אין ספק שהמכונית המשמעותית ביותר עבור ב.מ.וו כיום, זו שאמורה להפוך את מגמת הירידה במכירות ממנה סובלת החברה בשנתיים האחרונות ולנצל את השיפור בכלכלה העולמית כדי להביא אותה לשיאים חדשים, היא סדרה 5 החדשה. מכונית הסלון של החברה שכבר כמעט ארבעים שנה מהווה את אחד מעמודי התווך של החברה, ורכשה לעצמה שם ומוניטין בקרב קהל הלקוחות האמיד. היינו בהשקה וטעמנו מה-530 דיזל וה-535 בנזין.

אבזור
הפנים חדש לחלוטין ומודרני למשעי, אבל תזהו מיד שמדובר בב.מ.וו. לטובת צריכת הדלק יש הגה חשמלי, משאבת מים חשמלית, טעינת מצבר בבלימה ואפילו תריס מיוחד מאחורי גריל הכליות המוכר, שיודע להסגר כאשר המנוע קר ולשפר במעט את האירודינמיות של הרכב. יש כפתורים לשליטה בבולמים המתכווננים (עם ארבעה מצבים, מנוחות ועד ספורט+) ובשפע מערכות העזר המתקדמות (אתרעת סטיה מנתיב, בקרת שיוט אקטיבית, תצוגה עילית). אלו יוצרים עומס ויזואלי ודורשים מעט זמן לימוד.

נוחות
תא הנוסעים איכותי, נעים מאוד לעין וליד. הוא מרווח מאוד מלפנים ומאחור. המושבים מלפנים מציעים יכולת כוונון והתאמה שתאתגר גם כורסת טלוויזיה איכותית. כביש היציאה מהחניון מרוצף אבנים, עניין שבדרך כלל גורם למכוניות לווברץ בחוסר שביעות רצון. ה-5 מרחפת מעל המשטח הלא אחיד באדישות מלכותית. ערי פורטוגל – ומשום מה המסלול שבחרו אנשי ב.מ.וו כלל שפע ערים מעיק – "מתברכות" בלא מעט קטעי סלילה ישראלים למהדרין – סדוקים, שקועים, מטולאים. ה-5 מצליחה להדהים אותנו שוב ושוב ביכולתה לבודד את הנהג מתלאות וטלאי הדרך. ולא רק במצב ה"נוחות" או ה"נורמל". גם במצב הספורט הנוחות במהירות שפויה כמעט ואינה מושפעת. מאחור מעט פחות נוח, אבל באמת שרק בהשוואה לנוחות במושבים הקדמיים. הנוחות האבסולוטית עדיין טובה מאוד.

ביצועים/התנהגות
עם תיבת שמונה הילוכים חדשה, אין שום בעיה לרכב על גלי המומנט ולדלג בין ההילוכים מעדנות. רעשי המנוע, כמו גם כל רמז לוויברציה, מבודדים לחלוטין. רק מעט רעשי רוח – ומהסוג המערבולתי הפחות נעים – מטרידים את שלוות היושבים ברכב במהירות שיוט, אם כי יתכן מאוד ומזג האוויר הסגרירי השפיע לרעה. המנוע החדש, עם מגדש טווין סקרול בודד, מצליח להציג את אותה גמישות פנומנאלית של המנוע כפול-הטורבואים שהוא מחליף, תוך חסכון משמעותי במשקל ובעלויות. אולם הוא נשמע הרבה פחות מרוצה בסל"ד גבוה, עם צליל מאומץ שמאיץ בך להעביר הילוך ולזרום עם המומנט במקום לרקוד עם הסל"ד.
מנוע הדיזל, למרות הספק נמוך משמעותית, מצליח לספק חווית נסיעה דומה למדי עם המון דחף זמין בכל מצב, ואפילו מעט פחות רעש מנוע תחת עומס.
שנים של פמפום הסלוגן "מכונת הנהיגה המושלמת" עשו את שלהן, ויצרו אצלי ציפיה לחדוות נהיגה מרנינה. נקדים את המאוחר – ה-5 החדשה לא עומדת בציפיות הללו. היא לא גרועה, חלילה, בכביש המפותל. אפילו במצב הנוחות היא מרוסנת ושטוחה יחסית, עם אחיזה גבוהה מאוד, וככל שעולים בסולם הספורטיביות בבורר הבולמים העסק רק הולך ומשתפר. ההיגוי האחורי ובקרת היציבות המתקדמת מאפשרים לצלוח כבישים מפותלים בקצב מהיר מאוד, שיגרום ליושבי המושב הימני לייצר אנקות פחד. אולם פעימות הלב המוגברות מוגבלות למושב הימני בלבד. במושב השמאלי התחושה בטוחה מאוד – ומנותקת. ההגה מדויק ובהחלט שיפור לעומת הדורות הקודמים של הגאים אקטיבייים, אבל גם תחת עומס כבד, כשהצמיגים הקדמיים כבר צווחים בזעם, הוא עדיין לא מעביר שמץ מהדרמה אל ידי הנהג. המכונית עדיין מרגישה גדולה, יותר 7 מ-3, בניגוד לדור הקודם. בכביש הציבורי קשה מאוד להגיע לגבולות האחיזה של ה-5, אולם כשזה קורה מתקבל בעיקר תת היגוי, שפשוט הולך ומחמיר ככל שמנסים להעלות את הקצב. כאמור, אפשר לסוע מהר מאוד עם המכונית הזו בכבישים מפותלים, אבל – וזה מרגיש כמעט חילול קודש להגיד זאת – זו חוויה מנותקת ולא מערבת. בב.מ.וו!

בטיחות
המכונית עדיין לא נבחנה במבחני הריסוק, אבל נופתע אם לא תקבל חמישה כוכבים. לבטיחות הפאסיבית מצטרף היצע עשיר של מערכות בטיחות אקטיבית, החל מבקרת היציבות המתקדמת, דרך מערכת תצוגה עילית וכלה במערכות סטיה מנתיב ובקרת שיוט אקטיבית.

סיכום
ב.מ.וו יצרה מכונית סלון שהיא לא פחות ממדהימה – מרווחת, נוחה ברמה כמעט לא חוקית ונינוחה מאוד. אבל איבדה הרבה מאוד מהגנים שקסמו תמיד לנהגי העולם. היא עדיין בעלת יכולת לא מבוטלת, שלא יהיה ספק, אבל ה"משהו" שייחד את ב.מ.וו נעלם. לסדרה 5 של ב.מ.וו תמיד היתה היכולת "להתכווץ" סביבך כשהגעת לכבישים הנכונים, להרגיש פתאום כמו מכונית קטנה יותר. הדור הזה איבד את היכולת הזו.
התוצאה בוודאי תקסום לנהגים רבים; היא מסמנת V על מה שחשוב ל-90% מהנהגים 99% מהזמן ואם תוצע במחיר הנכון היא תגרום למתחרותיה לא מעט צרות. היא פשוט לא מיועדת לחובבי הנהיגה.

כתבת ההשקה המלאה והמפורטת תופיע בגיליון אוטו 289