מה יש בו בג'יפ שמשך אליו לאורך השנים עדת מעריצים גדולה אפילו יותר ממותגים פופולריים אחרים בעולם הרכב, כמו למשל פולקסווגן חיפושית או …מאזדה 3?
האם זו הקשיחות שהוא מקרין? האם זו התחושה שהוא ייקח אותך אפילו לקצה העולם אם רק תרצה? האם זו תחושת הביטחון המזויפת לעיתים שאין שום מכשול בשטח שיעמוד בפניו? ואולי דווקא אמינות מכאנית ואחזקה פשוטה?
כנראה שכל התכונות הנ"ל יחד ועוד תכונה חשובה אחת, זו שבוררת את הגברים מהילדים ומכריחה אותך לחזור למקום הנקי ביותר של נהיגת שטח; ללא מחשבי ניהול מנוע או אלקטרוניקה בכלל. זו היא נהיגת שטח אמיתית – בג'יפ אמיתי – וזו כנראה גם הליבה של סוד קסמו. מומחה לג'יפים
ארנון מלאכי בן 44 מגבעת עדה הוא דמות שמוכרת כבר שנים רבות בסצנת השטח הישראלית. ארנון הוא בעל מוסך שהתמחה ב-CJ וסופות ועד לאחרונה גם היה משתתף פעיל במרוצי השטח בישראל.
לפני כשנתיים הזדמן לארנון לשפץ CJ6 עבור חבר, ואחר כך הם התחילו לטייל עמו בכל הארץ והוא התאהב בסיקס הזה. ארנון מספר שאמר לעצמו "רגע, יש לי הרבה CJ-ים שעומדים אצלי בבית בשלבי פירוק שונים. למה שלא נוציא את הרישיונות מההפקדה ואבנה לעצמי את ג'יפ חלומותי?"
"לקחתי ג'יפ שהיה לי, מודל 89'", מספר ארנון, "פרקתי אותו לחלוטין עד שנשארתי עם ארגזים של ברגים. הוספתי את החלקים הכי טובים שאפשר למצוא וכשהמטרה שעמדה לנגד עיני הייתה להגיע ל-CJ מקורי, כאילו שיצא עכשיו מהמפעל, ברמה של "להניע ולנסוע" כמו אוטו חדש, ולסמוך עליו בכל מסלול שאני אבחר, יהיה קשה ככל שיהיה, מבלי לחשוש לרגע. בלי חיזוקים עם חוטי ברזל או טלאים ומעקפים במערכת החשמל. ג'יפ שהכול פועל בו כמו שצריך, כולל חימום טוב בחורף ושני מזגנים בקיץ. בעצם, להגיע בסופו של דבר ל-CJ המושלם שחובבי הז'אנר חולמים עליו בלילה", הוא מסכם.
ארנון התקין לג'יפ מערכת מתלים משופרת של פרו-קומפ, שכוללת בולמים משופרים, סט קפיצי עלים שהיו במקור שייכים לקיט של סופה ונדנדות תואמות שבנה בעצמו. השילוב שבחר ארנון אמור על פי דבריו לתת יותר חוזק וגמישות למתלים, ויכולת משופרת לספיגת עומסים ועיוותים שנגרמים בעיקר מקרקע מחורצת, תעלות וטיפוס מדרגות.
"עם השנים למדתי מניסיוני כמכונאי את כל הכשלים והבעיות של ה-CJ. כמו למשל תושבות של תיבת הגה או מכלי דלק רקובים – כל הבעיות האלו תוקנו ושופרו. בניתי ממתכת נוקשה מיכל דלק חדש ומעט גדול יותר בנפח 70 ליטר, בניתי פלטה חדשה לתושבות ההגה, החלפתי ושיפרתי את מערכת המתלים, מערכת ההיגוי שונתה ושופרה על מנת להגיע לזוויות היגוי נכונות, על מנת שעל הכביש הג'יפ לא ישייט ויישאר יציב לחלוטין – למרות ההגבהות". והוא מסביר: "אחת הבעיות המרכזיות של הסופות וה-CJ היא שברגע שאתה מגביה או עושה שינויים אחרים במרכב באופן לא קפדני, כל זוויות ההיגוי והגלגול של הג'יפ יוצאות מהאיפוס והאיזון שלהם".
שלדת הסיקס פורקה לגמרי, עברה ניקוי חול יסודי ונצבעה בצבע אפוקסי. הסרנים נשארו בגודל המקורי שלהם: דנה 30 מלפנים ודנה 44 מאחור, אך פורקו גם הם לחלוטין וקיבלו טיפול דומה לשלדה.
