תאונות דרכים קורות בשנייה. זה די אבסורד, שמתוך חיים שלמים של נהיגה, עבודה, קניות, בית ועוד, שנייה אחת של צירוף נסיבות מסוים ו...תאונה.
בואו לא נשכח שמלבד יותר מ-500 הרוגים, יש גם עשרות אלפי פצועים כל שנה, שחייהם לא יחזרו להיות כמו שהיו לפני התאונה. עשרות אלפי משפחות הרוסות בשנה, האם ניתן לקלוט את גודל המכה?
ומה יש לנו: בתי ספר לנהיגה, מגרשי החלקה, מאות מרצים לנהיגה נכונה, שוטרים, מרצים ב"נהיגה מונעת" ועוד עוסקים במלאכה. הבעיה היא שרוב הנלחמים בתאונות מתייחסים להקטנת הנזק או לשליטה במכונית במצב חירום, וזה לא מספיק. עלינו לבחון כיצד ניתן להימנע מתאונה בסבירות גבוהה, ומה על הנהג לעשות על מנת להיות נהג בטוח יותר.

בעיה שנייה בשיטות ההדרכה והאימון (כולל אכיפה) היא שחלק גדול מהעוסקים במלאכה יוצאים לכאורה מנקודת הנחה שהנהג אינו יודע את החוקים או שהוא עובר עליהם בכוונה. טענתי היא כי סביר להניח שהנהג הממוצע, זה שמעורב בסוף בתאונה, אינו יוצא מביתו בבוקר ומחליט "היום אעבור על כמה חוקים ואסכן את עצמי ואחרים". הרבה יותר סביר להניח כי הנהג שוגה בחוסר תשומת לב ברגעים מסוימים בנהיגה, ואז עושה טעות לא מכוונת, המביאה לבסוף למצב חירום. רגעים אלה יש לזהות ולנתח.
אם כך, בהנחה שהנהג אינו עושה טעויות בכוונה, ושכדאי להתייחס לנהיגה ולמניעת מצבי חירום, כולל החלקה, לפני שהמצב הופך לאקוטי, נשאלת השאלה מה לעשות.
המסקנות אליהן הגענו בעקבות שנים של הדרכה ומחקר נמצאות בכותרת: התייחסות לשנייה הקריטית.

עלינו, הנהגים, לנהוג מתוך הבנה כי המכונית שלנו עוברת מרחק גדול בכל שנייה, וכי מספיקה שנייה אחת כזו של חוסר תשומת לב, או לקיחה כמובן מאליו, כדי להכניסנו למצב שיקשה עלינו מאוד לצאת ממנו.

ניקח לדוגמה את המקרה שקרה לאיילת, תלמידה של מסלולים, שהגיעה לצומת מרומזר, בו האור "שלה" היה ירוק.
איילת, בהמשך לקורס נהיגה מצילת חיים בו השתתפה, התקרבה לצומת, לא לקחה כמובן מאליו כי עליה לעבור אותו בזכות האור הירוק. היא העיפה מבט רחב, זיהתה רכב המגיע מצידה הימני ועובר באור אדום מלא, והרוויחה כך שנייה שלמה (!) של זמן תגובה ויכולת לפעול. כל זאת בעקבות נהיגה "חשדנית", בה השנייה הקריטית נמצאת במודעות ומאפשרת להיות ערוך למגוון מצבי חירום.
לאיילת אגב, שלום. התאונה נמנעה בזכות ערנותה ושימוש בטכניקות נהיגה מצילת חיים שלמדה במסלולים (בלימה והתחמקות ממכשול).

כמובן שאין לצפות כי נהג יהיה ערני מאד במשך 100% מזמן הנהיגה שלו, אך מכיוון שהערנות נפגעת מדי פעם בגלל מגוון גורמים (עייפות, טלפון סלולארי, טרדות בעבודה וכו'), צריך הנהג לזהות את מצב ערנותו ולהתאים את מעטפת הבטיחות שלו למצב זה.
כלומר, אם אתה מזהה כי אינך במלוא יכולת התגובה שלך, מכל סיבה שהיא, עליך להגדיל את מעטפת הבטיחות, משמע: לשמור מרחק גדול יותר, להאט את מהירות נסיעתך, ולהימנע ממעבר נתיבים שאינו הכרחי.

לקישור לסרטון