הגענו לכפר המוטורי LOHEAC ביום רביעי בערב. הכניסה לכפר היפה והפסטורלי היתה מלווה תחושת חגיגיות וצפייה לקראת הבאות. התיישבנו לאכול ארוחת ערב אצל סטפן.
טעימה או לא, הנושא היה כמובן "מה עושים מחר"? מחר הרי מתחיל קורס נהיגת המרוצים...
קמנו למזג אוויר נאה – למרות ההבטחות לגשם – והגענו למסלול שליד הכפר, שם חיכו לנו בשורה מסודרת 2 פורשה 911 קאררה 2, ברלינט אדומה ופיז'ו 206 מוכנה למרוצים.
הסבר קצר על נהיגת מסלול, חוקי המסלול ועוד, ויצאנו לדרך.
כל תלמיד מתיישב במכונית הרלוונטית, מניע ויוצא להקפות היכרות עם המסלול, לאחריהן הוא משוחרר לנהיגה עצמית בקצב שלו.
לאחר שכולם מגלים כי נהיגת מסלול אינה אינסטינקטיבית כלל ואף קשה למדי, מתיישבים המאמנים, כולל ראם סמואל, נהג מרוצים מצליח בעברו וכיום הבעלים של ביה"ס מסלולים, לצד התלמידים להדרכה וייעוץ תוך כדי נהיגה.
התוצאות מופיעות מיידית; בכל סדרת הקפות הנהיגה משתפרת, הקווים נלקחים נכון יותר במסלול, נקודות הבלימה ועוד אלמנטים מבוצעים תוך שיפור מתמיד וזמני ההקפה מתקצרים.
בינתיים מחכה לה בשקט רועם הפורשה קיימן GT4 בצד ללקוח הראשון שיעיז להניע אותה.
הקיימן, מכונית מרוץ מקצועית לעילה ולעילה, מונעת בקול רועם על ידי הראשון שהחליט לנסות ויוצאת לדרך. ראם יושב לצידו כדי לאמן אותו בנסיעה במפלצת וגם.. כדי לשמור על המכונית מפני טעויות שעלולות להיות פטאליות.
לאחר כמה הקפות, בהן מאבד ראם חלק מקולו מתוך הצורך להתגבר על הרעם של מנוע ותיבת ההילוכים של מכונית המרוץ, יורד הנהג מהמסלול והקיימן עוברת מיד ללקוח הבא וחוזר חלילה.
התלמידים יורדים מהמכונית בחיוך בלתי ניתן למחיקה ועם פרץ אדרנלין מטורף. רק אחרי נהיגה במכונית הזו הם מבינים באמת מה זה לנהוג במכונית מרוץ מקצועית ועוד על המסלול הטכני והקשה של LOHEAC.
סיימנו את היום הראשון, כרגיל, בביקור במוזיאון המכוניות המדהים של מישל הומל, אחד המוזיאונים הגדולים בעולם השייך לאדם פרטי, והמכוניות – כולן במצב נסיעה (פרארי ממספר דגמים, מכוניות פורמולה 1, מכוניות ראלי, מכוניות מתחילת המאה שעברה ועוד ועוד). יאללה – מקלחת ולארוחת הערב, אין זמן לנוח.
עוד ארוחה מעולה במסעדת השף שבכפר השכן וחזרנו לישון מלאים ועייפים.
למחרת, כשהגענו למסלול, חיכו לנו שוב המכוניות בשורה, אלא שהפעם אלו היו ה-FUNYO, מכוניות מסלול מקצועיות שאינן מורשות לנסיעה על הכביש; מושב יחיד, שילדת צינורות, הגה ישיר, 3.9 שניות למאה ועוד הפתעות.
שוב הסבר. להבין מכונית קיצונית כזו זה כבר לא צחוק; היא יותר קיצונית מהפורשה ומכל מכונית סדרתית – חזקה ככל שתהיה – אחרת.
שוב הקפות "רגועות" להיכרות, והקצב הולך וגובר. עם כזו מהירות הקפה התלמידים עוד לא נפגשו: בלימות בעוצמה שלא תאמן, יציבות מהממת בעקומות ותאוצה שלא משאירה הרבה מקום לטעויות. זמני ההקפה משתפרים כל הזמן ואז מגיעה ארוחת הצהרים שאחריה... המרוץ.
חזרה למסלול לאימון אחרון לפני מרוץ סיבולת בן שעה ומחצה, בו מחולקים משתתפי הקורס לצוותים של 3. לכל צוות מוצמדת מכונית והמרוץ מתנהל כולל זמני העצירה להחלפת נהגים.
ואז הפתעה: מתחיל לרדת גשם, הנהגים בלחץ אבל הצרפתים לא, הם מנוסים ובתוך דקות מוחלפים הצמיגים בצמיגי גשם מקצועיים.
אם בהתחלה הנסיעה הייתה איטית ביותר, הרי שבהמשך מתרגלים לנסיעה בגשם והתגובות - וזמני ההקפה - משתפרים בהתאם. פאן היסטרי וכולם נהנים.
צילום: מנהל
יוצאים למרוץ. המסלול חזר והתייבש והצמיגים חוזרים להיות צמיגי סליקס (למרוץ יבש). הנהגים לומדים לבנות אסטרטגיה, להתחלף במהירות ובבטיחות, לסמן לנהג מהפיטס (אזור הטיפולים) שעליו לעצור בעוד הקפה וכן הלאה.
ואז שוב ..גשם. מכיוון שמזג האוויר הפכפך, מחליטים ראם וצוות הצרפתים המטפלים במכוניות (גם במרוצים "אמיתיים") להישאר עם הסליקס ולנהוג לפי התנאים המשתנים.
זהו אתגר אמיתי! עכשיו יש לשלוט בדחפים ולדעת מתי ניתן להאיץ בחוזקה ומתי לוותר מעט, אותו דבר בבלימה, המסלול בחלקו חלק מאוד ובחלקו אוחז טוב, המרוץ ממשיך ולאחר שעה וחצי של מרוץ נמצאים 4 הצוותים (4 מכוניות, 12 מתחרים) במרחק 2-3 הקפות בלבד אלו מאלו, בין המכונית הראשונה לשנייה מפרידה הקפה אחת בלבד (2.8 ק"מ הפרש לאחר שעה וחצי של מרוץ).
גביעים למנצחים, התרגשות ותמונות לכולם וחוויות שלא ישכחו להרבה מאוד זמן, וכמובן.. ההבטחה שעוד ניפגש.
רוצים גם?
- קורס מירוצים בטורקיה - 13-16 בספטמבר (לפרטים לחץ
כאן)
- קורס נהיגת מסלול בתורכיה -
וידאו
