ביום 16.4.05 בשעה 07:49 בכביש 4 קילומטר 106.4 לצפון, צולם אופנועו של מתיו פנלון במהירות של 169 קמ"ש במקום 100 קמ"ש. באותו היום בשעה 16:04 בכביש בקילומטר 101.2 לדרום צולם במהירות של 143 קמ"ש במקום 100 קמ"ש.
מתיו זומן למשפט וביקש לאחד את שני התיקים, תוך כדי שהוא כופר באשמה המיוחסת לו.
מתיו הגיש לתביעה ולבית המשפט, תצהירים לפיהם מי שרכב על האופנוע במועד ביצוע העבירות הוא פועל תאילנדי, בשם מואנקונג בונוי, שעזב את הארץ ונתן תצהיר ערוך כדין בפני עו"ד תומר סער לפיו הוא הנהג בפועל והוא זה שביצע את שתי העבירות.עורך דינו של מתיו אלעד שור טען במשפט כי על בית המשפט לקבל את התצהיר של הפועל התאילנדי ולקבוע שבעצם הגשת התצהיר לבית המשפט יצא מתיו ידי חובתו והוכיח כי לא הוא נהג ברכב, לא הוא ביצע את העבירות ועל התביעה להמיר את האישומים לשמו של הפועל התאילנדי.
התביעה התנגדה ל"תרגיל" מאחר ולטענתה לא ניתנה לה הזדמנות לחקור את מואנקונג בונוי שעזב את הארץ וגם לא היה ידוע מתי ואם יחזור לארץ, לפיכך גם לא ניתן היה לזמנו לבית המשפט לחקירה.
סעיף 15 לפקודת הראיות (נוסח חדש) וגם סעיף 17 לפקודת הראיות, קובעים כי בית המשפט רשאי לצוות כי המצהיר יחקר בבית המשפט לבקשתו של בעל דין, ואם המצהיר לא מתייצב לבית המשפט, רשאי בית המשפט לפסול תצהירו מלשמש ראייה, דהיינו במקרה בו מבקש בעל דין לחקור המצהיר, בית המשפט ייעתר לבקשתו.
השופטת קבעה כי רבים הם התיקים המבוססים על תצלום בהם בעל הרכב מוסר תצהיר של תייר זה או אחר בידיעה שלא ניתן לחקור אותו, מצב זה מעודד נהגים לפעול בשיטה זו ולהתנער מעבירות שביצעו בעצמם.
השופטת רחל טאובר טענה כי הפועל התאינלנדי נתן את התצהיר חצי שנה לפני מועד המשפט ועל כן היה על מתיו לבקש להקדים את המשפט על מנת שיהיה ניתן לחקור את הפועל במשפט אולם הוא לא פעל כך.
מסקנה:
לפני שאתם באים לסבתא או לפועל התאילנדי במשק עם בקשה למלא תצהיר כי הם נהגו במהירות גבוהה ברכביכם, קחו בחשבון שלתביעה יש זכות מלאה לזמן אותם למשפט ולחקור אותם, תחשבו פעמיים מה יקרה לדמי הכיס בחג הפסח הקרוב....
תיק 009875/05 מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד מורן אקוה נגד פנלון מתיו ע"י ב"כ עו"ד אלעד שור 3/8/2008 .