שלוש חבילות בעשרה שקלים, קנה אחד והשני מתנה. מבצעי סוף עונה וחצאי מחירים. העידן המודרני ובייחוד תקופת המיתון הנוכחית, תוקפים את הצרכן בהמון אפשרויות לקבל יותר תמורת כל שקל. אבל נדירים המקרים בהם המחיר האמיתי והרשמי של מוצר מגלם בתוכו רכישה כדאית באמת. אין הרבה מוצרים איכותיים בשוק הישראלי שיכולים להתגאות במחיר שווה לכל נפש, ועל אחת כמה וכמה בשוק הרכב. כדי לקבל איכות גבוהה, צריך לשלם מחיר גבוה. מחפש דיל כדאי? בבקשה. תתפשר.
סקודה סופרב תמיד היתה אנומליה חריגה במשוואה הזו. כבר בדור הקודם היא הציעה מרווח של מכונית סלון ואיכות של
פולקסווגן, במחיר של משפחתית-גדולה-פלוס. אבל היא עדיין היתה יקרה מרוב המתחרות, סבלה קצת מההתבססות על פלטפורמה מוארכת של ה
פאסאט, מעיצוב לא-מספיק מובחן ומתדמית שטרם בשלה. הדור החדש שלה מבטיח להתגבר על חלק מבעיות אלה, לקחת את החבילה המפתה צעד קדימה, ובגרסה הבכירה – עם מנוע בריון והנעה כפולה – לשבור את הנוסחה הנצחית ולהציע איכות אמיתית במחיר כדאי.
מהר?
זהו המפגש הראשון שלנו עם הגרסה הבכירה על כבישי הארץ (אחרי שכבר פגשנו בה
בעת ההשקה), ולמען האמת זהו מפגש קצת מפתיע – לחיצת דוושת הדלק למלוא מהלכה תגרום לברייה המגודלת לזנק לפנים בעוצמה שתפתיע גם את מי שמכיר את דף הנתונים שלה בעל-פה. ומי שלא מכיר, הנה רמז: מתחת למכסה המנוע מסתתר V6 בנפח 3,597 סמ"ק שדוחף 260 כ"ס ב-6,000 סל"ד ו-35.7 קג"מ החל מ-2500 סל"ד. כבר מטורים נמוכים יודע המנוע הזה לתת דחף נאה תוך פעולה עגולה וחלקה, ומעל 4,000 הוא מקבל תגבור ווקאלי וכוחני ומטיס את מחט הטורים לקצה מהלכה. אפילו משקל של 1471 ק"ג, שיכול לרמוז על כבדות מה, לא מצליח להפחית מההערכה ליחידת הכוח.
הנתונים בהם נוקבים ב
סקודה לגבי התאוצה יביישו גם כמה מכוניות עם יומרות ספורטיביות בהרבה: המאוץ הקלאסי אורך 6.5 ש' קצרות והמהירות המרבית עומדת על 250 קמ"ש. המספרים האלה אומנם קצת אופטימיים, אבל רחוקים מלהיות תיאורטיים.
צילום: תומר פדר, יצרן
תיבת ה-DSG שקופה בפעולתה רוב הזמן ומתאימה ככפפה למנוע
המצוין הזה
חלוקת יחסי-ההעברה של תיבת ה-DSG משושת ההילוכים מנצלת היטב את יכולות המנוע והופכת את הסקודה הזו לכלי יעיל מאוד לעקיפות, גיחות למחוזות מהירות פליליים ולסתם שיוט במהירות אירופאית. אומנם גם כאן תיבת ה-DSG לא פועלת באופן מושלם (כפי שהיא עושה עם מנוע ה-2.0 ל' טורבו) – מעלה יותר מדי הילוכים במהירות נמוכה, חובטת מדי פעם בדרישה להאצה וסובלת מתגובות מהוססות במהירות זחילה ופקקים – אבל אלו מקרים בודדים ונדירים. רוב הזמן היא מהירה ויעילה, שקופה בפעולתה ומתאימה ככפפה למנוע המצוין הזה. חבל (ותמוה) רק שפקדי התפעול הידני בגב ההגה לא נכחו במכונית המבחן – כי זו אופציה בתשלום. צריכת הדלק שיקפה היטב את הרגל הכבדה והנסיעה המהירה (5.3 ק"מ לליטר), אך בשיוט בינעירוני לא התקשינו לרשום 10 ק"מ לליטר, ובאזור ה-8 ק"מ/ל' בנסיעה מעורבת.
נינוח?
אחרי שהבנו שיש כאן מנוע גדול וחזק מלפנים, והרווינו את הצמאון התמידי לכוח, אפשר להתרווח קצת ולהביט מסביב. ראשון מול העין הוא ההגה. קטן יחסית למה שאתה מצפה, עבה ושמנמן אך נאה. ומה מסביבו? פשוט נהדר. כבר נתנו את אישורנו לעיצוב הפנים של הסקודה הזו ולחומרים שבה, ובגרסה זו, עם מושבים עוטפים מעור בהיר, הניחוח האיכותי מקבל משנה תוקף. זהו בהחלט מקום שנעים לשהות בו, לפנים ומאחור. כי בזמן שהגרסה הזו מייחדת עצמה במידות מנוע היא זהה לאחיותיה במידות המרכב, וזה אומר שהנהג והנוסע נהנים ממושבים נוחים ותומכים במידה וממרווח פנים מצוין (רק גבוהים ומרופדים ילינו קלות על מרווח הראש). מאחור שולפת הסופרב עוד אס, עם מרווח אדיר בכל קנה מידה. המושב עצמו יכול היה להיות מעט עמוק יותר ומרווח הראש גם כאן יעסיק אנשים גבוהים (או סתם שמנים כמונו), אבל הנינוח היוקרתי נמצא גם כאן – בחומרים, באבזור, בתחושה.
