תמונת אילוסטרציה
לרכבו של התובע, שבוטח בפוליסה תקנית של AIG, נגרם נזק בעקבות מילוי מיכל הדלק בבנזין במקום בסולר. מיד עם היוודע הנזק יידע התובע את נציגת AIG (חברת הביטוח של בעל הרכב), הגיש טופס תביעה ובקשה למינוי שמאי וקיבל רכב חליפי. לאחר שנציגת הסוכנות אישרה כי AIG הכירה בכיסוי הפוליסה, שילם התובע למוסך את עלות התיקון, אולם זמן מה לאחר מכן הודיעה לו AIG כי תביעתו נדחתה.

לטענת התובע, יש להכיר בתדלוק השגוי כמקרה ביטוח, שכן הוא מהווה "תאונה מכל סוג שהוא" המכוסה בפוליסה. מנגד טענה AIG, כי התדלוק אינו אחד הסיכונים המנויים בפוליסה ואינו בגדר "תאונה". כן נטען, כי הרכב החליפי הועמד לרשות התובע כשירות של סוכנות הביטוח ללא קשר לכיסוי הביטוחי.

השופטת ישראלה קראי-גירון מבית משפט השלום בחיפה קיבלה את התביעה בקובעה כי תדלוק שגוי נכלל תחת הביטוי "תאונה מכל סוג שהוא" המופיע בפוליסה. נקבע, כי הביטוי כאמור הינו רחב וכוללני המצוי בפוליסה תקנית שנוצרה ע"י המחוקק ונועדה להגן על מבוטחים מצמצום הכיסוי הביטוחי. הדבר נכון בעיקר, כך נקבע, כאשר תדלוק שגוי כאמור, להבדיל מאירועים אחרים, לא הוחרג במפורש מהפוליסה. "... מדובר במעשה פרי טעות אגב ביצוע נסיעה. לטעמי שיקולי מדיניות מחייבים הכרה במקרה כזה כמקרה ביטוחי...", סיכמה השופטת.

כן קבעה השופטת, כי פרשנות המחילה את הפוליסה גם על תדלוק שגוי תואמת את ציפיותיו הסבירות של המבוטח, כנדרש בפסיקה, וכי העובדה שהאירוע הוא תוצאה של רשלנות אינה שוללת כיסוי ביטוחי, בדומה לכיסוי בעקבות תאונה שנגרמה בשל נהיגה רשלנית.

לפיכך, חייבה השופטת את AIG לשלם לתובע 49,413 שקלים וכן לשאת בהוצאות המשפט בסך 6,000 שקלים.

לאתר המשפט הישראלי פסק דין