המבקשת, נהגת קטינה, הייתה מעורבת בתאונת דרכים עם רכב משטרתי שהסתיימה בנזקי רכוש קלים. בעקבות התאונה נפסל רישיונה ל-60 יום. אבל הנהגת לא ויתרה ובקשה לבטל את הפסילה בטענה כי קיים "חשש להליך שימוע לא תקין ונגוע במשוא פנים". לטענתה, מכיוון שכל הקצינים המעורבים היו מאותו מרחב או תחנת משטרה.
לטענת קצין המשטרה שפסל את הרישיון, לא היה מקום להעביר את הטיפול לתחנה אחרת, שכן הוא הכיר את הנהג היכרות שטחית בלבד. מעדותו של השוטר שנהג ברכב המשטרה שנפגע עלה, כי הוא שימש בעבר כמפקדו של הקצין שפסל את הרישיון, וכי בהתאם לנהלים פנימיים, יש להזעיק ניידת בכל תאונה בה מעורב רכב משטרה. כן נטען, בין היתר, כי למעט הזזת הרכבים ומסירת פרטים, לא היה מעורב כלל בטיפול. קצין נוסף שהעיד טען, כי אין הנחיה הדורשת שטיפול במקרים כאלה יעשה ע"י גורם מרוחק, וניידת נשלחה בשל תלונה על תקלה. לטענת הנהגת, לא הייתה כל תקלה ברכב והניידת הוזמנה ע"י הקצין שנהג ברכב המשטרה.
השופט שלמה בנג'ו התייחס לטענות המשטרה באשר לאופי הדיון וקבע, כי מדובר בהחלטה מנהלית, ולביהמ"ש סמכות לברר האם נפלו בהליך פגמים והאם נשמרו בו עקרונות ההגינות גם באמצעות דיון בהשתתפות המעורבים בעצמם. באשר לנסיבות התאונה נקבע, כי ייתכן שדווקא הנהג ברכב המשטרתי נהג בחוסר זהירות.
באשר להליך הפסילה קבע השופט, כי מהעדויות עולה תמונה חמורה ביותר – "קצין משטרה אשר מעיד על עצמו שהוא אינו בוחן בעיון את חומר הראיות וכלל לא בודק אותו, כאשר מנגד, הוא מחליט לשלול את חירות תנועתו של אזרח... חוטא לחובותיו כקצין פוסל אם לא למעלה מכך ופוגע קשות באמון הציבור במשטרה".
כן התייחס השופט לאופן הטיפול המשטרתי בתאונות נזק רכוש שמעורב בהן רכב משטרה, כאשר להבדיל מתאונות בין אזרחים, "שעה מעורב רכב משטרתי בתאונה, הטיפול בתאונה... זוכה לשדרוג של ממש, למקום מוזעקות ניידת סיור וניידת של בוחן תנועה, ואותו אזרח שברגיל היה מחליף פרטי ביטוח עם הנהג האחר וממשיך לדרכו, זוכה לחקירה... וצפוי לעיתים לסנקציה מינהלית או פלילית". נקבע, כי הסדר זה הינו מפלה ובלתי ראוי, ויש לבחון אותו מחדש. כמו כן, לא ראוי שבתאונת שכאלה יטפלו שוטרים המכירים את הנהג, שכן "החשש למשוא פנים ממשי והפגיעה במראית פני הצדק, זועקים השמימה", ויש לבחון גם נוהל זה.
לסיכום, ביקר השופט בחומרה את התבטאויות נציגי המשטרה בבית המשפט, וכינה אותן "חמורות ביותר שמקומן לא יכירן", אשר מהוות "פגיעה בשלטון החוק וזילות מוחלטת של ההליך המשפטי".
לפיכך נפסק, כי הבקשה לעיון חוזר נדחית וההחלטה המבטלת את הפסילה תיוותר על כנה.
