ליוסי דבש יש משק במושב חצב בו הוא מגדל בו עגבניות עגולות, כתומות, ומאוד מאוד מתוקות. הוא מגדל גם עגבניות אדומות ,קטנות ומוארכות, שגם הן מתוקות (אבל קצת פחות). וגם בצלי גינה שהם בכלל לא מתוקים (ככה זה עם בצלים), אבל הרבה יותר ארוכים וירוקים. כל יום מועמסים ארגזי הירקות האלו על משאית ומובלים למרכז השיווק של מגה בראשון לציון לפיזור בארץ. זה לא ממש רחוק, והמשאית גומרת יום עבודה עם משהו כמו 60-70 קילומטרים. בקיצור: הרבה נפח, לא הרבה משקל, תנועה צפופה. לטובת הפרויקט הזה קנה יוסי דבש וולוו FL עם מנוע 240 כ"ס ותיבת הילוכים אוטומטית-רובוטית. לקחנו את המשאית לסיבוב התרשמות, לא לפני שטעמנו את העגבניות. הן היו נפלאות.
חתן השמחה
וולוו הציגה את ה-FL, המשאית היותר קלה שלה, בגרסה מחודשת ב-2006. באותה הזדמנות חגיגית נפרד הדגם מגרסאות משקל קלות של 7.5 ו-10 טון שהופקדו בידי החברה אחות, רנו (מידלום). ה-FL המחודשת מתחילה היום ב-12 טון, ממשיכה ב-15 ומסיימת ב-18 טון. החידוש החשוב ביותר היה אחסונו של מנוע 7.2 ליטר חדש בחרטום – וזה אינו של וולוו כי-אם של Deutz, ההיא מציוד הכיבוי. מנוע זה, שהחליף מנוע קמינס מיושן יחסית (5.9 ליטר), מייצר 240, 280 ו-320 כ"ס; ה-FL, דרך אגב, אינה יכולה להצטייד ב-320 כ"ס, השמורים רק ל-FE. בניגוד ל-FE, ה-FL משווקת רק עם הינע 2x4 וכמשאית – לא הנעה מרובה, לא ראש-גורר.
ה-FL הוצעה בתחילת הדרך עם מתלי עלים או מתלי אוויר ושלוש תיבות הילוכים לבחירה: ידנית שישה או תשעה הילוכים ואוטומטית-פלנטרית של אליסון עם שישה יחסי העברה קבועים; תיבה רובוטית לא הייתה אז, ב-2006. לצד בלמי דיסק נשלטים אלקטרונית (EBS) מוצעת גם אופציה ל-ESP (מערכת ייצוב אלקטרונית) המיועדת לטפל בבעיות אחיזה בפניות. עם הצגת הדגם החדש, הוצעה גם אופציה למערכת אלקטרונית לזינוק בעלייה; אליה ולתיבה שלא הוצגה אז נחזור מיד.
צילום: יואל פלרמן, תומר פדר ל-FL אופציה לשלושה תאי נהג: תא יום, תא מוארך ותא צוות. מי שממש רוצה, יכול להזמין את המשאית עם שמונה התקנים שונים לסוגי עבודה ייעודיים, כגון עבודות מוניציפליות, בסיוע מפרש-כוח (PTO) אופציונלי. בנוסף למערך שמשות רגיל, ניתן להזמין שמשה אחורית בתא הנהג וחלונות צד תחתיים לטובת ראות בטיחותית משופרת בעבודה עירונית או במקומות צפופים. עם ההשקה סיפרו אנשי וולוו כי תא הנהג תוכנן לספוג אנרגיה שלילית בזמן תאונה, "ממש כמו בדגמים הגדולים יותר של משאיות וולוו". יש אנרגיה חיובית בזמן תאונה?!
לכך הוסיפו בוולוו עוד כהנה וכהנה בחידוש תא הנהג, שיפור החומרים והנדסת האנוש, שימושיות בעבודה ועוד כיו"ב חידושים נדרשים.
