כלי רכב הפועל על אוויר?! הרעיון עתיק, ופה ושם אף נעשו ניסיונות בכיוון אבל עד כה זה לא ממש איים על מנועי הבעירה הפנימית המוכרים ונשמע יותר כ'לופט גשעפט' (עסקי אוויר, ביידיש...) מאשר משהו רציני. למעשה, למרות שנוסה כמעט בכל תחום – במטוסים, כלי שייט, צוללות, רכבות וכלי רכב פרטיים – התחום היחיד בו לחץ האוויר 'תפס' והפך בהצלחה למקור אנרגיה הוא בתחום כלי העבודה (הפועלים על לחץ אוויר). אבל, מסתבר שיש סדקים בהתייחסות לנושא וכמה אוסטרלים משוגעים לדבר מוכיחים – לפחות בצורת אב-טיפוס פועל – ששווה להקשיב לרגע ולבחון את העניין ביסודיות.

דין בנסטד הוא סטודנט לעיצוב תעשייתי מאוסטרליה והוא מאמין בהחלט שללחץ אוויר יש עתיד מבטיח בתחום הינע כלי רכב. בנסטד בנה אב-טיפוס נוסע של אופנוע המונע באמצעות מנוע הפועל על אוויר דחוס. הסטודנט המוכשר הבטיח להשתמש באב-הטיפוס אותו בנה – ה-02 Pursuit כפי שכינה אותו – לצורך המשך פיתוח ומחקר. "אני מאמין מאוד שעם עוד קצת פיתוח ניתן להגיע למערכת שתפעל באופן שתוכל להוות אלטרנטיבה יעילה – זולה ונקייה מאוד – למנועי הבעירה הפנימית המוכרים", טען. ה-02 Pursuit בנוי לפי ממדי וגיאומטריית אופנוע מוטוקרוס בנפח 250 סמ"ק ומשתמש להעברת הכוח אל הגלגל האחורי בתיבת הילוכים שנלקחה מימאהה WR250F – אופנוע שטח מוכר ומוצלח. המנוע – הפואנטה בכל הסיפור – הגיע בשלמות מחברה אוסטרלית המתמחה באנרגיה המבוססת על לחצי אוויר בשם אינג'נאייר (Engineair). והנה, מסתבר שיש אפילו יצרן המציע מנועים 'קומפלט' הפועלים על אוויר דחוס...
הקשר למרצדס
את אינג'נאייר אנג'לו די-פייטרו הוא מהנדס ממוצא איטלקי שעבד בסוף שנות ה-60' במרצדס; די-פייטרו היה שותף לצוות שתכנן ובנה את מכונית הניסוי המפורסמת של מרצדס – ה-C111 בעלת מנוע הוואנקל, וכנראה שכבר בשעתו ראה בדמיונו פתרונות שונים מהמקובל להנעת כלי רכב. ב-1971 היגר לאוסטרליה והקים בה חברה שעסקה בהנדסת בניין. במשך כל השנים מאז הועסק בפרויקט ה-C111 של מרצדס האמין שהפיתרון הנכון למציאת מקור אנרגיה חלופי למנועי הבעירה הפנימית המוכרים נמצא באוויר. די-אנג'לו ניסה במשך כל אותן שנים לפתח מודל של "מנוע אוויר" שיפעל, עד שב-1999 הגיע לפריצת דרך עם טכנולוגיה אותה פיתח שאכן פועלת. מאז משקיע די-אנג'לו את מירב זמנו בפיתוח מנוע הפועל על לחץ אוויר המתבסס על גליל מסתובב, בדומה למנועי וואנקל שהניעו את המרצדס הניסיונית בשעתו. כיום הוא מנהל את חברת אינג'נאייר אשר כבר מציעה כלי רכב שונים הפועלים על לחץ אוויר.
כיצד הטכנולוגיה עובדת? הנה מלגזה הפועלת בשוק הירקות והפירות בסידני, אוסטרליה

עם ה-02 Pursuit שם בנסטד את עיקר הדגש על המראה והעיצוב ופחות על הטכנולוגיה – אותה כאמור "השאיל" כפי שהיא מן המוכן. בנסטד טוען שאב הטיפוס שלו מסוגל להגיע למהירות של 100 קמ"ש ועם קצת שיפורים והתאמות ניתן יהיה להפיק מאותו המנוע הרבה יותר. "תכננתי את אב הטיפוס הראשון שלי בהשראת אופנועי שטח, כי זה נראה היה לי הכי פשוט וקל; אני רוכב על אופנועי שטח מאז היותי ילד ולא פעם דמיינתי אופנוע שטח הפועל על אוויר" הסביר המעצב הצעיר. בנסטד עובד עתה על אב טיפוס נוסף, המשך פיתוח של הדגם אותו השיק, במטרה להגיע לממדי ומשקל של קצת יותר ממשקל אופני הרים ראויים, ולהבשיל לקראת ייצור מסחרי.

מכשולים שבדרך
נכון להיום נותרו עדיין שתי בעיות עיקריות בפיתוח מנועים הפועלים על אוויר: הראשונה היא בעיית האחסון של האוויר הדחוס; צריך מיכל, ומן הסתם הוא יצטרך להיות גדול ככל שנרצה יותר "דלק". הבעיה השנייה היא האנרגיה הנדרשת על-מנת לדחוס את האוויר למיכל לצורך אכסונו וניודו.
הן די-פייטרו והן בנסטד מאמינים שהודות לפריצת הדרך בתכנון ובניית המנוע עצמו, המסב את לחץ האוויר לתנועה סיבובית באופן יעיל, תיפתרנה שאר הבעיות במהרה. לנו זה נשמע כמו משהו שהתחיל כהזיה אבל מעתה בהחלט שווה לעקוב אחרי טכנולוגיה זו. מי יודע, אולי בעתיד ניסע בכלי רכב שבמקום כרטיס אשראי לתדלוק או ג'ריקן חירום נחזיק בתא המטען משאבת אוויר?... נשמע מגניב!