הנה סיבה ברורה מדוע כדאי להשתייך לקבוצה כמו פולקסווגןאם אתה רוצה לנצח בדאקאר, כדאי מאד שתמנה על קבוצה גדולה, מאורגנת ובעלת משאבים בלתי מוגבלים – ורצוי שלקבוצה יקראו "פולקסווגן". זו המסקנה הבלתי נמנעת לאחר המחצית הראשונה של ראלי דאקאר 2010. מבט בטבלה מראה שלושה מובילים מקבוצת פולקסווגן, כאשר רק 22 דקות מפרידות ביניהם ועם מכנה משותף ברור מאד: עקביות ואמינות. שלושת הצוותים הללו, של קרלוס סיינז, נאסר אל-עטיה ומארק מילר, השלימו את הראלי עד עתה ללא בעיות וללא תקלות מיוחדות – וכדאי לשים לב לעוד משהו: הצעיר בשלישיה הזו, אל-עטיה, הוא בן 39. מילר וסיינז שניהם בני 47. הנסיון, אם כן, משחק גם הוא תפקיד מכריע וכמוהו כנראה גם הראש השקול.
מבחינת מהירות נטו, יש עוד צוותים שאינם נופלים מה"טוארגים" של פולקסווגן. ה-X3 של קבוצת ב.מ.וו X-רייד צבר מנין יפה של נצחונות בידיהם של נאני רומה ובעיקר פטרהנסל, אבל במקרה של הקבוצה הגרמנית קיבלנו הוכחה ברורה לכך שמספיק יום אחד לא מוצלח כדי להרוס תכניות. רומה בחוץ, ופטרהנסל ושישרי עברו שניהם עיכובים שגרמו להם – למרות דירוג גבוה במקומות 4-5 – לפגר בלמעלה משעתיים אחרי סיינז המוביל. היחיד פרט לשתי הקבוצות הגדולות שהוכיח כי הוא מסוגל לנצח סטייג'ים הוא רובי גורדון עם הפרו-טראק המהיר, אבל כנראה שקבוצה פרטית – אפילו אם מדובר באגדת מירוצי-מדבר כמו גורדון, עם הרבה נסיון גם בדאקאר – פשוט לא יכולה לעשות את העבודה בצורה יסודית כמו קבוצת-יצרן רשמית. גורודן סבל מיותר מדי בעיות טכניות, כולל שוב ביום ו' כאשר האלטרנטור שלו כשל, מה שגרם לו לצלוע לסיום הסטייג' בפיגור של יותר משתעיים וחצי, ולנשור למקום העשירי בלבד בדירוג המצטבר.

מתחרי הראלי נחו אתמול באנטופגאסטה שבצ'ילה אחרי שביום שישי השלימו את הסטייג' התחרותי הארוך ביותר של הראלי השנה. המנצח, נאסר אל-עטיה, כיסה את 600 הקילומטרים בפחות מ-6 שעות, דהיינו במהירות ממוצעת של מעל 100 קמ"ש, ואחר כך התפנו לנוח בתנאים נוחים בעוד צוותי המכונאים מחזירים את הכלים לכשרות מלאה. ממש בית מלון. למתחרים הפרטיים זה היה, כמובן, יותר קשה: המכונית האחרונה השלימה את הסטייג' עשתה זאת עם זמן של 32 שעות, דהיינו הגיעה למחנה המנוחה עמוק לתוך יום שבת אחרי שהצוות בילה לילה בשטח. הרבה זמן לנוח לא נשאר להם.

ובינתיים, פרט לתלת-קרב שמתפתח בין שלושת צוותי פולקסווגן, דומה שהמאבק המענין ביותר בדאקאר מתפתח בין סטפן פטרהנסל לנהג קאמאז ולדימיר צ'אגין, המוביל את הראלי בקטגוריית המשאיות. ביום ו' ניצח שוב צ'אגין והשווה בכך את שיא נצחונות הסטייג' בו מחזיק פטרהנסל – 53 במספר (אצל פטרהנסל הושגו כשני-שלישים מהנצחונות על אופנוע, צ'אגין השיג את כל נצחונותיו במשאיות). זמנו המצטבר של צ'אגין, אגב, היה מספיק לדרג אותו במקום התשיעי בקטגוריית המכוניות!

בקטגוריית האופנועים, המתקיימת השנה ללא הנוכחות המסיבית הרגילה של ק.ט.מ, נגוזו סופית תקוותיו של מנצח 2009 מארק קומה להשיג נצחון נוסף. השנה סובל קומה מחוסר מזל, ועוד לפני הסטייג' הארוך של יום שישי דורג רביעי בלבד בפיגור של יותר משעה אחרי יריבו הגדול וחברו לקבוצה, סיריל דספרה. ביום ו' סיים קומה במקום השני בפער של 29 שניות בלבד אחרי דספרה, אך ספג זמן-עונשין של 6 שעות (!!) בשל החלפת צמיג בלתי-חוקית במהלך הסטייג'. כבר בסטייג' הראשון של הראלי הוענש קומה ב-22 דקות בשל מהירות מופרזת באזור מיושב, אך העונש החדש הקשה מחסל את סיכוייו לאחר שהוריד אותו למקום ה-24 בדירוג הכללי. לא ברור אם קומה ימשיך את הראלי.