סבסטיאן לואב נכנס לראלי צרפת כפייבוריט לזכייה, על אף הנפילה באוסטרליה רק שבועות ספורים קודם לכן. יותר מדי היה לזכותו: ההיכרות עם כבישי מולדתו, התמיכה של מעריציו האדוקים והעובדה הפשוטה שבשנה שעברה הוא ניצח כאן והפך בפעם השביעית לאלוף העולם. אבל התאונה באוסטרליה ערערה את שליטתו בטבלת האליפות העונה, וגם הבטחון העצמי שלו צנח כתוצאה. ועדיין, יריביו הגדולים ובראשם מיקו הירבונן מקבוצת פורד, ידעו שזה הכל או כלום – הישורת האחרונה בפתח, וכעת זהו הזמן לזרוח. רק שעל אספלט אף אחד לא יכול על לואב, אז זהו הזמן לצעדים נואשים. הירבונן, למשל, הקשיח את הסט-אפ של מכוניתו לקראת האספלט הצרפתי, במטרה להשיג עוד קצת מהירות תוך כדי נטילת סיכונים גדולה יותר. לא בטוח שזה השתלם, כיוון שכבר בסטייג' 3 הוא החליק מהכביש, נתקע בבוץ ואיבד כדקה שלמה. כאילו בכדי לתקוע עוד קצת את הסכין בלבה של קבוצת פורד, סבל נהגה השני, יארי-מאטי לאטוולה, מגורל דומה באותו הסטייג' בדיוק ואיבד כמעט דקה וחצי.
נחמה קטנה יכלו לקחת שני נהגי הפיאסטות כשלמדו שהצרות הללו היו כאין וכאפס לעומת מה שעבר אלוף העולם לקראת סופו של אותו הסטייג'. בבת אחת נפל לחץ השמן במנוע של מכוניתו, ושניות מאוחר יותר היא שבקה חיים, מותירה אותו מחוץ למירוץ ללא אפשרות לחזרה למחרת. בינתיים, טבלת הדירוג במירוץ השתנתה מרגע לרגע – סטייג' אחד היה זה אוגייר, בן קבוצתו של לואב, ולאחר מכן עבר פטר סולברג להוביל עם ה-DS3 שלו. לקראת סוף היום הראשון היה זה דווקא דני סורדו מקבוצת מיני החדשה שתפס את ראשות הטבלה, אבל היום השני ערבב שוב את הכל: סולברג חזר להוביל, אבל אז חטף תקר בצמיג והחזיר את ההובלה לאוגייר. סורדו שוב לקח אותה בסטייג' 12, אבל איבד אותה ב-13, וגם את שותפו לקבוצת מיני, קריס מיק, שעף מהכביש. היום השני הסתיים כשאוגייר מוביל בכ-10 שניות על סורדו וסולברג כ-50 שניות מאחור לאחר התקר ממנו סבל בתחילת היום. לאטוולה ממוקם רביעי כדקה ומחצה מאחורי המוביל והירבונן כשלוש דקות מאחור – לאחר שהאט כדי לא לסכן את מיקומו יותר מדי, בעקבות פרישתו של מיק מהמקום החמישי.
היום השלישי הכריע את המאבק: לאחר קרב קשה הגיעו אוגייר וסורדו אל הפאואר-סטייג' החותם את הראלי בהפרש של 6.7 שניות לטובת הנהג המקומי. הוא היה איטי מסורדו רק ב-0.4 שניות בסטייג' הקצר, וניצח את הראלי כשהוא אוסף 25 נקודות חשובות, ועוד אחת על המיקום בסטייג'. סורדו אסף שתיים וסיים שני, בעוד לאטוולה אסף שלוש בזכות ניצחונו בסטייג', אך סיים רק רביעי. הסיבה לכך כפולה: ראשית – הוא חטף שתי דקות קנס על איחור בכדי להתמקם מאחורי הירבונן בטבלה ולאפשר לו את מירב נקודות האליפות, ושנית – פטר סולברג, שהיה ממוקם לפניו, נפסל עקב אי עמידה בתקנות, כיוון שמכוניתו שקלה ארבעה קילוגרמים פחות מהמותר.
התוצאות בצרפת הפכו את האליפות השנה למעניינת במיוחד, שכן כעת לואב והירבונן הם בעלי ניקוד זהה, ואוגייר נושף בעורפם שלוש נקודות מאחור. יהיה מעניין בשני המירוצים האחרונים...
דירוג ראלי צרפת:
1. סבסטיאן אוגייר (סיטרואן) – 3:06:20.4 (26 נק')
2. דני סורדו (מיני) – +6.3 (20 נק')
3. מיקו הירבונן (פורד) –3:26.6+ (15 נק')
4. יארי-מאטי לאטוולה (פורד) –3:30.3+ (15 נק')
5. דניס קויפרס (פרם פאוארטולס) – +6:42.0 (10 נק')
6. הנינג סולברג (סטובארט-פורד) – 7:08.3+ (8 נק')
7. מאדס אוסטברג (סטובארט-פורד) – 7:58.3+ (6 נק')
8. קן בלוק (מונסטר) – 8:25.5+ (4 נק')
דירוג נהגים אחרי 11 מרוצים:
1. סבסטיאן לואב (סיטרואן) – 196 נק'
2. מיקו הירבונן (פורד) – 196 נק'
3. סבסטיאן אוגייר (סיטרואן) – 193 נק'
4. יארי-מאטי לאטוולה (פורד) – 131 נק'
5. פטר סולברג (סיטרואן פרטית) – 110 נק'
6. מאדס אוסטברג (סטובארט-פורד) – 62 נק'
7. מתיו וילסון (סטובארט-פורד) – 53 נק'
8. דני סורדו (מיני) – 43 נק'
דירוג קבוצות אחרי 11 מרוצים:
1. סיטרואן – 372 נק'
2. פורד – 318 נק'
3. סטובארט-פורד – 133 נק'
4. פטר סולברג – 98 נק'
5. פרם פאוארטולס – 34 נק'
6. קבוצת אבו-דאבי – 34 נק'