חליפה לחתונה
תיבה רובוטית לא הייתה אז, אבל יש כזאת היום. וולוו התקינה תיבת שישה הילוכים רובוטית מבית ZF, את הבקרה עליה תכננה בעצמה ולכל זה קראה "I–SYNC". זה המרכיב העיקרי החדש ב-FL בה נהגנו, אבל יש במשאית הזאת עוד כמה הראויים לציון: מערכת עזר לזינוק בעליה, עניין רצוי עם תיבה רובוטית; הבלמים הם בפיקוד אלקטרוני (EBS) והם מביאים אתם, קומפלט מהבית, לא רק ABS אלא גם בקרת משיכה, מערכת עזר לבלימה בחירום (BAS), סנכרון נעילת דיפרנציאל, ובקרה על מצב הרפידות, התחממותן ואיכות הבלימה.
בתחום התפעול יצוינו נעילת דיפרנציאל, מערכת בקרת שיוט ובקרת מהירות במורד, בלם פליטה עם מצב "אוטומט", שידית התפעול שלו מורידה גם הילוכים, לוח מחוונים עם תצוגה בעברית, בקרת אקלים ורדיו תקני, כולל שליטה מההגה ודיבורית בלוטות' מובנית. המושב הוא של Isri ומימין לנהג מושב כפול.
המנוע של דויץ, שנקרא בוולוואית "D7E", מייצר כאן 240 כ"ס (176 ק"ו) ב-2,300 סל"ד ו-93.8 קג"מ (920 נ"מ) בטווח שבין 1,200 ל-1,700 סל"ד. עוד יש לציין כי המשאית הזאת מיועדת ל-15 טון, מרווח הסרנים הוא 530 ס"מ ויש לה קפיצי עלים פרבוליים ולא מתלי אוויר.
מישור פלשת, הרי יהודה
הוולוו הזאת עשתה כבר יותר מ-8,000 ק"מ, אבל הניילונים על הידיות עדיין שם. ככה זה כשמשאית לא עובדת קשה. לפני שעולים למשאית חלוקה, מסתכלים במבט חודר לעבר המדרגות. נוח לעשות את זה עשרים פעמים ביום, כל יום? הבעיה היא שמבט חודר לא מספק מידע, טיפוס כן. אז כן, הטיפוס והכניסה נוחים מאוד וההתארגנות בפנים נוחה ומיידית. המושב של Isri מצוין – אבל רק בבסיסו. הכוונונים המוכרים ישנם כאן, אבל בדגם הזה אין כל שליטה על הקשחה במסעד הגב וגם משענת הראש היא חלק מכל המסעד הזה. התוצאה? לא נוח. לא ממש בעייתי, אולי, למי שנוהג פרקי זמן קצרים בעיר, כן בעיה, בטוח, למי שנוהג פרקי זמן ארוכים מחוצה לה. הפתרון? פשוט – דגם מושב עם כוונונים למסעד הגב. כוונון ההגה נוח מאוד בזכות כפתור משחרר המאפשר להניע אותו בשני הצירים ואז לנעול. ובאותו עניין: המושב הכפול שליד הנהג מספק מרווחים סבירים, אך המסעד הקבוע שלו הוא לא הדבר שמייצר נוחות מספקת לעוזר; שוב: ממש סביר בעבודה עירונית, פחות מלהיב כאשר מדובר בנסיעות ארוכות.
תא הנהג לא מאוד גדול, אבל יספק כל צורך של עבודת חלוקה. הנדסת האנוש ממש בסדר, עם מרחק טוב לכל כפתורי ומנופי התפעול, והניקיון הכולל של העיצוב תורם אף הוא. מערכת הבקרה על הרדיו מההגה טובה מאוד, ויש לציין לזכות את תאי האחסון השימושיים החשובים בעבודה עירונית. איכות החומרים טובה מאוד, וכך גם רמת ההרכבה ואיכות תפעול הכפתורים, המתגים ומהמנופים. הראות ללוח המחוונים מצוינת ואינה מופרעת כלל, והמידע ברור מאוד. המראות מתכוונות היטב ומספקות שדה ראייה טוב בכל סוגי הנהיגה, כולל תמרון צפוף או נסיעה לאחור. הן זוכות לתגבור בדמות מצלמה המופעלת עם השילוב להילוך אחורי, כך שרואים מה שצריך.
צילום: יואל פלרמן, תומר פדר
ביציאה ממושב חצב לכביש 40 יש כמה וכמה במפים וה-FL עוברת אותן ברכות מעוררת כבוד. היא לא עמוסה, היא כן רכה, והתוצאה היא נוחות ראויה במהירות נמוכה, גם כאשר אותו במפ הוא למעשה מדרגת אספלט ממש לא קטנה. אותה רכות מתעלית פחות כאשר המהירות גוברת בכביש בקטע הגלי עד גבה גלי המאפיין את קטע קסטינה-פלוגות. זה לא שיכוך הכיווץ המצוין, זה שיכוך ההחזרה שאינו מרסן בנחישות ראויה.
