פחות מחודש עבר מאז פרסמה רשות המיסים בגאון כי הוחלט על
הורדת המס על רכב דו-גלגלי בנפח 125 סמ"ק. החלטה שנועדה, לפי שר האוצר " לסייע במאבק שלנו להפחתת יוקר המחייה בישראל, להקל על כיסם של רוכבי האופנועים, להפחית את העומס בכבישים ולצמצם את זיהום האוויר". פחות מחודש – וכבר מגיע האוצר עם צעד הפוך: כוונה להעלות את תעריפי ביטוח החובה. אומנם הכוונה היא, ככל הנראה, להעלות את תעריפי הביטוח על כלל כלי הרכב, אך בתחום הדו-גלגלי ההעלאה תהיה חריפה יותר, ומוערכת על ידי גורמים המוקרבים לתחום בכ-25%. או במילים אחרות – הורידו אלף שקלים ממחיר הקניה (אותו משלמים פעם אחת), ורוצים להוסיף, בחלק מהמקרים, יותר מאלף שקלים לעלות הביטוח השנתי...
אבל לא מדובר רק על ביטוח החובה לרכב דו-גלגלי, אלא על שינוי שיביא לעליית מחירי הביטוח גם עבור רוב נהגי המכוניות. האירוניה היא, שההחלטה לאפשר לחברות הביטוח להעלות את תעריפי ביטוח החובה בינואר 2017 מגיעה אחרי רצף מהלכים של משרד האוצר והמפקחת על הביטוח שמטרתם המוצהרת היתה הורדת עלויות ביטוח החובה במידה ניכרת. בנוסף, נקבע כי עודף של מיליארד וחצי שקלים שהצטברו בקופת 'קרנית'* יוחזר לנהגים דרך הפחתה בתעריפי ביטוח החובה.
אז מה קרה? מדוע הפך האוצר את עורו, והחליף את המאבק להורדת מחירי ביטוח החובה בהחלטה על העלאת התעריפים? הטענה של האוצר היא שהסיבות לכך לא קשורות לתחום הביטוח, אלא לתחומי הכלכלה ותוחלת החיים. לדברי האוצר השינוי בשיעורי הריביות בעולם, יחד עם הגידול בתוחלת החיים גרמו לשינוי התחשיבים הכלכליים שעומדים בבסיס קביעת תעריף ביטוח החובה, והעלאת התעריפים היא בעצם התאמה של התעריפים למציאות החדשה. למה הכוונה? הארכת תוחלת החיים משמעה שחברת הביטוח תאלץ לשלם למי שנשאר נכה בעקבות תאונת דרכים פיצויים לאורך זמן ארוך יותר. הירידה בריביות משמעה שחברת הביטוח מרוויחה פחות על כספי הביטוח שמשולמים לה כבר בתחילת תקופת הביטוח, ומופקדים בקופתה במהלך כל השנה. וגם לזה, השתכנעו אנשי האוצר, צריך להתאים את התעריפים.
צילום: מנהל
לא ברור איך טיעונים אלו מתיישבים עם נתוני האוצר עצמו, שלפיהם ב-2014, עם אותם שיעורי ריבית ותוחלת חיים, חברות הביטוח הרוויחו (לפי נתוני האוצר) יותר ממיליארד שקלים מתחום ביטוחי החובה. הרבה הרבה יותר מאשר מכל תחום ביטוח אחר. ואיך יכול להיות שחברות הביטוח הצליחו לשכנע בקלות כזו את משרד האוצר שאם לא יועלו התעריפים, הם יפסידו הון.
אבל גם אם לא ניכנס לשאלה האם חברות הביטוח באמת מפסידות כסף בתחום ביטוח החובה, ואין שום ברירה אחרת מלבד שליחת יד אל הכיס של כלל אזרחי המדינה כדי להציל אותן מהפסד (והרי ביטוח חובה כשמו כן הוא – חובה), נשארת שאלה בסיסית יותר שהאוצר חייב לענות עליה– מה האסטרטגיה?
כי מעל לתחשיבים הכלכליים הפרטניים, עומדת התמונה הכוללת. זו שמתחשבת בעלויות עקיפות ובטובת המדינה, ולא רק בדו"ח הכנסות והוצאות של חברות הביטוח. והרי שר האוצר כבר פירט את היתרונות שבעידוד תחבורה דו-גלגלית – הפחתה בעומס על הכבישים וצמצום זיהום האוויר. ועל זה אפשר להוסיף את הזמינות של דו"ג קטן וזול עבור אוכלוסיה מוחלשת, וקירוב הפריפריה אל המרכז בזכות קיצור זמן הנסיעה. כמה שעות עבודה יכולות להיחסך אם יותר אנשים ייסעו לעבודה בת"א, או יעשו את הסידורים שלהם בגוש דן, על דו"ג במקום במכונית? כמה זיהום אוויר ורעש יחסכו? כמה שווה למדינה ניידות משופרת של חייל משוחרר, שיוכל להגיע ביתר קלות לעבודה או ללימודים?
אז אם שר האוצר החליט שהאסטרטגיה היא לעודד את השימוש ברכב דו-גלגלי, מתוך הבנה של התרומה של כלים אלו לחברה ולמדינה, הוא צריך לפעול בדרך שעוזרת לממש את האסטרטגיה, ולמצוא פתרון שיענה על הצורך של חברות הביטוח להרוויח, מבלי להנחית מכת מוות על רוכבי הדו-גלגלי בארץ.
*קרנית היא תאגיד ציבורי שנועד לממן פיצוי עבור נפגעי תאונות דרכים שלא יכולים לתבוע את ביטוח החובה הרגיל מסיבות שונות
צילום: מנהל