המקור הגרמני ברור כאן מאוד, ותזכורות ממנו עולות גם מפני הכביש. הסופרב הזו מכוילת על הצד הנוקשה של הסקאלה, אך היא סופגת את רוב תחלואי האספלט באופן מספק ורק על פיסות כביש מטולאות וחדות באמת מעבירה את הטלטלה לנוסעים. בכביש המהיר נשמר השקט ממהירות חוקית בישראל (100 קמ"ש) ועד למהירות שיוט אירופאית (140 קמ"ש), וגם אז מעט רעשי רוח וכביש חודרים אל התא. אלו יתגברו ככל שתעלה המהירות – וכאמור, היא תעלה, כי הסופרב הבכירה מספקת תחושה נעימה ומטעה גם בנסיעות ארוכות, במהירות כפולה ממה שמרשה השריף המקומי.
צילום: תומר פדר, יצרן
מאחור שולפת הסופרב עוד אס, עם מרווח אדיר בכל קנה מידה
הנאה כפולה?
כדי להתמודד עם הכוח האיתן, הצטרפה לרשימת התכולה של הסופרב הזו גם מערכת הנעה כפולה. אבל אין סיבה למסיבה כאן. מערכת ההנעה הזו מיועדת לתנאים מעוטי אחיזה – גשם שלג, כביש מאובק וחלק – ומבוססת על מצמד 'האלדקס' שמעביר את הכוח לאחור באופן רגעי בעת הצורך, ולא באופן רציף. זה אומר שכשהמערכת מזהה סבסוב מיותר של הגלגלים הקדמיים היא מעבירה את הכוח אחורה, ומי שיצפה לדחיפת אחוריים ומשחקי זנב תחת–כוח לא ימצא אותם כאן. הוא גם לא אמור לחפש אותם כאן, כי המערכת הזו כאן בשביל לתת עוד קצת בטחון כשהתנאים מתחילים לגרוע ממנו.
מעבר לזה ההתנהגות ממשיכה את מוטיב קרון הרכבת המפואר. אתה יכול לשמור על קצב מהיר-מאוד עם הסופרב 3.6 ל'. בלי דרמה, בלי מאמץ, בלי חדווה. התנהגות הכביש ניטראלית ובטוחה, אך כביש גלי בעומס גבוה יגלה מגבלות ביכולת לרסן את המרכב. ככל שיתהדק הכביש ויתפתל תרגיש הסקודה פחות ופחות בבית (בעיקר בגלל מימדיה, ולא בגלל שהיכולת אינה גבוהה), עד שהחרטום הכבד יגדיל את מעגל הסיבוב. ניתן באופן מפתיע להדק את הסטייה הזו די בקלות, אך זה יקרה רק אם באמת תגזים. ואם תעשה כן, תחטא למטרה.
בהקשרים דינאמיים אלו נזכיר לחיוב את דיוקו של ההגה ולשלילה את התחושה הלא-טבעית במרכזו ואת תגבורו המוגזם לפעמים. כמו כן, תצוין לחיוב יכולת גילוח המהירות של הבלמים – עוצמתם מצוינת ודעיכה לא נרשמה גם אחרי פעילות לא יאה לשכמותה. עם זאת, טרוניות כן עלו מול דוושת הבלם עצמה – זו מרכזת את עיקר השפעתה במהלכה הראשון ומקשה על תפעול חלק וליניארי.
צילום: תומר פדר, יצרן
מערכת ההנעה הזו מיועדת לתנאים מעוטי אחיזה – גשם שלג, כביש מאובק וחלק
טענות?
קשה לבוא לגרסה הזו של הסופרב בטענה או טינה. בכל אספקט של נסיעה ונהיגה – אם זה מרווח, נוחות, ביצועים, התנהגות, אבזור או תחושה – נמצא אולי ביקורת כזו או אחרת, אבל שום טרוניה אמיתית. וזאת משום שהגרסה הבכירה הזו מנכסת לעצמה איכויות ויכולות ששייכות לליגה אחרת של מחיר וגודל ודורשת מעט באופן יחסי (כ-230,000 שקל). התחרות היחידה שלה אפוא היא דווקא מבית, בדמות גרסת ה-1.8 ל' טורבו שמציעה את רוב יתרונותיה, עם ביצועים מספקים בהחלט – ובמחיר נמוך עוד יותר.
מי שירצה לקבל ביצועים דומים, אבזור דומה או מרווח דומה יצטרך להוציא מכיסו סכום כמעט כפול – וגם שם לא יקבל מענה מושלם. גם הסופרב לא מושלמת, אבל עם תג המחיר בו היא מונחת על המדף צריך להיות צרכן עיוור בכדי לא לקחת אותה בשתי ידיים ולהניח בעגלה.
פורסם לראשונה בגיליון אוטו 278