המנוע שומר על שקט תעשייתי ראוי לציון. בשיוט סתם הוא פשוט נעלם כאשר רק אוושת הרוח נשמעת. גם כאשר מעלים את הסל"ד לאזור העקיפה בלחץ, איפה שהוא לקראת 2,000 נגיד, ממש אין תלונות, ויחד עם עבודה מעוגלת של היחידה הזאת, יש לנו עסק עם משהו שפשוט לא מציק. וכאן משתלבת להפליא התיבה הרובוטית של ה-FL. שילוב ההילוכים חלק באופן יוצא מהכלל, גם בלחיצה עמוקה על הדוושה, גם במעודנת, גם עם הרפיה, גם ללא. הניהול מצוין, עם מצב אוטומטי קבוע שניתן להעביר אותו להרף עין למצב ידני אם צריך או למצב ידני מלא.
מפלוגות נסענו מזרחה, ובפיתולים הארוכים הפגינה ה-FL יציבות דינמית מצוינת. בצומת האלה פנינו ממש מזרחה, והקצב היה בהחלט משביע רצון. ה-FL לא הייתה עמוסה, אבל היה לה הרבה "אוויר" לנשימה, ומניסיון קודם – בהשקה בשבדיה, עם עומס של 18 טון ואותם 240 כ"ס בגבעות שליד גטבורג – לא נרשמו תלונות. אז נרשמה תלונה בדבר שאון יתר בתא הנהג מעל 1,500 סל"ד ומהנדסי וולוו הבטיחו לשפר. ולשאלתכם: כן, הם שיפרו; עניין של בידוד עדיף. גם הורדת הסל"ד לאזור ה-1,000 בעלייה לא הרשימה את המנוע, והוא טיפס מייד לאזור הראוי.
המורד התלול לכיוון עין כרם, מיד לאחר אותה פנייה עקלתון בכביש 386 (מבר גיורא) היווה כר פעולה מצוין לבדיקת מערכת הבלימה המשנית. כבר קודם היא תפקדה מצוין לקראת רמזורים, כאשר מנוף בלם הפליטה יכול בלחיצה עמוקה להוריד הילוכים אגב תפעול המערכת. כאן קבענו גם מהירות באמצעות מערכת הבקרה במורד, וככמו שצריך, העסק שמר על המהירות הקבועה. את בלם הפליטה ניתן לקבוע במצב "אוטומט" ואז הוא יפעל כאשר לוחצים על דוושת הבלם. אפשר להשאיר את המנוף במצב פעולה, והסרת הרגל מדוושת התאוצה תביא להפעלתו המיידית. יופי של אופציות. לעין כרם לא יכולנו להיכנס, בגין תמרור שלא הרשה, אז נסענו לבית שמש, דרך מבשרת וכביש מספר 1.
בבית שמש הפגינה ה-FL כושר תמרון ראוי מאוד למשאית עם ייעוד שכזה, והתפעול הרובוטי היה בן ברית מצוין בנהיגה עירונית. מערכת הזינוק בעלייה פעלה גם היא לתפארת, ורק נוחות הנסיעה לא התעלתה ברחובות משובשים, עם אותה תנודה על הקפיצים. עם עומס זה יהיה טוב בהרבה, ורכות זה דבר עדיף על נוקשות – ובכל זאת.
צילום: יואל פלרמן, תומר פדר
חזרה למשטח
מסעד הגב במושב לא נוח ומומלץ להשקיע במושב יקר יותר שמאפשר כוונון והתאמה ראויים, בייחוד למי שיותר נוהג מאשר מחלק. אם המסלול כולל נהיגה ארוכה ללא עומס על כביש פגום, מומלץ למען רמת חיים ראויה להשקיע במתלי אוויר. וולוו FL היא משאית עשויה היטב, עם תא נהג משובח, כניסה טובה והנדסת אנוש מצוינת. יש לה מנוע יעיל ושקט, תיבת הילוכים מעולה ומערכות עזר מצוינות. התפעול, כראוי וכנדרש ממשאית מודרנית, הוא כמו של פרייבט.
