אחרי התדריך המפחיד של המארגנים, אתמול בערב, היה זה אך צפוי כי הצוותים יצאו עם חששות לגבי הסטייג' החמישי. וכמובן, זה בדיוק היה המצב בצוות אבסולוט. עופר קוקוס הנהג ונועם שמיר הנווט לא ידעו בדיוק למה לצפות חוץ מכך שהולך להיות מאוד קשה. הם רק לא ידעו כמה.

התקלה הראשונה התרחשה בבוקר, ולשם שינוי, היא הייתה טעות של המארגנים. ציר הקישור שהוביל ממחנה הלילה אל נקודת הזינוק עבר באמצע העיר, וכמו בכל עיר גדולה בשעות הבוקר – הציר היה פקוק. המתחרים הראשונים, שיצאו בסביבות 06:30, צלחו איכשהו את הפקק, אולם אלו שזמן הזינוק שלהם מאוחר יותר, כמו של עופר ונועם, נקלעו לפקקים קשים.

התוצאה – איחור של 10 דקות לזמן ההתייצבות לזינוק. בשעה זו לא ברורה עדיין עמדת המארגנים בהקשר של תקלה זו. לאחר הזינוק הצוות פגש שבילים מהירים, ולמעט משאבת ההגה שהפסיקה לעבוד כבר בהתחלה, הכל היה תקין. כשהם הריחו את החולות, כבר היה מאוחר מדי והם מצאו את עצמם שקועים. יוצאים החוצה, חופרים, מנערים, נעזרים בשפאלות, נעזרים במתחרים אחרים – והם בחוץ. הריטואל הזה חזר על עצמו עוד פעמים רבות בהמשך היום - אצל כולם.

נועם מספר שהבין מיד כי בחירת ציר הנסיעה הינה קריטית בעת צליחת מכשול הדיונות, אולם תקלה חמורה במכשיר ה-GPS שלו מנעה ממנו את היכולת לדקור ולסמן את נקודות הביקורת. למרות זאת, הצליחו השניים לחצות את ים החולות, בעיקר על ידי איגופים מהצד וחציה של פס הדיונות לרוחב, הלוך וחזור, במקום לאורך.

רז הימן והלל סגל, אנשי צוות פוינטר, דווקא חיכו ליום הזה, שכן ניסיון בנהיגת דיונות לא חסר להם, הודות להשתתפותם בראלי הפרעונים לא מעט פעמים. בנוסף, המנוע החדש חזק משמעותית, מה שעוזר בדיונות. כלקח מאתמול הם החליפו את הצמיגים לכאלה שמתאימים יותר לחול – מהלך שהתברר כמבורך. את תחילת היום הם עשו דווקא בצורה רגועה, שכן הם הבינו כי ההכרעה לא תהיה בשבילים המהירים אלא בהמשך, בקטעים החוליים.

בסופו של דבר, כשהגיעו הדיונות, הן אכן התגלו ככאלו מהסוג הרע – אלו ששואבות את הרכב אל קרביהן, ולא מוותרות. הפאג'רו הצהוב של צוות פוינטר לא היה שונה משאר הרכבים ביום הזה, וגם הוא שקע מספר פעמים. מי שחגגו ביום הזה היו המשאיות, שפשוט ריחפו מעל החולות. השילוב של מנועים אדירים, משקל קל, ולא פחות חשוב – מנגנון ניפוח צמיגים נשלט מתא הנהג, עשה את כל ההבדל. על מנת להבין את הנקודה, נציין כי בזינוק מחר, בתוך הרשימה של 20 הראשונים, יש יותר משאיות מרכבים. לפעמים הגודל כן קובע.

הסטייג' החמישי היה הארוך ביותר בראלי, 450 ק"מ, וזאת בנוסף ל-135 ק"מ ו-13 ק"מ של קטעי קישור, בהתחלה ובסיום, בהתאמה. רז והלל סיימו את הסטייג' בזמן של 07:27:21 שעות, מה שמעמיד אותם במקום ה-11 הכללי. אם מסתכלים בקטגוריה הספציפית שלהם, כרגע הם הצוות הפרטי הראשון. לעומתם, עופר ונועם נזקקו לכ-09:58:19 שעות לסיום הסטייג', ונכון לרגע זה הם במקום ה-19 בדירוג הכללי.

הפתעת היום הייתה התרסקותו של דה וייליארס ופרישתו מהמרוץ. טוארג המרוצים שלו פגש כפל קרקע במהירות גבוהה, ומשם המשיך לסדרת גלגולים, לפנים ולצדדים. הרכב, בשפת האנשים הפשוטים – טוטאל לוס. קרלוס סיינז הוא המנצח של הסטייג' החמישי, בזמן של 04:55:38 שעות. פרישתו של דה וויליארס קידמה את סיינז גם לראשית הדירוג הכללי. בקטגוריית המשאיות צ'אגין הוא המנצח של היום, עם זמן של 05:30:32 שעות, אולם המוביל בדירוג הכללי נכון להיום הוא עדיין קבירוב.