בסרן האחורי הורכבה נעילה מוגבלת-החלקה קבועה ואוטומטית מסוג 'טראק לוק', על מנת לא לסבול מכל הרעש, הטקטוקים וההפרעות שנגרמים על ידי נעילות למיניהם בנסיעה יומיומית. "יחד עם זאת, בטיולים הנעילה הספציפית הזאת נותנת פתרון מצוין, לכל בעיות העבירות שמטיילים נורמאליים עלולים להיתקל בשטח".
ארנון מעריך שכל פרויקט שיפוץ הסיקס עלה לו בסביבות מאה ועשרים אלף שקל, כולל הכל וכולל ארבעה חודשי עבודה לא רצופים.
למרות השיפוץ המקיף שעבר הג'יפ, עדיין נשארו המון חלקים מקוריים כמו מנוע, סרנים, גיר, מערכת העברת הכוח, שילדה ובכלל – כל המכלולים המרכזים נותרו מקוריים. אומנם כל חלק פורק, נוקה, שופץ ושוחזר, אבל הכול יושב היום במקום בצורה אופטימאלית, "כמו חדש".
"אני מעדיף את ה-CJ על פני כל סוגי הג'יפים החדשים וגם על פני הסופה שיש לי בבית. מאז שהג'יפ שופץ, הוא הפך לרכב העיקרי שלי ואני משתמש בו גם לצורך תעבורה יומיומית מהבית לעבודה.
אין תחליף לנסיעה על CJ; זו חווית נסיעה בג'יפ אמיתי אורגינאלי ולא בחיקוי יפני – גם אם הוא מפואר ויקר בהרבה. אני אוהב את ה-CJ בגלל הכיף של הנסיעה, הרעש של הברזנט, הצליל של המנוע. ובכלל, אין כמו לנסוע עם ג'יפ פתוח.
הגיע הזמן לעלות אל כס הכבוד ולבדוק האם כל אותה השקעה בכסף וזמן שהשקיע ארנון, אכן הביאה את התוצאה הרצויה.
סיבוב מפתח קל. המנוע הגדול מתעורר בצורה חלקה והוא נשמע בדיוק כפי שמנוע של סיקס צריך להישמע, עם טונים של בס עמוק, שמזכירים את קול הרעם בסערה מרוחקת; עוצמתי אבל לא מאיים. מוט ההילוכים הארוך משתלב בצורה מדויקת לראשון ואנחנו כבר בדרך לשבילי האש של הר חורשן. גלגל ההגה הדק והמקורי יושב בצורה מאוזנת ולמרות כל ההגבהות של הג'יפ, ההיגוי שומר על זוויות מעולות, גם כשבחרתי לנתב את דרכי דרך חריץ גדול במעלה שביל-אש תלול. הנעילה החלקית, מהלך המתלה המשופר וצמיגי השטח עשו עבודה טובה ושמרו בכל עת על קשר יציב עם הקרקע. למעשה, כמעט ולא נרשמה שום החלקת גלגל, הישג של ממש אם נתחשב בקרקע הבוצית שהגיעה עם הגשמים האחרונים. מהלך המתלה ממש מצוין וכמעט קשה להאמין שמדובר בקפיצי עלים פרימיטיביים ולא בקפיצי סליל מודרניים.
נוחות הנסיעה גם היא משופרת ביחס ל-CJ המקורי ונעים לראות כיצד החריצים העמוקים שבקרקע, שברגיל היו משברים בשעת נסיעה אפילו את עצמותיו המסיביות של טירנוזאורוס רקס, נבלעו הפעם על ידי המתלים, כאילו לא בא אל קירבם.
אומנם לא יצאנו לשבוע מבחן בערבה (כפי שרציתי...) ולכן לא נוכל לקבוע האם מדובר במכונת הטיולים המושלמת, אבל גם בנסיעה הקצרה שערכנו אפשר היה להרגיש באיכויות אליהן כיוון ארנון. ה-CJ6 נראה, נשמע ומרגיש כמו גרסת מפעל משופרת. כל השעונים, המתגים ושאר האלמנטים שמותקנים בג'יפ עובדים בצורה מושלמת, כך מכללי ההנעה וכך בעצם כמעט כל חלק אחר שקיים בסיקס הזה. ואל תשכחו שמדובר במכונית בת 20 שנה... כל חלק וחלק בג'יפ הזה פורק, נוקה, שופץ או הוחלף בחלק האיכותי ביותר שארנון היה מסוגל להניח עליו את ידיו. אחר כך הוא הורכב בקפדנות, מבלי לחפף או לעגל פינות.
ה-CJ6 של ארנון נראה נהדר, מרגיש נהדר והמעלה הגדולה ביותר שלו היא בשילובם בצורה אופטימאלית של כל המכללים והשיפורים שאדם ראוי שיהיה לו בג'יפ, וכל זאת מבלי להגזים או לחטוא בטעם רע. זו בהחלט לא משימה פשוטה, אבל נראה שארנון עמד בה בכבוד.