שר התחבורה והבטיחות בדרכים, ישראל כץ משרד התחבורה והבטיחות בדרכים החל לשלול רישיונות נהיגה של עברייני תנועה "כבדים" ל-5 שנים. מדובר בנהגים שצברו 30 עבירות תנועה (למעט חנייה) או שביצעו חמש עבירות חמורות (מתוך 11 עבירות הנחשבות חמורות במיוחד) בחמש השנים האחרונות. העבירות הן: נהיגה בשכרות, גרימת מוות ברשלנות, הפקרה (פגע וברח), כניסה למפגש מסילת ברזל כשהמחסום ירד, נהיגה בזמן פסילה, הריגה בתאונת דרכים, נהיגה ללא רישיון, אי ציות לרמזור אדום, עקיפות מסוכנות, נסיעה במהירות 40 קמ"ש מעל המותר וסיכון הולכי רגל במעבר חצייה.
בתום חמשת שנות שלילת הרישיון ידרשו אותם נהגים לעבור מבחן עיוני (תיאוריה) ומעשי ('טסט') מחדש.
משרד התחבורה כבר החל לזמן את אותם נהגים שרישיונם מיועד לפסילה כאשר על פי הרישומים שהתקבלו מאגף התנועה במשטרה, מדובר במאות נהגים. "נכביד את ידנו על עבריני תנועה מסוכנים, המזלזלים בחוק ונפעל בכל האמצעים העומדים לרשותנו כדי להוריד את הנהגים המסוכנים מהכבישים." אמר ישראל כץ, שר התחבורה והבטיחות בדרכים.
פסילת הרשיונות של משרד הרישוי – על קצה המזלג
למי
שסאגת השלילה מצלצלת מוכר צודק. בתחילת 2009, רגע לפני ששאול מופז סיים את תפקידו כשר התחבורה והבטיחות בדרכים, הודיע מופז על הורדתם מהכביש של נהגים עם גיליון הרשעות חמור. אז טען השר כי שיטת הניקוד הקיימת בישראל אינה מרתיעה מספיק ויש למצוא פתרון אחר. בעקבות כך הוקמה ועדה במשטרת ישראל שסקרה את מאגרי המידע במטרה למצוא נהגים שצברו מספר רב של עבירות.
בסופו של דבר, אחרי שגובשה רשימה של 600 נהגים שמתוכם הוגדרו 130 נהגים כ"עבריינים סידרתיים", זומנו כ-100 נהגים לשימוע במשרד הרישוי ולכ-60 מהם נשלל רשיון הנהיגה לתקופה שבין 3-10 שנים.
לדאבונו של מופז, הנהגים שלהם נשלל הרשיון החליטו
לערער על החלטת משרד הרישוי ופנו לבתי המשפט. הבעיה נוצרה כאשר בחלק מבתי המשפט אישרו את השלילה בעוד שבבתי משפט אחרים החזירו לנהגים את הרשיון וכך התגלגלה הפרשה לפתחו של בית המשפט העליון.
צילום: מנהל
שאול מופז, שר התחבורה בין השנים 2006 - 2009
על מה נסמכה רשות הרישוי בפסילת הרשיון
על פי סעיף 56 לפקודת התעבורה בסמכות רשות הרישוי לפסול רשיונות נהיגה אם שוכנעה כי הנהג מסכן עוברי דרך, או שבעל רשיון הנהיגה הוא פרוע או מופרע. אך כיצד יקבעו זאת פקידי המשרד? לפי אילו כללים ואמות מידה?
תהייה זו העלה השופט ג'ובראן. "לא ברור מדוע, לדוגמא,"
כתב השופט ג'ובראן בפסק הדין, "אותו פקיד פסל את רישיונו של נהג אשר לחובתו 127 הרשעות קודמות ל-7 שנים, ואילו את רישיונו של נהג אשר לחובתו 128 הרשעות קודמות, שלל ל-10 שנים"...
לטענת השופט ג'ובראן, לפני פקיד רשות הרישוי אשר ישב בשימוע שנערך לכל נהג, לא היו כללים כלשהם המנחים אותו כיצד להפעיל את שיקול דעתו, או סרגל כלשהו על פיו יחליט לכמה זמן ייפסל הרישיון. "ראוי שנושא מהותי כמו פסילת רישיונותיהם של נהגים, לעיתים למספר שנים, יוסדר, לכל הפחות בתקנות, על כל המשתמע מכך", כתב השופט ג'ובראן בפסק הדין.
וזה בדיוק מה שהשתנה מאז כאשר לאחרונה אישרה ועדת השרים לענייני בטיחות בדרכים, ברשות השר כץ את המלצותיה של ועדה מקצועית ברשות השופט אביטל חן להגברת האכיפה בכבישים והחמרה משמעותית בענישה על עבירות חמורות.
אז לטענת משרד התחבורה כעת ישנן קריטריונים ברורים לעבירות ולמשך השלילה של הרישיון, אבל האם זה יספק את בתי המשפט? ימים יגידו.
