הנהג הישראלי - מחלבת כספים
מחאת יושבי האוהלים הגיעה גם אלינו, לאוטו. כרובם המכריע של תושבי המדינה אימצנו וברכנו את, והסכמנו עם, יושבי האוהלים. חלקנו השתתף גם בהפגנות. וזה לא רק משום שחלק מהטענות שנשמעות עוסקות בנושאים עליהם אנחנו מוחים באוטו כבר שנים: מיסוי גבוה על מכוניות, חלפים ודלק.
מנגנון ביטוח חובה מנופח ומיותר (ולא אכנס כאן לחלופות), מערכת אכיפה המיועדת לסחיטת כספים לפני בטיחות. ומעל הכול - תחבורה ציבורית שאינה הולמת מדינה מפותחת. מערכת הרכבות מיושנת ולא אמינה, רכבת עירונית קיימת בינתיים רק בירושלים, (אחרי הריון ארוך ברמה בלתי סבירה) ורכבת תחתית הס מלהזכיר. העיריות הגדולות משתתפות בשליחת ידן עמוק לכיס הנהגים כשהן אינן מספקות מספיק מקומות חנייה חיוניים בעיר, בה התחבורה הציבורית אינה מספקת... בקיצור, הנהג הישראלי גם משמש כפרה החולבת של מדינת ישראל, וגם לא מקבל די חציר. ובפארפרזה על דברי בני ישראל במצרים: תבן לא נותנים לנהגייך ומיסים אומרים להם שלמו.
בנושא זה, אין לממשלות ישראל לדורותיהם עלי תאנה להתכסות בהם. במחדלי התחבורה לא אשמים טייקונים, אוליגרכים, או סקטורים המופלים לטובה. באלו אשמה ממשלה שלא טובת הנהג מול עיניה. והוכחה חותכת לכך היא ששימוש ברכב, אפילו לאדם שמשתמש בו לצורך עבודתו, אינו מוכר לצורכי מס!! וזאת כאמור במדינה בה התחבורה הציבורית לא אמינה דיה. אי-צדק חברתי במיטבו.