יופי הוא כמובן עניין סובייקטיבי אבל היצירה המצולמת כאן (ראו גם גלריה משמאל) נחשבת מאז בריאתה, ב-1949, כאחת המכוניות האלגנטיות, ה"אומנותיות", המרהיבות וככל הנראה – היפות אי-פעם. הדלאהיי 175S סאוטצ'יק רודסטר (Delahaye 175S Saoutchik Roadster) מ-1949 היא תוצאה של מפגש בין שני רבי-אומנים, כל אחד בתחומו.
הראשון הוא היצרן – אמיל דלאהיי, מהנדס צרפתי מבריק שייצר את מכוניתו הראשונה כבר ב-1895 ופעל על-פי הגישה של "מעט אבל מאוד איכותי". מכוניותיו נמכרו בלא מעט כסף ללקוחות עשירים ומהר מאוד קנו לעצמן שם של מכוניות אמינות, חזקות, מהירות ומתקדמות. דלאהיי עצמו נאלץ למכור את חברתו ב-1901 בשל בעיות בריאותיות ובמקביל להעברתה מקום לפריז היא החלה לייצר משאיות, כלי רכב מיוחדים (כבאיות, למשל), מנועים תעשייתיים ו...מכוניות פאר. מכוניותיו של יצרן העילית הצרפתי המשיכו לזכות במרוצים (כולל מונטה קארלו 1937 ו-1939 ולה-מאן 1938), לשבור שיאי עולם במהירות, ולהמשיך ולצבור שם מעולה בכל הקשור לאיכות ומנועים מעולים. דלאהיי נעלם זמן קצר אחרי המלחמה, בעיקר בעקבות השפל הכלכלי והמיסוי הגבוה על כל מוצרי היוקרה בצרפת באותה העת; ב-1951 הופסק הייצור והחברה נרכשה על-ידי יצרנית הנשק וכלי הרכב הוצ'קיס הצרפתייה שהשמיטה סופית את השם דלאהיי ב-1954.
צילום: Ron Kimball, Darin Schnabel – RM Auctions
האומן השני בסיפור הוא יעקב סאוטצ'יק, יצרן רהיטים אומן מאוקראינה שהיגר לצרפת ב-1900, משנה את שמו הפרטי לז'אק. סאוטצ'יק עבר זמן קצר לאחר הגעתו לצרפת לייצור מרכבים למכוניות – ההיי-טק של אותה העת, וחיש מהר הפכה סדנתו לשם דבר ברחבי אירופה, שווה בין שווים (ולעיתים אף שווה יותר) לצד מיטב יצרני המרכבים באותה העת, בהם Figoni et Falaschi, Chapron, Franay ועוד.
סאוטצ'יק התמחה בסגנונות הבארוק והארט-דקו הייחודיים שלו, והוערך על ידי רבים ביכולתו לשלב בין עיצוב קיצוני, מוחצן ובהחלט בולט לבין פונקציונאליות (גם אם סבירה...) ואיכות חסרת פשרות של הבסיס – קרי: המכוניות עבורן ייצר את מרכביו. רוב מרכביו של סאוטצ'יק נבנו על בסיס יצירות מבית
מרצדס, היספאנו-סוויצה, טאלבו-לאגו, בוצ'יאלי, דלאהיי ושות'. החברה נסגרה ב-1955 בעיקר בשל ירידה דרסטית בשיטות הבניה שכללו מרכב נפרד מהשלדה.
מיד לאחר מלחה"ע ה-2 קיבל סאוטצ'יק הזמנה מהבריטי סר ג'והן גול לייצר "מכונית ספקטקולרית" על בסיס שלדת, מנוע וגיר של דלאהיי 175S רודסטר מלפני מלחה"ע השנייה. סאוטצ'יק החליף את המנוע המיושן במנוע חדש וחזק יותר, שהציע 165 כ"ס מאוד מרשימים לזמנו ושידך אותו לגיר אוטומטי עם 4 מהירויות – גם לא דבר שבשגרה באותה העת. התוצאה היתה כה מהממת – בשעתו כמו גם כיום – עד שהוחלט להציג את המכונית לכלל הציבור מעל בימות תערוכת הרכב של פאריז, ב-1949. מפריז המשיכה היצירה להופיע מעל לכל במת מכוניות-יוקרה או עילית אפשרית באותה השנה – ממונטה-קארלו ועד לסאן רמו, מושכת תשומת לב מרבית ותגובות נפעמות מצד הקהל.
צילום: Ron Kimball, Darin Schnabel – RM Auctions
בשנת 2006 סיימה המכונית שיפוץ מקיף על-ידי בעליה ד'אז, וקטפה זמן קצר לאחר מכן את פרס "הטובה בקבוצתה" ב'פבל ביץ'' ולא חלפו אלא שבועות ספורים והדלאהיי המדהימה הזו זכתה גם בתואר "בחירת הקהל" בתערוכת ה'קונקור-ד-אלגאס' באי אמלייה. מאז עלה ערכה של המכונית לאין שעור ותרמה לכך גם חלופת בעלות נמרצת של אי אלו אספנים וידוענים.
בשבוע שעבר עברה המכונית דרך בית המכירות האמריקאי האקסקלוסיבי RM Auctions. ובאירוע המכירה הפומבית שנערך במונטריי שבקליפורניה היא נמכרה תמורת 3.3 מיליון דולר. לא מחיר השיא של בית המכירות, אבל בחמישייה הראשונה.
משפט שאולי יכול לסכם את המכונית המיוחדת הזו באופן הנכון ביותר צוטט מפי איאן קלהר, נשיא בית המכירות RM Auctions שאמר כי "מדובר ככל הנראה במכונית אותה בנה בונה מרכבים הנחשקת בכל הזמנים; 'מאסטר-פיס' מלאה בסופרלטיבים של עבודת מכאניקה, עיצוב וסגנון".
