הנתיב המהיר בכביש 1 הנתיב המהיר בכביש 1 זוכה לתשומת לב מרובה בדו"ח השנתי שמפרסם מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס. בדו"ח מצוינים ליקויים בהתנהלות משרדי האוצר והתחבורה, ונקבע שאופן בנייתו והפעלתו של הנתיב אינו מממש את מלוא הפוטנציאל להפחתת הגודש בכביש 1 ולעידוד נהגים לשימוש בתחבורה ציבורית.
בדו"ח מואשמים משרד האוצר ומשרד התחבורה בכך שזירזו את הוצאת המכרז לבניית נתיב האגרה לפני סיום החקיקה בנושא, באופן שעלול היה לגרום ללקויות בירוקרטיות. כמו כן בתחילת התהליך התחייבה המדינה לתת מענק של 100 מיליון שקלים לחברה הזוכה, ואילו לבסוף החברה שזכתה (חברת הנתיב המהיר) בחרה שלא לקבל את המענק, ועוד לשלם תמלוגים בגובה 182 מיליון שקלים למדינה. משמעות הדבר היא פער של 282 מיליון שקלים בין 100 המיליון שהייתה המדינה אמורה לתת לבין 182 המיליון שהיא קיבלה לבסוף. מדו"ח המבקר עולה כי לא נמצאו מסמכים של משרדי האוצר והתחבורה המסבירים את התופעה.
עוד עולה מהדו"ח כי בהשפעת ליקויים תכנוניים שהתבצעו אי-שם בשנות ה-70' נבנה הנתיב המהיר על תוואי שאמור לשמש את רכבת ישראל לקו מסילה רביעי בין נתיבי איילון. לאחר דין ודברים הוחלט שבמידה ויוחלט להקים את קו המסילה הרביעי, יבוטל או יועתק הנתיב המהיר, כאשר משרד האוצר ומשרד התחבורה התחייבו לשאת בנטל ההוצאות. יתרה מזאת, לא נמצאו מסמכים שמפרטים את הסיכונים הכלכליים – כמו למשל ביטול והעתקת הנתיב – פעולה הכרוכה בעלויות רבות נוספות. מצד שני מצוין בדו"ח שמחלקת התכנון של רכבת ישראל כלל לא בטוחה לגבי הקמת קו מסילה רביעי עקב הדרישה למציאת פיתרון לניקוז נחל איילון שנמצא באמצע כל הויכוחים.
בין המגבלות בפוטנציאל הנתיב המהיר מצוין כי המשתמשים העיקריים בו מגיעים מכיוון ירושלים, מודיעין, רמלה ולוד, המתחברים לכביש 1 לפני מחלף שפירים. לנהגים המגיעים מכיוון כביש 412 (המחבר בין יהוד לצומת ביל"ו) מצפון או מכביש 4 או לנהגים היוצאים מנתב"ג אין גישה נוחה לנתיב המהיר. זאת עקב עלויות גבוהות, אם כי משרד האוצר אמר שמתוכנן מחלף לפיתרון הבעיה, לפחות מכיוון כביש 412.
צילום: מנהלאין מקום למסילה רביעית
על-מנת לפנות מקום לסלילת 100 המטרים האחרונים של הנתיב המהיר, צומצם מספר המסלולים בכניסה מכביש 1 לתל אביב משלושה לשניים בלבד. משמעות הדבר היא שהנתיב בא על חשבון הנהגים בכביש 1 במקום לספק להם פיתרון ואמצעי להפחתת הגודש. במקום זה, בכניסה מכביש 1 לנתיבי איילון נוצר צוואר בקבוק שיוצר עומסי תנועה כבדים.
לפי הסכם הזיכיון, מיועד הנתיב המהיר לשרת כ-1,600 מכוניות בשעה במהירות נסיעה של לא פחות מ-70 קמ"ש. כמו כן קיים חניון בשיטת 'חנה וסע' עם תפוסה של כ-2,100 כלי רכב שמעודד נהגים להשאיר את המכונית ולהשתמש בתחבורה ציבורית שיוצאת מהחניון לכיוון מתחם הבורסה ברמת גן ולאזור הקריה בתל אביב. בפועל נמצא שרק כ-900 מכוניות בממוצע חונות בחניון ה'חנה וסע' ביום, מהירות הנסיעה הממוצעת בנתיב עומדת על 93 קמ"ש ומספר המכוניות הממוצע שעוברות בו בשעה עומד על 1,200 בלבד. דו"ח מבקר המדינה מוצא כמה סיבות נוספות לאי-מימוש הפוטנציאל – למשל, מחסור בקווי אוטובוס מהירים ליעדים נוספים כמו מרכז תל אביב או לתחנה המרכזית החדשה. כמו כן, בתכנון המקורי של הנתיב הייתה אמורה להיבנות תחנת רכבת שתשרת את משתמשי החניון, אך זו בוטלה בגלל שכבר יש שתי תחנות רכבות סמוכות בנתב"ג ובכפר חב"ד, על אף שאינן משרתות את הנוסעים בכביש 1 ובנתיב המהיר. בעקבות הביקורת נעשתה בדיקה נוספת של משרד התחבורה והוחלט להפעיל שני קווי תחבורה ציבורית נוספים – לרחוב רוטשילד שבתל אביב וקו מספר 100 לירושלים.
הנתיב המהיר בכביש 1 נפתח בינואר 2011 במטרה להקל על העומס בכניסה לנתיבי איילון ולתל אביב. בנתיב נגבית אגרה מנהגים המבקשים להשתמש בו, במחיר המשתנה בהתאם לגודש באותה עת. תחבורה ציבורית, מכוניות עם 4 נוסעים ומעלה ומכוניות המשמשות נכים לא מחויבים בתשלום. גובה האגרה עומד בין 6 שקלים מינימליים ל-75 שקלים מקסימליים בשעות העומס. עם ההחלטה להקמת הנתיב הוסכם לשלבו עם נתיב דומה גם בכניסה לירושלים, אך הקמת זה עדיין לא החלה.
