אופל אמפרה יותר ממחציתה של המצגת המרשימה בהשקת אופל אמפרה הוקדש להארד-קור טכנולוגי. להפצצה כזו יש פוטנציאל הרדמה רציני, אבל הפעם נותרתי מרותק. הרי לא בכל יום מוצגת בפניך מכונית שאמורה להיות פורצת דרך מבחינה רעיונית, גם אם לא באמת טכנולוגית, ושעליה העידו מתכנניה כי היא "פותחת פרק חדש בהיסטוריה המוטורית של האנושות". אז נכון, הצהרה בומבסטית כזו פשוט מזמינה פילבול עיניים ונחירת בוז, אבל היי, עצרו רגע, אולי כדאי לקחת את החבר'ה מ-GM ברצינות?
את האמפרה אתם בוודאי מכירים בשם ובשמלה קצת אחרים –
שברולט וולט (בה כבר
נהגנו בכבישי הארץ). מדובר באחיות תאומות שהופרדו בלידתן, אחת מורכבת ונמכרת באמריקה הצפונית (ובקרוב בשלל מדינות נוספות) והשנייה תורכב ותימכר באירופה תחת הסובסידיה של הג'נרל ביבשת הקלאסית – אופל/ווקסהול. אנחנו, בהיותנו שוק מוזר שכזה, נקבל ככל הנראה את שתיהן, כל אחת מיבואנה היא. ומדוע רק ככל הנראה? כיוון שהשיווק תלוי במידה רבה בסטאטוס שתקבל המכונית בארצנו הממוסה היטב – מיצובה כמכונית היברידית עשוי להוות מכה קשה למחיר היעד, בעוד חישמולה המלא יאפשר מכירה במינימום מס ובמקסימום רווח...
צילום: מנהל
וכדי שנחליט בעצמנו באם היא חצי אפויה או לא, טוב עשה היבואן בשולחו אותנו עד להולנד הנעימה בכדי לנהוג במכונית ולתחקר את המהנדסים על אופן פעולתם המשותפת של מנוע החשמל ומנוע הבנזין. להלן הממצאים, מדוללים לרמת ההתעמקות הראויה לחובב רכב:
בראשית היה חשמל. הוא הטעין את הסוללה דרך השקע הביתי, ובמהלך נסיעה עבר ממנה דרך המנוע החשמלי אל הגלגלים, בעזרת מנגנון גלגל"שים המדמה פעולת תיבה רציפה. עד מהירויות ביניים עובד רק מנוע חשמלי אחד, המספק 150 כ"ס וכ-37 קג"מ, אך במהירות גבוהה מצטרף אליו גנרטור בעל הספק של 72 כ"ס, בכדי לחלק את העומס טוב יותר ולשמור על תחושה נמרצת של המכונית. ההספק הכולל נותר 150 סוסים עקב אופיה המקבילי של המערכת.
לאחר 40 עד 80 ק"מ יורדת הסוללה אל מתחת לסף התחתון ומנוע הבנזין ניעור לפעולה. הוא מחובר במצמד אל הגנרטור שתפקידו כאן כפול. במהירות נמוכה הוא רק שומר על כמות האנרגיה האצורה בסוללה, אשר ממנה עובר המומנט אל מנוע החשמל המרכזי (כך שמקסימום הכוח שלו נשמר גם תחת הנעת בנזין), ובמהירות גבוהה הוא מפצל את הכוח של מנוע הבנזין, מייצר חשמל עבור הסוללה וגם מוריד מומנט לגלגלים.
מנוע הבנזין, המשמש בעצם כמאריך טווח בלבד, מסוגל לספק עוד כ-500 קילומטרים של נסיעה בצריכה ממוצעת של כ-15 ק"מ לליטר. זהו בעצם מנוע ה-1.4 ליטר המוכר של GM שבגרסתו המוגדשת משרת בין היתר את
שברולט קרוז ו
אופל אסטרה. כאן, לכבוד שילובו במערך של האמפרה (כמו גם בוולט) עבר המנוע כיול מחודש להגדלת המומנט בסל"ד נמוך, וכמובן הופשט משלל רצועות ואביזרים מיותרים. מדוע לא דיזל? כי עלותו גבוהה משמעותית ביחס לתרומתו הפוטנציאלית. ומדוע לא להגדיל את הסוללה ע"ח מאריך הטווח? לפי
אופל, נקודת האיזון בין עלות, משקל וזמן הטענת הסוללה, לבין תמהיל השימוש של האירופאי הממוצע, נמצאת בסט-אפ הנוכחי. המכונית אמורה להתאים לכ-80% מהאוכלוסיה האירופאית, שנוסעת עד כ-60 ק"מ בממוצע ביום. עבורם, עלות החשמל והתחזוקה תהיה פחות ממחצית מעלות הסולר של דיזל חסכוני למדי. לא פחות חשובה, הם מדגישים, היא העובדה שבאמפרה מקבלים שקט נפשי ביחס לחשמליות נטו – אין דאגה שתתקע בלי אבקת חשמל...
צילום: מנהל
בעבודה או בבית, ניתן לחבר את האמפרה לשקע חשמל רגיל וההטענה נמשכת כ-4 שעות (בשקע 16 אמפר). המכונית מודיעה מראש מתי תסתיים ההטענה, וניתן יהיה לבחור מראש שעות הטענה מסוימות וכן לעקוב אחר הנתונים גם באמצעות אפליקציות ייעודיות לסמארטפונים. הסוללה, 198 ק"ג משקלה, ממוקמת מתחת למושבים ומקבלת 8 שנות אחריות מלאה. באופל מספרים שבתהליך הבדיקות היא נורתה, הועלתה באש, נפתחה ונזרקה לבריכה – ובשום מקרה לא התפוצצה או גרמה לחישמול. גם הקרינה, כך הם טוענים, אינה חריגה ביחס לכל מכונית נוסעים אחרת. צריכת הדלק הממוצעת בשימוש לו המכונית מיועדת עשויה להגיע לכ-60 ק"מ לליטר, וזיהום האוויר יהיה כתוצאה כ-40 גרם Co2 לק"מ בשילוב חשמל ובנזין – נמוך משמעותית משל כל מכונית אחרת עם מנוע בעירה פנימית.
זהו, לאחר שסיפרנו לכם מה מניע את האמפרה, חכו לפרק ב' בו נספר לכם כיצד היא נוסעת...
