בשנות השמונים ייצרה
הונדה קופה קטנה על בסיס הסיוויק שבמרוצת הזמן הפכה לאייקון מוטורי, קראו לה CRX. וגם אם הונדה לא ממש מדברים עליה באופן רשמי ברור שהמכונית הזו נתנה את ההשראה למראה ולתפיסה של ה-CRZ הזו. זה בולט אפילו בשמה. ואכן
הונדה CRZ נראית כמו מחווה לקופה הקטנה ההיא, אבל עושה זאת ללא שמץ אווירת רטרו. להיפך היא נראית עתידנית משהו, כמו שמתחייב מהבשורה שהיא מביאה: רכב ספורטיבי ירוק. כן, בהונדה רוצים להדגיש שגם מכונית היברידית יכולה לפנות לחובבי ההגה.
מבחוץ ומבפנים
ה-CRZ בהחלט נראית נהדר. מחודדת, קצרה, וכוחנית בסגנון יפני עם שימוש נכון בשמשות הכהות ובחלון אחורי שגולש מהגג לכיוון הפגוש. אפילו האנטנה נראית כאן כוחנית. כשעומדים לצידה רואים עד כמה היא נמוכה, אבל רק כשמנסים להיכנס מבינים זאת ממש. ממש כמו פעם הישיבה מאחורי ההגה נמוכה, התנוחה נוחה והבורר בעל הפעולה הקליקית קרוב ליד. לנוסע מלפנים יהיה קצת פחות נוח, בגלל תחושת ה"ישיבה על הרצפה". המרחב מאחור לא ממש קיים וגם ילדים יתקשו להידחק לשם. מבנה השמשה הייחודית אומר שלא רק המרחב, גם הראות לאחור מוגבלת ביותר.
אבל זו לא סתם קופה קטנה, אלא כזו שמשתמשת בחטיבת כוח היברידית, כמו שמסבירה מיד סביבת הנהג שמהווה עוד פיתוח לשפה המוכרת של הונדה. כמו באינסייט, גם כאן, יודעים המחוונים להחליף גוונים בהתאם לאופי הנהיגה (כחול או ירוק) ואפילו לחלק ציונים, אבל הפעם יש גם גוון 'אדום' – מצב ספורט. לצד מד סל"ד ענק, יש קצת עודף מחוונים שמספרים על מצב המצבר, הסיוע החשמלי ועוד. במכונית ספורטיבית זה מרגיש מעט עמוס מדי...
צילום: רונן טופלברג
מנוע וביצועים
הזמן הקצר והמראה המפתה מאיצים בי ללחוץ על מתג ההתנעה. למרות שה-CRZ מבוססת על
הונדה אינסייט היא מצוידת במנוע 1.5 ליטר (16 שסתומים) אשר הגיע מהג'אז האמריקנית ומייצר 114 כ"ס (לעומת 1.3 ליטר, 88 כ"ס באינסייט). יחד עם המנוע החשמלי שמסייע בהאצות מגיע ההספק המשולב ל-124 כ"ס (98 כ"ס באינסייט). נו טוב, אלה לא בדיוק מספרים מהחלומות אבל בהונדה גאים במומנט של 17.8 קג"מ כבר ב-1,500 סל"ד, ובשידוך יוצא הדופן לתיבה ידנית (שישה הילוכים) ומספרים על 200 קמ"ש מרביים והאצה למאה ב-9.9 שניות.
המציאות פחות מרשימה. ה-CRZ אמנם מסוגלת לצאת מהמקום ביללת צמיגים רועשת אבל שם בערך מסתיים הקטע של הביצועים. יכול להיות שזה קשור לאקלים החם שדורש מיזוג במלוא העוצמה, וקירור (רעשני באופן מפריע) של יחידת המצברים מאחור, אבל ה-CRZ אינה מרגישה זריזה במיוחד. מהר מאוד אני מתביית על מצב הספורט שיוצר הבדל מהותי, אך זה עדיין לא זה. בעליות היא מרגישה מאומצת מדי, וחסרת עוקץ בעקיפות. לפחות במזג האוויר החם ששרר בזמן ההיכרות לא קל לטפס אל מעבר ל-160 קמ"ש. מאידך המכונית חסכונית למדי וגם במסלול שכלל כמה קטעים מאומצים לא התקשתה לרשום 12.5 ק"מ לליטר.
נוחות והתנהגות
הפניית הגה ראשונה, מבהירה שמבחינת התנהגות מדובר בסיפור אחר. בסיס הגלגלים הקצר, חלוקת המשקל (המצברים יושבים מאחור), ומרכז הכובד הנמוך יוצרים מכונית שמגיבה באופן מיידי להפניית ההגה. וברוח הימים ההם הננסית הזו גם מגיבה נהדר להרפיות מהדוושה עם פסיעת אחוריים מיידית שתשמח ותיקים, אך עלולה להפתיע את הטירונים. כמובן שעם כל כך מעט כוח לא תמיד קל לייצר מצבים כאלה, אבל בכל זאת, לא היינו ממליצים לנתק את בקרת היציבות. הבלמים מצידם מייצרים תחושה מעט מוזרה תחת בלימה חזקה והרכב אינו מרגיש יציב במיוחד בעצירות חזקות.
צילום: רונן טופלברג
סיכום
הטעימה הראשונה מהקופה הננסית מלמדת שמדובר במכונית עם הרבה קסם, אך גם כזו שסובלת ממחסור בכוח כדי להשוות את היכולת לצורה ולאווירה. יש לה המון אופי אך לפחות כרגע נראה שהיא תקסום יותר לחובבי הפוזה ובעלי אג'נדה ירקרקה. זאת במיוחד כאשר מחירה, 155,000 ש"ח גבוה למדי. הרבה יותר על ה-CRZ תוכלו לקרוא בגליון אוטו הקרוב.
