חולה מכוניות מושבע קיבל הרגע 400,000 שקלים; "לך תשתגע". אז איבדתי קצת כיוון, אבל מיד התארגנתי על עצמי. את החלום הגדול ביותר שלי לא הגשמתי;
יגואר E-Tybe, רודסטר דגולה משנות השישים, לא נמצאה. אז איזו מכונית שאפשר למצוא אני רוצה לראות בכל בוקר?
אני עדיין עם רודסטר – דו-מושבית פתוחה, גג רך כמובן – כזו שאוכל לצאת אתה לטיולים ברחבי הארץ יחד עם בת זוגי, כאשר שערותינו מתנופפות עם הרוח. ואם כבר, ובלי תחשיבי אחזקה ודלק, אז אחת איטלקייה, מבית
אלפא רומיאו, נראית לי מתאימה. ספיידר מהבציר המשובח של 2008 עם מנוע 3.2 ליטר עוצמתי המספק 260 כ"ס לארבעת הגלגלים. אומנם יש בקטגוריה הזו מכוניות חזקות ממנה אך העיצוב האיטלקי שבה את ליבי כבר אז, בימי הזוהר שלה. בלוחות נמצאה אחת כזו: אדומה כמו
פרארי (תוספת מחיר לא קטנה כאשר נקנתה) גג רך שחור, עור שחור בכל תא הנוסעים, גיר אוטומטי (אין ידניות) ורק 125,000 קילומטרים; היא לא נסעה הרבה. המחיר, 119,500 שקלים, משאיר לי 280,500 שקלים להמשך הפינוק.
צילום: יצרן
עכשיו צריך לדבר ביזנס. בתור אחד שנפגש עם לקוחות רבים באזורים נרחבים של ארצנו הקטנטונת, אשמח להגיע עם מכונית שתהיה "יוקרתית", אך כשאנהג בה לא ארגיש ש"כל העולם נועץ בי מבטים". אני בוחר סמל סטטוס שמשלב יוקרה גרמנית ואיכות אין סופית, אך כזה שבחנייה, הילד של השכן לא יבוא וישרוט אותה. המועמדת:
מרצדס E350, עם מנוע דיזל 3.0 ליטר עם צריכת דלק מצוינת של 15 קילומטר לליטר; נתון מכובד למכונית עם מנוע גדול ומשקל רב.
במכונית כזו חרשתי את מיטב הכבישים בגרמניה וזו הייתה אחת המכוניות הטובות שנהגתי בהן. במרצדס חשבו על כל פרט, מתאורת האווירה הפנימית (בכתום) דרך מושבי העור השונים בצורתם מאלה שבשאר דגמי מרצדס ומעניקים תחושה של כורסה בסלון, וכלה בעובדה שפרט לשימוש בדוושות, הרכב יודע לעשות כמעט הכל בכוחות עצמו. הייתי שמח כמובן לקנות את הדגם שאחרי מתיחת הפנים מ-2014, אבל התקציב מדבר. זאת שמצאתי מאובזרת בכל טוב עם ערכת AMG הכוללת פגושים, חצאיות וחישוקים של סדנת השיפורים הזו, מודל 2011, 80,000 ק"מ, יד שנייה, שחורה ב-240,000 שקלים. בלבד.
כעת נותרו רק 40,500 שקלים. אותם אשקיע ברכב עבור בת הזוג, שגם ככה תסמן לי את הרכב מכל פינה (??? המערכת). למזלי בת זוגי חובבת מכונית ולכן אשמח לפנק אותה במתנה שמצד אחד תהיה "נשית" ומצד שני תהיה חזקה ובכל נסיעה תזכיר לה כמה שאני אוהב אותה. וזו הסיבה שאקנה לה מכונית שעיצובה היה מקורי, והתחרתה ב
ב.מ.וו סדרה 1 או ב
אודי A3 – הלא היא
וולוו C30 (ולמה לא לשאול? המערכת)
צילום: יצרן
חיפוש קצר ומצאתי אחת: 2007, T5 (2.5 ליטר, מוגדש) עם 230 כ"ס שחורה, 160,000 קילומטר. מושבי ספורט וחישוקי "17 משלימים את החבילה שתרעיד את הלב עם כל לחיצה על דוושת התאוצה. מכונית מהודרת עם עיצוב מיוחד, אפשר לומר נשי, שאותה אשמח לתת לבת זוגתי לכבוד יום האהבה; המחיר? רק 39,000 שקלים.
זהו. לצערי נגמר הכסף, החלומות מתפוגגים, ואני חוזר למציאות ולמכוניות הרגילות. ואולי, ביום מן הימים, אמצא את בחירת ליבי (?) הלא היא...
צילום: יצרן
