הירבונן אמנם הוכיח את עצמו לא פעם ולא פעמיים השנה, אבל גם הוא יודע שלהתחרות מול אלוף בסדר הגודל של לואב, ברגע המכריע של העונה, עשויה להיות משימה שמעבר ליכולותיו. ואולי הייתה זו המעמסה הנפשית הזו אשר הכריעה אותו בסופו של דבר, ונתנה ללואב אליפות שישית ברציפות. נהג הראלי המצליח ביותר אי פעם, כבר אמרנו? סבסטיאן לואב. יש לו סיבות מצוינות לחייך ראלי בריטניה עבר השנה לאזור מפרץ קארדיף וכלל 348 ק"מ תחרותיים של עפר ובוץ. שני המתחרים הגדולים, לואב והירבונן, נכנסו אליו בידיעה ברורה שכאן זה הכל או כלום – ונתנו את הכל. כבר מתחילת האירוע ניתן היה לראות ששניהם ניצבים מדרגה אחת מעל כל השאר. לואב היה זה שניצח את שלושת הסטייג'ים הראשונים, בהפרש של שניות בודדות, אך הירבונן החזיר לו בניצחון בסטייג' הבא. משם זה היה פינג-פונג של ניצחונות בסטייג'ים, כאשר השניים לא מאפשרים לאף אחד אחר סיכוי – אך לואב נמצא תמיד מעט לפני יריבו.
את היום הראשון סיימו שני המובילים בהפרש של כ-5 שניות לטובת לואב – וכאשר שאר הנהגים ניצבים 40 שניות ויותר מאחור. נתון זה לבדו מצביע על רמת הנחישות של השניים לזכות בתואר.
היום השני החל בהצלחה עבור הירבונן– הוא חתך את ההובלה של לואב לפחות מ-3 שניות ונשמע הרבה יותר בטוח בעצמו: "כמו אתמול, הדרך מאוד חלקה, אבל הנהיגה מאוד זורמת עכשיו". לואב דווקא התחיל את היום רע, וסיפר כי מעט אחרי תחילת הסטייג' נתקע ענף במגבים שלו ומאוד הפריע לראות החוצה. גם פטר סולברג סבל מתקלת מגבים – שלו פשוט הפסיקו לפעול – והגשם הכבד פגע לו מאוד בזמנים. הנהג הנורווגי, אשר הצטרף בראלי זה לקבוצת סיטרואן-ג'וניור, נפל עקב כך למקום הרביעי, מאחורי דניאל סורדו מקבוצת סיטרואן הבכירה.
היה זה הסטייג' הבא שיצר את נקודת המפנה. לואב פתח מבערים וסיים אותו בזמן המהיר ביותר. הירבונן סיים רק שלישי, כ-10 שניות מאחור, ובסטייג' הבא נפל באופן אפילו יותר משמעותי – עוד 12 שניות. את היום הוא השלים בעיכוב של 30 שניות והמצב נראה עגום לקראת היום האחרון בתחרות.
והיום השלישי אכן הכניע את הטוען-לכתר הפיני. הירבונן אמנם ניצח בשני הסטייג'ים הראשונים וצמצם את הפער ל-18 שניות, אך בסטייג' הלפני-אחרון הוא איבד יותר מדקה, כשלאחר קפיצה גדולה במיוחד השתחרר מכסה המנוע שלו וחסם את השמשה הקדמית. מיקו נאלץ לעצור בכדי להסיר את המכסה, ובנקודה זו בוודאי גם הבין שזה הסוף לחלום האליפות של 2009.
בסטייג' האחרון הסתיימה המלחמה מול לואב, והחלה המלחמה מול סורדו. התקלה של הירבונן הפילה אותו היישר בטווח שבו ניצב דני סורדו והשניים פתחו בקרב על המקום השני. את הסטייג' סיים נהגה של פורד 0.1 שנייה לפני יריבו, ואת הראלי הוא סיים שנייה אחת לפניו. סורדו נאלץ להסתפק במקום השלישי על הפודיום, וזכה גם למקום השלישי בעונה כולה. במקום הרביעי סיים פטר סולברג, כשאחיו הנינג ניצב אחריו, לאחר שבסטייג' הלפני אחרון התרסק ממקום זה סבסטיאן אוגייר מקבוצת סיטרואן ג'וניור ואיבד כ-11 דקות. שישי סיים מתיו וילסון ושביעי התמקם יארי-מאטי לאטוולה, בן קבוצתו של הירבונן. הנהג הפיני היה חסר מזל כבר בסטייג' הראשון של הראלי, כשגל ההינע המתחבר לגלגל הקדמי-שמאלי במכוניתו נשבר והוא נאלץ לנסוע לאורך כל היום עם הנעה אחורית ומחצית מהבלמים. הדבר עלה לו בדקות רבות של עיכוב ומנע ממנו את הסיכוי לנצח.
1. סבסטיאן לואב (סיטרואן) – 3:16:25.4 (10 נק')
2. מיקו הירבונן (פורד) –1:06.1+ (8 נק')
3. דני סורדו (סיטרואן) – 1:07.1+ (6 נק')
4. פטר סולברג (סיטרואן-ג'וניור) – 1:28.1+ (5 נק')
5. הנינג סולברג (סטובארט-פורד) – 6:28.0+ (4 נק')
6. מתיו וילסון (סטובארט-פורד) – 7:46.0+ (3 נק')
7. יארי-מאטי לאטוולה (פורד) – 12:11.9+ (2 נק')
8. קונראד ראוטנבך (סיטרואן-ג'וניור) – 14:27.8+ (1 נק')
דירוג נהגים סופי:
1. סבסטיאן לואב (סיטרואן) – 93 נק'
2. מיקו הירבונן (פורד) – 92 נק'
3. דניאל סורדו (סיטרואן) – 64 נק'
4. יארי-מאטי לאטוולה (פורד) – 41 נק'
5. פטר סולברג (סיטרואן פרטית) – 35 נק'
6. הנינג סולברג (סטובארט-פורד) – 33 נק'
7. מתיו וילסון (סטובארט-פורד) – 28 נק'
8. סבסטיאן אוגייר (סיטרואן-ג'וניור) – 24 נק'
דירוג קבוצות סופי:
1. סיטרואן – 167 נק'
2. פורד – 140 נק'
3. סטובארט-פורד – 80 נק'
4. סיטרואן-ג'וניור – 47 נק'
5. מונצ'י-פורד – 23 נק'