בית המשפט לתעבורה בירושלים קבע היום (ראשון) כי הרף הראוי לקביעת שכרות הוא 400 מק"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף, ולא 240 מק"ג כפי שהיה עד היום. האם זה אומר כי רף ההגדרה לשכרות עלה? לא ממש.
הפרשה החלה ביולי 2007 כאשר ע' הואשמה בנהיגה תחת השפעת אלכוהול. היא נבדקה ע"י מכשיר הינשוף ובדגימת האוויר שנלקחה ממנה נמדדו 315 מק"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף. במרץ 2008 הורשעה ע' בביהמ"ש שאף גזר את דינה, אבל ע' החליטה לערער על הרשעתה לבית המשפט המחוזי. בצעד יוצא דופן החליט נשיא ביהמ"ש השלום ע' חבש, לדון בתיק פעם נוספת (באותו בית דין ולא במחוזי) ובהרכב מורחב של שלושה שופטים (יוסף ריבלין, אברהם טננבוים ואביטל חן). הסיבה? בשל רמת הענישה הקבועה בחוק (פסילה לשנתיים), בשל השאלות העקרוניות (אמינות המכשיר), ובשל הצפת בתי המשפט לתעבורה בתיקי שכרות רבים.
פרקליטיה של ע', עורכי הדין דוד קולקר ויוני שניאור, תקפו את אמינות מכשיר הינשוף. לטענתם, מדובר במכשיר נחות ביחס למכשירי נשיפה דומים בעולם, שאינו עומד בתקנים או סטנדרטים בינלאומיים ואינו מתוחזק כהלכה בארץ. התביעה ביקשה להוכיח כי מכשיר הינשוף הוכנס לשימוש בישראל כדין, מאפייניו תואמים את דרישות הדין הישראלי והעיקר, המכשיר אמין ומבצע מלאכתו כהלכה
לא פחות מ-25 עדים השמיעו את קולם במהלך המשפט כאשר 20 מתוכם מטעם הנאשמת. היות והיה קיים חשש שמכשיר הינשוף יפסל לשימוש בארץ או שיקבע סף חדש לקביעת רמת השכרות בנהיגה, הגיעו מומחים רבים וביניהם: מהנדסים מטעם יצרנית הינשוף (מגרמניה), טוקסיקולוגים, מומחים לתקינות ולכיול מכשירי מדידה ועוד.
המכשיר אמין אבל...
בהכרעת הדין קבעו השופטים כי בדיקות המכשיר קבילות וכי המכשיר עצמו אמין. עם זאת, קראו השופטים להרחיב את שולי הסטייה של המכשיר בכדי לא לפגוע בחפים מפשע. על פי הצעתם, נהג יוגדר כשיכור רק אם מכשיר הינשוף, ימצא בגופו יותר מ-400 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר שנשף. בנוסף בקשו השופטים, להפחית ב-20% את תוצאות הבדיקה אותה מספק המכשיר בשל סטיות ואי דיוקים אפשריים. מה יקרה בטווח שבין 240 מק"ג (הסף כיום) ל-400 מק"ג? כאן המשטרה תורשה להפעיל שיקול דעת ואף לדרוש מהנהג הנבדק להיבדק בבדיקת דם.
יש לציין כי החלטת השופטים אינה מחייבת בתי משפט אחרים והיא אינה יכולה להתייחס לתיקים "סגורים", כך שעיקר השפעת הפסיקה צפוי להתבטא במשפטים עתידיים.
