות יותר, וליבואנים הזעירים באמת יכולה להיות משמעות. אבל זה לא מה שיסייע לגברת ריקי כהן מחדרה לרכוש את המשפחתומטית שלה...
צילום: מנהל
ומה עומד לקרות עם המיסוי? על זה צריך לראיין את שר האוצר ולא את שר התחבורה, כי את גובה המיסוי קובע מר לפיד ולא מר כץ. והאוצר, לפי מיטב ידיעתנו, לא מתכנן הורדות מיסים, אלא רק העלאות – עוד אחוז למע"מ (שיעלה את מחיר המכוניות כולן),
מס 'מכוניות יוקרה' ו
שינוי במס הירוק (שייקר, כנראה, את המכוניות הקטנות).
אז בבקשה, אדוני שר התחבורה, לפני תקופה קצרה מאוד
חלקתי לך מכאן שבחים על שחזרת לכסא אותו איישת במשך קדנציה שלמה, אל תקלקל את זה עם הצהרות שגם אתה יודע שלא ניתן לקיימן.
