אחרי ה-F-16 של סכמה מצרפת, אשר הציעה מכונית ננסית בעלת הנעה קונבנציונאלית, מגיעה חברת Riversimple האנגלית (הממומנת בחלקה ע"י משרד האנרגיה האנגלי וחברת הגז BOC) ומציעה את הפתרון העירוני שלה, אך עם חזון יומרני למדי ומכונית ננסית לא פחות. בתכנון ופיתוח המכונית השתתפו אוניברסיטאות קראנפילד ואוקספורד והמימון הגיע עד כה מלא פחות מאשר סבסטיאן פיייך, נכדו של פרדיננד פורשה ובנו של פרדיננד פייך, האיש החזק בפורשה/פולקסווגן.פייך מושקע בכמה מיזמים וחברות השקעות הקשורות בטכנולוגיה ירוקה, בתוכה פיתוח וייצור מערכות תאי דלק והנו בין היתר אחד ממחזיקי המניות הגדולים ביותר של Porsche Holdings – סוכנות הרכב הגדולה באירופה.

מעבר לעובדה שמדובר במכונית המציעה הנעה מבוססת מימן (האיחוד האירופאי אף הקציב לכך לא מעט משאבים), מטרת החברה אינה מסתפקת בהצגתה של עוד מכונית בעלת הנעה חלופית אלא לבטל לחלוטין את השפעת התחבורה על הסביבה.
ארבעת העקרונות המניעים את מייסד החברה ובעליה, מהנדס הרכב ונהג המרוצים בשעות הפנאי, הוגו ספאוורס (Hugo Spowers), הנם תכנון מבוסס קוד פתוח (מונח מעולם התוכנה בו מפתחים שונים יכולים להוסיף מודולים או פיתוחי משנה על בסיס פלטפרומה הפתוחה לגמישות מעין זו, ומכאן שמה), חכירת המכוניות ולא מכירתן, העברת הייצור של חלק מהמרכיבים לחברות קטנות ומקומיות ולהציע ללקוחות פוטניאליים מכונית קלה להשגה. המייסד השקיע הון רב (לא מצוטט כמה) ותשע שנים מחייו בפרויקט. התכנון מדבר על הסכמי חכירה של עד 20 שנה, עם עלות חודשית צפויה של כ-330$ למכונית.

התוצאה מעניינת, בלשון המעטה; המכונית הדו-מושבית הקלה (350 קילו בלבד) מונעת מימן, מסוגלת להגיע עד 80 קמ"ש ובעלת טווח נסיעה של כ-420 ק"מ עם ק"ג אחד של היידרוגן. כל גלגל זוכה למנוע חשמלי משלו הנטען בעת ביצוע בלימות – סך הכל 6 קילו ווואט חשמל. בשל מיקום ארבעת המנועים אין צורך בתיבת הילוכים, גל הינע או כל אמצעי העברת כוח אחרים ממנוע מרכזי לגלגלים המניעים.

המכונית הבועתית נראית פחות ראדיקלית מהצהרות החברה אך עדין עיצובה קשה יחסית לעיכול. צורתה יכולה להזכיר לחלק מקוראינו את מכוניתו של ברבאבא...
כל חלקיה החיצוניים אינם ממתכת יקרה לייצור ומזיקה לסביבה אלא מחומרים מורכבים ומסיבי פחמן (שגם הם עדיין לא ממש בחינם, אך "נקיים" יותר בהליך הייצור).
צפי הייצור נע בין 5,000 ל-10,000 יחידות אשר תוחכרנה למשתמשים, אולם הדרך עוד ארוכה. עוד כ-35 מיליון דולר נחוצים בכדי להביא המכונית, באופן המוני, לכביש הציבורי – סכום שטרם הובהר מניין יגיע; האם תימשך השקעתו של פייך בפרוייקט או שיעשה ניסיון גיוס כספים ממקורות אחרים.