קארלו אבארת' עם מבחר ממכוניותיו, 1965 קארל אבארט נולד באוסטריה ב-1908. כבר בצעירותו החל לחפש את המקום הנכון לפתח את תחביבו הגדול – כלי הרכב – למקצוע. איטליה, ממנה הגיעה משפחתו, היתה פתרון מתבקש, וכך הוא מצא עצמו מתכנן ובונה שלדות לכלים דו-גלגליים במילאנו עבור חברת קסטאנייה. ב-1927 חזר לאוסטריה ועבד כמהנדס, בה בעת שהתחרה במרוצי אופנועים – ובהצלחה לא מעטה: הוא הפך לאלוף אירופה 5 פעמים עד שסבל מתאונה קשה שגרמה לו לעבור לכלי בטוח יותר – אופנוע עם סירה, כמובן – איתו הוא אף ניצח במרוץ יוקרתי בן 1300 ק"מ נגד רכבת האוריינט אקספרס...
הקריירה שלו כרוכב מירוצים הסתיימה ב-1939 בעקבות תאונה נוספת, ואחרי מלחמת העולם השנייה הוא היגר לאיטליה, הפך לאזרח איטלקי ואף שינה את שמו לקארלו. לאורך אותה התקופה הוא יצר קשרים במקומות הנכונים – אצל משפחת פורשה ועם נהג המרוצים טאזיו נובולרי – והפך ב-1946 לאחד ממייסדי חברת 'סיסאיטליה' שייצרה מכוניות מירוץ ומכוניות ספורט.
צילום: מנהל
גרסת קופה ל-204A מ-1950. זכתה באליפות איטליה בקטגוריה שלה
ב-1949 החליט אבארט לייסד חברה משלו, שקיבלה כסמל את הסימן האסטרולוגי שלו – העקרב. הוא ביסס רבות ממכוניותיו על כלי רכב מבית פיאט, והמכונית הראשונה שיוצרה היתה גרסת מרוצים לפיאט 1100, שנקראה 204A רודסטר. מיד לאחר הצגתה המכונית זכתה באליפות איטליה, אליפות הפורמולה 2 ועוד. הפיאט אבארת' 750 שייצר (עם מרכב של ברטונה) זכתה לשבור שיאים רבים במסלול מונזה האיטלקי ב-1956; ב-1965 הוא עצמו נהג בשתי מכוניות מירוץ מתוצרתו וקבע שיאי תאוצה נוספים, ובשנות השישים נבנתה ה-850 TC, שזכתה למעמד אגדי בזכות ניצחונות רבים מספור במסלול.
צילום: מנהל
פיאט 750 אבארט, עימה שבר קארלו בעצמו שיאי תאוצה רבים ב-1956
אבל גדולתו האמיתית של אבארט היתה ביכולתו להביא את הביצועים אל הציבור – קיטים מיוחדים לשיפורים תוכננו ונבנו עבור מכוניות מבית פיאט (בעיקר), וכל אדם מן היישוב יכול היה לקנות את הגרסה המיוחדת של אבארת' ולממש את חלומו למכונית ספורטיבית – הרבה לפני שרעיון ההוט-האצ' זכה לגדולות בעזרת פיג'ו ופולקסווגן. מבין המכוניות שהפכו זאת למציאות ניתן למנות בעיקר את
ה-600 וה-500 הקטנות, שבעזרת מנועים מוגדלים ושלל תוספות ושינויים הפכו לאורך שנות ה-60 גם למכוניות מירוץ וראלי לכל דבר. אבארט שיווק את מכוניותיו בחוכמה באמצעות פרסום מתוחכם וניצחונות במרוצים, ונשען רבות על הצלחת מחלקת מערכות הפליטה של החברה, שמכרה מאות אלפי חלקי אגזוז בכל העולם.
צילום: מנהל
אוטוביאנקי A112 אבארט. זכתה למעמד פולחני גם בישראל
החברה נמכרה לבסוף לפיאט ב-1971. מעט לאחר מכן פרש קארלו אבארט וחזר לאוסטריה עד למותו ב-1979. זמן מה לאחר המכירה הוצגה האוטוביאנקי A112 אבארט, שעשתה דרכה גם לישראל וזכתה כאן למעמד פולחני (כמו גם באירופה). אבל דרכו של המותג בספורט המוטורי לא נגמרה – ב-77', 78' ו-80' זכתה פיאט 131 אבארט באליפות העולם בראלי. אחריה יוצרה גם גרסת אבארט לריטמו וסמל העקרב זכה להתנוסס בגאון על עוד מכוניות מבית פיאט (כמו הפונטו מהדור הקודם, שנמכרה אף היא בארץ) – אך היה זה תג נטול כל קשר לסדנה המיתולוגית. רק כיום, לאחר הקמת החטיבה מחדש כמותג נפרד של קונצרן פיאט, זוכה השם אבארט לעדנה מחודשת – ובתקווה שגם להצלחה נוספת, לה הוא בהחלט ראוי.
