"אנחנו רוצים להיות מתחרה משמעותי בתחום הסדן 1.6 בארץ" מסביר אורן חסון ראש קיה ישראל "והפורטה היא עוד צעד בקידום התדמית של
קיה". לחסון ואנשיו ברור שאחרי ה
סראטו הנשכחת, הם סוף סוף מקבלים הזדמנות לבצע את הצעד הגדול בארץ. וזאת במיוחד כאשר לחברת האם,
יונדאי, אמנם יש
משפחתית-סדאנית מקבילה אך היא אינה נמכרת במחוזותינו. ב'רי מוטורס', יבואנית קיה לא מתכוננים לוותר על ההזדמנות וכבר השנה – בחודשיים שנותרו – הם מצפים למכור כ-700 מכוניות כאשר בשנה קלנדארית מלאה הם מדברים על לפחות 2,000 כלים. אלו לא מספרים גדולים בתחום אבל עבור קיה זו כמות כמעט דמיונית. כזו שתקפיץ המותג ב-2010 לאזור ה-7,000 כלים – נתון כפול מב-2007 למשל.
סיפור הפורטה מעניין גם בגלל המאמץ שעשה היצרן כשהעביר אותה תקינה אירופאית למרות שהיא אינה מוצעת שם כרגע. למעשה המשפחתית של קיה מוכרת יותר בקוריאה (כסראטו) ובארצות הברית (כספקטרה) מאשר באירופה. אגב, במדינות אלה היא מוצע עם מנועים גדולים יותר: 2.0 ו-2.4 ליטר.
מראה חיצוני ותא נוסעים
מפגש ראשון, בין טיפות החורף המבליח, מבהיר מייד כמה דברים. הפורטה אינה פורצת דרך מבחינת המראה. היא שופעת השפעות של טויוטה (קורולה), הונדה (סיוויק) ואפילו מיצובישי (גאלאנט) וכמובן גם לא מעט השראה מפולקסווגן ואודי,שמזכירים את מוצאו של ראש מחלקת העיצוב שלה- פיטר שרייר. אבל התוצאה, נאה, נעימה לעיין ובפירוש אחת הטובות שראינו מקיה לאחרונה. היא נאה מהסיד עימה היא חולקת פלטפורמה ולמרות תוספת אורך של 30 ס"מ (!) היא נראית חדה, קלילה ואתלטית יותר מאחותה ההאצ'בקית.
צילום: רונן טופלברג
בהתאם לאותה נוסחה גם תא הנוסעים אינו חדשני, אבל מציע אווירה נעימה, ברורה ואיכותית. יש בו משהו שנראה בוגר ונכון. כך התחושה מהפלסטיק, מהמחוונים הברורים, מגלגל ההגה הנאה, ואפילו מהצגים הסמוקים של מערכת השמע והאקלים (דיברנו כבר על ההשראה מאודי?). האבזור משביע רצון וכולל הפעם גם בורר הילוכים עם תפעול ידני (שאין בסיד) ובכלל, האווירה מהודרת יותר ופחות קודרת מזו שבאחות הקומפקטית.
תנוחת הנהיגה טובה אבל המושבים נוקשים מדי. הזמן הקצר לא אפשר ישיבה ארוכה מאחור אבל נראה שהמצב שם סביר. לראש יש מספיק מקום, אך יש לכך מחיר – ישיבה מעט נמוכה.
נוחות התנהגות וביצועים
נראה ששיטות מדידה בשווקי היעד ולא הבדלים אמיתיים מפרידים בין מנוע הסיד (126 כ"ס) לפורטה (124 כ"ס) ולכן קשה לצפות להבדלים מהותיים. על הנייר, (כנראה בגלל יחס העברה סופי ארוך יותר), הסיד מאיצה מעט טוב יותר למאה (11.4 ש' לעומת 12.0 ש') אך הפורטה מהירה יותר (190 קמ"ש לעומת 187 קמ"ש). למרות הספק גבוה יחסית לחבורה, הפורטה אינה מרגישה נמרצת במיוחד. אבל היכולת טובה ובאזור המתחרות. פעולת חטיבת הכוח מגובשת מספיק כדי לייצר תחושה נכונה ורהוטה ותגובת המצערת החדה ברגע הראשון מביאה ביצועים טובים למדי בעיר. בתחומים העל-חוקיים ובעליות, הקצב קצת יורד וצריך למשוך את המנוע לאזור מאומץ יותר, שם הוא מעט רועש.
גם בפניות שומרת הפורטה על גיליון התנהגות נקי. היא אינה מרגישה ספורטיבית או מהנה במיוחד, אבל בדומה לסיד היא צולחת פניות וכבישים מאתגרים בצורה נאותה, שהינה צפויה, ברורה ובטוחה. גם בתנאי דרך רטובים היא אינה מאתגרת את בקרת היציבות. אפילו ההגה, שבקצב רגיל מרגיש קל ומנותק מדי, מקבל תחת עומס מעט משקל. נוחות הנסיעה של הגרסה המצוידת (שנועלת גומי נדיב יותר) לא הרשימה בהשקה למרות שהיא עדיפה על הסיד. נראה שהגרסה הפשוטה עדיפה מבחינה זו.
צילום: רונן טופלברג
סיכום
מהכרות ראשונית עם הפורטה, אין ספק שלעומת הסראטו מדובר בשיפור עצום, ובמהלך שממשיך את הצעידה קדימה של המותג. הפורטה, למרות שאינה פורצת דרך בשום תחום, מציעה ב-116,000 שקלים (גרסת ה-EX המאובזרת יותר) חבילה נכונה ותחרותית לשוק, ללא מגרעות בולטות. אנשי המכירות של קיה בפירוש צריכים לנצל זאת.
הרבה יותר על הפורטה בגיליון הקרוב של מגזין אוטו.
