מחברת קרסו, יבואנית רנו, נמסר כי: "מדובר במקרה מצער של תדלוק בדלק לא איכותי ומזוהם במים, כפי שנמצא בבדיקת מעבדה מוסמכת. זיהום במים תוקף את משאבת הדלק ומביא לכשל מהיר בה". בני הזוג נאלצו ליטול הלוואה כדי לתקן את רכבם, ולבדוק מי יוכל להשיב להם את הכסף.
מהילת דלק מכוונת אינה מתבצעת באמצעות מים. למעשה, מים אינם ניתנים למהילה בבנזין או בסולר. המוהלים משתמשים בחומרים זולים יותר, כמו נפט או נפטא, ולעתים אף בפסולת דלקים. לא פעם מדובר בנהגי מכליות שמוכרים חלק מהדלק וממירים אותו בתחליפים בעייתיים כדי להרוויח "מהצד".
"דלק מהול יכול לגרום לנזקים גדולים, עד כדי הצורך בהחלפת מנוע", מזכיר מהנדס הרכב דוד נמרי. "דלק מהול עלול לגרום לקורוזיה, לבלאי רציני, לחלודה ולשרשרת תקלות בעקבות זה. הבעיה היא שלרוב, התוצאה לא מיידית ויכולה להתרחש גם אחרי מאות קילומטרים – במיוחד כשהמהילה לא נעשית בריכוז גבוה, ואז קשה לדעת מה מקור התקלה, אלא אם אתה מתדלק במקום קבוע".
תוצאות ההרסניות
"כשיש מים בדלק, התקלה מיידית. במקרים כאלה לא מדובר במהילה מכוונת אלא לרוב בתקלה בתחנת הדלק, כמו חדירת מים למכלי האחסון. הבעיה היא להוכיח את מקור התקלה, שכן לעתים חדירת מים נובעת מתקלה ברכב".
דוגמה אחרת לאפקט מהיר הוא במהילות מרוכזות במיוחד. כך למשל קרה באוגוסט האחרון, עת התגלתה מהילה בהיקף נרחב בשלוש תחנות פז בירושלים ובתל אביב. עשרות רכבים פנו לתחנות בעקבות נזקים של אלפי שקלים, והחברה מיהרה להשיב לצרכנים את כספם בסכומי עתק מצטברים. "נגד נהג המכלית שהוביל את הדלק לשלושת התחנות הוגשה תלונה במשטרה והוא הושעה מעבודתו", מספרים בפז. "הבעיה טופלה, המכלים רוקנו, נוקו ומולאו מחדש בדלק תקני. דגימות חוזרות שלקחנו נמצאו תקינות. פז משתפת פעולה עם צוות מנהל הדלק שחוקר את המקרה. רכבים שסבלו מתקלות כתוצאה מתדלוק במשאבות הנגועות טופלו וכל הנהגים שתדלקו בתחנות שנפגעו ביום-יומיים שהנהג מהל והציגו חשבוניות על תיקון הרכב פוצו במלוא הסכום.
אלא שפגיעות נקודתיות של רכבים בודדים יתקבלו לרוב בחשדנות רבה יותר. כשמדובר בגל של פונים חברות הדלק ישמחו להימנע מפרסום שלילי ומהגעה לבית משפט, אולם נהג בודד יתקשה לרוב להוכיח את צדקתו.
קנס של 300 אלף שקל
"בשנים האחרונות הצטמצמה התופעה משמעותית", אומר עמרם אזולאי, סגן מנהל מינהל הדלק במשרד התשתיות הלאומיות, "בין השאר בשל כדאיות פוחתת, בגלל שיעור המס שהוטל על סולר ונפט – שבהם משתמשים לפעמים לצורכי מהילה – לעומת בנזין".
שני חוקים חדשים אמורים לסייע משמעותית בפיקוח: הראשון הוא "חוק פרוש" שהתקבל באפריל האחרון, ושיחייב כל תחנת דלק לממן שש בדיקות מעבדה בשנה (שלוש לסולר ושלוש לבנזין) לצורכי בקרת איכות. "עד עכשיו הענישה הייתה סלחנית", אומר אזולאי. "השופטים דרשו שרשרת ראיות סבוכה וארוכה, והקנסות עמדו לבסוף על סכומים מגוחכים של 5,000 שקל". כעת הסנקציות יהיו כבדות, ותחנת דלק לא תורשה למכור דלק ללא חוזה עם מעבדת דלקים. בהיעדר חוזה, היא תיקנס ב-67 אלף שקלים ליום, ואם תמכור דלק מהול – יגיעו הקנסות ל-300 אלף שקל, ואיום במאסר של עד שנה. האיום המרכזי הוא פרסום: "נפרסם את שמות התחנות, ומזה החברות חוששות יותר מכל".
מה לעשות ואיך להימנע?
* שמרו קבלות תדלוק.
*ברגע שמתעורר חשד, פנו למשרד התשתיות הלאומיות. בדיקה תוכל לבסס את התביעה לפיצוי, וכמובן למנוע נזקים נוספים.
* מעבר למישור הפלילי, ניתן כמובן לפעול במישור האזרחי ולתבוע את הנזק בבית המשפט, כולל ההוצאות הנלוות (תיקון התקלות, הפסד ימי עבודה וכו'). צרכנים כבר פוצו בדרך הזו.
* בקשו מהמוסך דגימה של שני ליטרים מהדלק שנמצא במנוע. כך ניתן יהיה לבצע בדיקות מתאימות ולהוכיח את הטענה.