פרוצדורה של מבחנים ממש לא צריכה לעניין את הקורא. לו"ז, מקומות מפגש והחזרת רכב, תוואי, זמן נהיגה – כל אלה אמורים להיות ברקע. לא כך במקרה הזה. כי ההכתבה של
מרצדס לגבי משך הזמן ותוואי הנסיעה נבעה בגלל משהו שהוא מאוד מהותי לדגם הסופר מעניין הזה.ההכתבה הזו השפיעה לא רק על המבחן עצמו, היא גם קשורה באופן משמעותי מאוד ליכולת השימוש במשאית הזאת. בשלב זה, בכל אופן.
.jpg)
צילום: תומר פדר
אין בעיה עם ההתחלה: מפגש בראש העין, היכרות קצרה, התארגנות קצרה עוד יותר ויציאה לדרך. אבל המסלול הוכתב, טווח הנסיעה מאוד הוגבל ומשך הזמן קוצר גם כן. המסלול הוכתב לאלון התבור, המקום היחיד בישראל, בינתיים, בו אפשר למלא את מיכל הגז של האיקוניק; המיכל היה מלא רק בחציו, טוב לטווח מרבי של 175 ק"מ; המשאית הייתה צריכה להתייצב בסוף המבחן בראש העין – אבל עם מיכל מלא, מה שחייב העמסתה על מוביל ציוד, וביטול האופציה להמשך הנהיגה.
בקיצור: קצר.
דגם ושמו Econicלמרצדס, כמו לכל יצרן משאיות מכובד – ומרצדס היא יצרן משאיות מאוד נכבד: הראשונה (1894) והגדולה בעולם – יש שלושה דגמים לפי משקל ועוד אחד לעבודות תשתית. דגמים ששימשו לעבודות ייעודיות בעיר התבססו על מבנה רגיל מהסוג המוכר לכולם, ובמקרים מסוימים המשמעות היא התאמה לא-מושלמת וגם פשרות פה ושם.
.jpg)
צילום: תומר פדר
ב-1998 הציגה מרצדס דגם שונה: Econic. דגם זה אופיין בתא נהג עם כניסה ורצפה נמוכות במיוחד שמוקם לפני הסרן הקדמי, כמו באוטובוס; שמשה ענקית לטובת שדה ראייה משופר בלטה אף היא; דלת מתקפלת ושקופה לעובדים – טובה למקומות צרים ובטיחותית להולכי רגל או רוכבי אופניים; מושבים לצוות; גובה המאפשר עמידה (192 ס"מ). קשישי הדור אולי יעלו בזיכרונם המתפוגג ניסיון של ליילנד לייצר משאית מבוססת אוטובוס טייגר. בכל הקשור לזמן הווה, בולט בהקשר זה דחסן האשפה של דניס הבריטית.
המון פרטיםאיקוניק נועדה לעבודה במקומות מאתגרי תמרון: דחסני אשפה, רכב לכיבוי אש וגם בשדות תעופה, כרכב שירות למטוסים. זהו דגם במשקל בינוני, מ-18 טון ועד 26 טון, ואופציות ההינע שלו נעות מ-4x2 דרך 6x2, כולל סרן אחורי מתרומם ומהוגה, ועד 8x2 וגם 8x6; בנוסף, מוצעת האיקוניק גם כראש גורר (4x2). איקוניק מוצעת עם תא-נהג בגובה רגיל, מוגבה וגבוה במיוחד, לטובת תא שינה; אין אופציה לתא שינה מאחורי תא הנהג. בתא הנהג מקום לשלושה אנשי צוות במושב ייעודי. בסיס הגלגלים נע בין 3.45 ל-5.7 מטר (4x2) ובין 3.45 ל-4.8 מטרים (6x2).
.jpg)
צילום: תומר פדר
המנוע הוא בנפח 7.7 ליטר (OM236G), המייצר 302 או 354 כ"ס (ב-2200 סל"ד) ומומנט של 122.3 או 142.7 קג"מ (1200-1400 סל"ד); הדגמים הממש-כבדים מצוידים במנוע גדול יותר. רמת הרעש נמוכה, פחות מ-80 דציבלים. באופן מתבקש, התיבה היא אוטומטית-פלנטרית של אליסון (PR 3000) עם שישה הילוכים, ובמשאית מורכב ריטרדר מובנה. כמובן לא חסרות אופציות למפרשי כוח (PTO) למיניהם – אחד מופעל מנוע ושניים על-ידי תיבת ההילוכים. המתלים מבוססים על כריות אוויר סביב. לדגם זה הפחתה טבורית למהירות "זחילה". וכיאה לרכב עירוני עכשווי, יש לו גם מערך דימום/התנעה. והרי נתון חשוב מאוד: קוטר סיבוב מכובד העומד על 14.8-20 מטר, לפי ההינע.
