השאלה שבכותרת המשנה זו שאלה שמוצאת ביטוי כמעט בכל תחום ונושא בחיים – עדיף להיות הכוכב של הפועל נס-ציונה, או שחקן ספסל במכבי חיפה? עדיפה ווילה-6-חדרים באופקים, או דירת שני חדרים במרכז ת"א? או במקרה שלנו – האם לבחור בזנב האריות, גרסה מופשטת מאבזור ובעלת המנוע הישן של
לנד רובר דיסקברי 4, או לבחור באחד המתחרים מיפן/קוריאה, ברמת גימור גבוהה יותר, ועוד להשאר עם קצת עודף בכיס?
מצד אחד, אהבנו מאוד את דיסקברי 3 - ודיסקברי 4 משופר כמעט מכל בחינה, בעיקר מבחינת עיצוב סביבת הנהג שעכשיו תואם יותר רכב שמגרד חצי מליון שקל מלמטה. מצד שני, מהחרטום נעדר מנוע ה-3.0 ל' החדש והנהדר, שמפיק הרבה יותר סוסים ומומנט מה-2.7 ל' ששוכן מתחת למכסה המנוע של הגרסה הבסיסית שכאן, ואשר שירת במקור בדיסקברי 3 (ביחס עם תיבת 6 הילוכים של ZF).
פרט למנוע המצומצם, רשימת האבזור של
לנד רובר דיסקברי כוללת הרבה " – " בסעיפים שהתרגלנו לראות מסומנים ב"+" במכוניות במחיר כזה: פנסי קסנון, מושבים חשמליים, חיישני גשם/אורות, דיבורית מובנית (!?) ושאר זוטות כשמול הגרסה המפוארת (שנבחנה בגליון 60 של שטח) בולטים בהעדרם מסך המגע הגדול ומערכת המצלמות ההיקפית. התמורה מגיעה, כמובן, בעמודת המחיר – זה עומד על
444,000 שקלים, לפני מבצעים ששמים את הכוונת הישר על מלך השכונה, גרסת הביניים של טויוטה לנד-קרוזר.
אז אחרי שהתבאסנו מרשימת האבזור, ירדנו אל החניה לפגוש את החתן. המראה החיצוני ממשיך את התחושה מרשימת האבזור – העין נתקעת על האין-פנסי-ערפל והאין-קסנון, כמו גם על חלקי הפלסטיק השחורים היכן שהגרסאות היקרות נהנות מחלקים בצבע המרכב (אם כי מלאך-השטח על כתפי לוחש מיד שזול יותר להחליף חלק לא צבוע, וגם השריטות בולטות פחות).
אבל הכניסה אל הרכב היא חוויה מתקנת – הפנים עדיין מרשים מאוד, ונותן תחושת יוקרה ואיכות. חומרים מוצקים בכל אשר תשלח ידך, רווחים אחידים ומינימאליים, עור על המושבים ושילוב גוונים נאה. המרווח מעולה, גם בשורה השלישית (יחסית, כן? זה עדיין לא המקום לאכסן אנשים גבוהים שאתם אוהבים) אבל למרבה הפלא הגב שלי מתקשה להסתדר עם המושב, ונדרש כיוונון מדויק למציאת תנוחה נוחה. המנוע ניעור באותו שקט מופתי הזכור לי מדיסקברי 3, אבל בהמשך אגלה שמדי פעם הוא נכנס לרזוננס ומחדיר הדהוד לא נעים אל התא. לא משהו בלתי נסבל, אבל בולט אל מול הדממה ששולטת בתא שאר הזמן.
בהתנהלות ההכרחית בכרך הגדול, לפני היציאה אל המרחבים, מפגין דיסקברי 4 זריזות רגליים טובה יותר מהזכור לי מהדור הקודם. כנראה שכל הדיבורים על השיפורים שעברה התיבה כדי לשפר את מידיות התגובה לא היו ה-BS היח"צני הסטנדרטי, אלא משהו ממשי. מערכת השמע הפשוטה יותר בגרסה זו עדיין איכותית למדי, ושירי גלגל"צ מוכרים מלווים אותי בדרך צפונה. השיוט על כביש שש הוא מהנינוחים שאפשר לקבל, בקטגורית רכבי הפנאי ובכלל, ורק אוושת רוח קלה חודרת לתא מעבר ל-110 קמ"ש. נהדר. קפיצי האוויר – כן כן, מקבלים את הדבר האמיתי, כולל טריין-רספונס מלא – ממשיכים לספק נוחות מופתית גם על כבישים משובשים, אך נוסעת עדינת בטן התלוננה על התנודות הקלות בציר האורך על כבישים גליים.
במהירויות גבוהות, או כשאני מטפס אל הגלבוע, התיבה כבר מתקשה לחפות על פער חמישים הסוסים לעומת המנוע החדש, והביצועים מעט עצלים. לפחות בכביש הגלבוע זה לא נורא, כי הקוביה המגודלת הזו עדיין לא משתגעת במיוחד על כבישים מפותלים. אחיזה יש מספיק, אבל הוא מרגיש כבד ומסורבל, זז מדי על המתלים, הבלמים מעט חסרי נשיכה, ובכלל מפציר בך להוריד קצת את הקצב ולהנות מהנוף.
אז וויתרתי על האספלט, הקפתי את מלכישוע ונכנסתי אל השביל שיורד אל העמק למטה. שברי האבנים נבלעים באדישות על ידי המתלים בלי קשר למהירות הנסיעה, הופכים טיול משפחתי לעניין רגוע ומפנק. כאן, בשטח, העדר הסוסים לא ממש מורגש – אלא אם נכנסת לדיונות, שם יש לתכנן קווים בקפידה לטובת שמירת מומנטום. אני מחליט לנסות לתקל עליה תלולה המטפסת אל חירבה על כיפה סמוכה, רק כדי לגלות שכל הנעילות והאלקטרוניקה שבעולם לא יכולות לחפות על צמיגי כביש כאשר הקרקע תחוחה וחסרת אחיזה. כאן מציגה הגרסה הבסיסית יתרון מפתיע – הבלמים כאן קטנים יותר מאשר בגרסת 3.0 ל', מה שמאפשר התקנת חישוקי "18 ואף "17, מידות בהן ניתן למצוא צמיגי שטח ראויים – עניין קצת בעייתי עם חישוקי ה-"19 התקניים בגרסאות החזקות יותר.
אני מוותר על נסיון הטיפוס – הדיסקו הרי כבר הוכיח לי מה הוא יכול לעשות בשטח כשמילא בקפדנות אחר שגיונותיו היצירתיים של טופלברג ביום הצילומים ("אולי נשים אותו על הסלע שם, מאחורי החורבה, בזווית").
צילום: תומר פדר
לנד רובר דיסקברי 4 בגרסה הבסיסית מציע חבילה קוסמת מאוד לאוהדי לנד-רובר, שראו בעיניים כלות את מחירי הדיסקו מטפסים לשמיים בשנים האחרונות. הוא עדיין יקר, ופער המחיר לעומת התחרות מלמטה לא מבוטל – אבל כבר לא אדיר, והוא מתמקם בדיוק באמצע הטווח בין המתחרים הזולים יותר לגרסת ה-3.0 ל' הבסיסית (525,000 שקלים). הוא מעודן, נעים ועשיר יותר מראשי השועלים, ובאופן מפתיע בעל עמידות עדיפה בשטח ביחס לגרסת 3.0 ליטר. או, במילים אחרות, מציע חבילה מעניינת מאוד.
