לפני שש שנים, כאשר פגשתי במיכאל מאוור, אז המעצב הראשי של פורשה, זה היה קצת אחרי שזו עברה לשליטת קבוצת פולקסווגן. מאוור, שהוביל את העיצוב בפורשה מאז 2004, עוד לא ידע כיצד יתפתחו הדברים. כמי שהיה מעצב ראשי שעבד באופן עצמאי, הוא לא ידע איך זה יהיה לעבוד תחת שרביטו של וולטר דה-סילבה, אז המעצב הראשי של כל הקונצרן.
"אם זה יהיה קשה אז כנראה שלא תפגוש אותי כאן בשנה הבאה" אמר לי מאוור בצורה כנה וישירה. אין ספק שמעמדו השתנה מאז; מאוור, שבתחילת הקריירה שלו עבד במרצדס ואחרי כן הוביל את העיצוב בסאאב (בתקופת ג'נרל מוטורס), הוא שנבחר להחליף את דה-סילבה האגדי. העובדה שזה קרה בתקופת שינוי גדולה בקבוצת פולקסווגן שאחרי דיזלגייט, אומרת שתוכן התפקיד שונה מהותית מזה שהיה לקודמו.
צילום: מנהל
"בשטח לא תראו שינויים כה גדולים בעבודה שלי". הוא מסביר באופן השקט והישיר שמאפיין את דיבורו, "אני אמשיך להיות המעצב הראשי של פורשה, אבל בפולקסווגן התפקיד יהיה שונה. הראיה שלי תהיה אסטרטגית ותעסוק בשאלות גדולות יותר.
"האם למשל לבדל את המראה של הרכב האוטונומי, או איך אנחנו מכניסים את המותגים שלנו לעידן החדש אבל דואגים שלכל מותג יהיה עדיין אופי משלו. אנחנו עושים זאת באמצעות 'מרכזי עתיד' ואני חושב שבעוד שנה אדע להגיד לך טוב יותר מה אני עושה...
"המכונית האוטונומית תשפיע מאוד על העיצוב ועל זה אנחנו צריכים לחשוב. היום יש לכל רכב מושבי נהג ונוסע מלפנים, הגה, שפע מתגים, ותעלת העברת כוח. יכול להיות שבעתיד יהיה למכונית רק חלל אחד בלי הגה ודוושות ואז ייווצר פנים שונה לגמרי. לא צריך מתגים ואולי ניתן לעשות הכל בשליטה קולית. זה אומר שהרבה פרטים בתוך תא הנוסעים בהם אנחנו משתמשים כדי לבדל את המותג ייעלמו. ואז צריך לשאול מה האלמנטים החדשים שיעזרו לנו לפתח ולהגדיר את המותג. וזו המטרה העיקרית של 'מרכזי העתיד' שהקמנו".
איך ישפיע השינוי על המראה החיצוני?"היום, כשמדברים על המרכיבים שמשפיעים על הפרופורציות של המכונית, עוסקים במנועים, נוסעים ושימושיות – או כמה חלל רוצים בתוך המכונית. כעת, אם אין מנוע בגודל מקובל אז אלמנט מכריע ביותר נעלם ונותן אפשרות לשנות את המראה באופן דרמטי. אבל לפני שקופצים צריך לזכור שישנן כל תקנות הריסוק שמשפיעות גם הן, וכל זה פותח אפשרויות רבות. האם זה יביא לשינוי דרמטי בעיצוב? קשה לדעת, אבל כעת ישנה האפשרות".
בראייה שלכם האם בעתיד יהיה נהג או לא?"ההבדל בין נהיגה אוטונומית עם נהג או בלעדיו, הוא ההבדל בין התפתחות מבוקרת לשינוי מהפכני, וקשה לדבר על כך באופן גלובאלי. באירופה יש ערים בנות כמה מאות שנים והן שונות מערים בסין שזה עתה נבנו, ושם קל יותר להטמיע את התשתית החדשה. אז נראה התפתחות שונה באזורים כמו ארצות הברית, סין ואירופה.
"אבל יש עוד הרבה שאלות קשות בדרך. מה יקרה כאשר יש מכוניות אוטונומיות ולצידן מכוניות ישנות עם נהגים אמיתיים? איך מצב כזה מתנהל? "ומה קורה עם האינטליגנציה במכונית? כיצד היא תתנהג במצבי חירום קיצוניים? האם היא תציל את זה שמחוץ למכונית או את הנהג? ואם המכוניות מתקשרות ביניהן ובאחת יש חמישה ילדים. האם המחשב יכול לשפר את המצב שלהם או את שלך? האם הוא מחליט לטובתם או לטובתך?
"יש כאן המון שאלות שצריך לענות עליהן. מצד שני תמיד היו בתעשיית הרכב הרבה שאלות ונראה שהיום באמת דברים משתנים מהר יותר מאשר לפני עשור. ואני חושב שמעצבים יכולים לסייע בפיתוחים החשובים האלה בגלל שהם אנשים מאוד יצירתיים".
איך כל זה משתלב עם העבודה שלך בפורשה?
"בפורשה העבודה שלי היא עיצוב של מכוניות. בקבוצת פולקסווגן המושג DESIGN מתייחס לתכנון במובן הרחב ביותר, כזה המשלב טכנולוגיה עם שימושיות ואסטטיקה. כאן אני מדבר על תפיסות לעתיד ולא על קימור, שבכה או 'מראה משפחתי'. ומכיוון שמוביליות היא כה נדרשת על ידי הלקוחות, זו הזדמנות ליצור תפיסה חדשה ומרגשת. זה מאוד שונה ממה שעשיתי קודם, גם אם בפורשה תמיד חשבנו על האופן בו תתפתח תנועה אוטונומית".
אם העתיד הוא אוטונומי, למה שלקוחות בכלל ירצו פורשה?"זה בדיוק כמו השאלה 'מדוע אנשים קונים בארצות-הברית מוגבלת המהירות מכונית של פורשה שיכולה לנוע מאוד מהר?'. הרכישות האלה הן תמיד אמוציונאליות, ובעתיד הדברים האמוציונאליים ימשיכו למשוך אנשים. התפקיד שלנו הוא למצוא את אותם גורמים חדשים שיגרמו לאנשים לשלם הרבה כסף על המוצרים שלנו".
צילום: מנהל