ולאיקוניק יש גם גרסה מונעת בגז טבעי דחוס.
אורח בישראלכלמוביל הביאה לישראל איקוניק מונע-גז, קומפלט עם דחסן אשפה גדול ממדים; עניין הגז הדחוס באחריות שישה מיכלים בשני צבירים; סה"כ 400 ליטר בצד שמאל, 200 ליטר בצד ימין. דגם זה נועד לתצוגה בפני רשויות מקומיות ולהיכרות עם העיתונות. עם פרסום שורות אלה, הוא נמצא כבר חזרה בגרמניה.
.jpg)
צילום: תומר פדר
הגרסה שביקרה כאן היא 6x2, עם מנוע 320 כ"ס, בסיס גלגלים של 390 ס"מ וכוללת מושב אמצעי בתא הנהג. דודו של כלמוביל התמקם שם; בכל זאת, היה לנו על מה לדבר, ושותף לדבר שריטה בשיחות נפש על מובילי טנקים הוא עניין נדיר.
לא התעכבתי יותר מדי זמן על סידורי הפנים. המושב של ISRI הוא מהסוג המוכר והמתקדם ההוא (עם שפע כוונונים, כולל לגב) והיה קל מאוד לסדר אתו תנוחת נהיגה אידיאלית. סידור ההגה קל, וכך גם כוונון המראות (רק הגדולות מופעלות חשמל). לתיבה מצבי סרק, D ו-R, ניתן לשלוט ידנית על שילוב ההילוכים – והכל בפיקוד כפתורים; אין בורר. ניתן לשלוט על מתלי האוויר בקלות מלוח הפקדים. חוצמזה, כשיש מדריך, לא צריך לברר על כל כפתור לפני שזזים. זזים – וזהו.
זזנו. התפעול הבסיסי כמו ברכב נוסעים (טוב, שם אין מקסי). האיקוניק נח במקום צפוף, אבל התמרון היה קל. דודו המליץ על סיבוב בחצר, כדי להתרשם מקוטר הסיבוב. הסתובבתי – והתרשמתי. ביציאה חשבתי אוטובוס; בכל זאת, הסרן הקדמי מאחור, הרכב ארוך. בכיכר הראשונה בפארק התעשייה של ראש העין, הסתבר שהיכולת קרובה בהרבה למשאית חלוקה קטנה, מאשר לדחסן ארוך. כושר העקיבה של החלק האחורי היה מאוד ידידותי, ולא היה כל צורך בחדירה לנתיב אחר. הערה: אין מעל הגלגלים האחוריים – שבכלל אינם גלויים במראה – כל נקודת ייחוס; במקומות ממש מאתגרים, נורית יכולה לעזור.
.jpg)
צילום: תומר פדר
כביש 6 הוצא מהתכנית, וסיבוב בעפולה הוכנס אליה. אבל משהו באווירה של טווח מאוד מוגבל ומוביל מחכה בסוף המסלול, הכתיב שינוי. עשיתי סיבוב מלא בפארק של ראש העין; עם אספלט במצב עלוב במיוחד, זה מקום מצוין לבחון נוחות נסיעה בעיר. במהירות עירונית, מתלי האוויר סיפקו רמת נוחות משובחת ביותר.
בהמשך, לקראת היציאה מכביש 5 לכיוון כפר סבא, הכביש הבין עירוני הפגין רמת תחזוקה ירודה ומטה. במהירות כזאת, האיקוניק, ללא מטען (אבל במשקל כולל של כ-16 טון) הפגינה רמת נוחות גבוהה עם שיכוך הכיווץ של המתלים ליצירת רכות מבורכת, אבל שיכוך ההחזרה נשלט פחות טוב ויצר יותר נדנוד; מעין גרסת דחסן לאוטו אמריקאי של פעם.
השילוב של מנוע עם מומנט לא מרקיע שחקים, תיבה אוטומטית-פלנטרית עם שישה הילוכים ואותו משקל עצמי גבוה, אחראי לכך שהיציאה מהמקום אינה כוחנית במיוחד. לאחר שהאיקוניק מגיע למהירויות שיוט, הוא נינוח מאוד לנהיגה, ובעיקר שקט מאוד.
הריטרדר התגלה כיעיל ביותר בבלימות שירות, כמו לקראת רמזור אדום, מייתר כמעט לגמרי את מערכת הבלימה הראשית. ההגה בכביש המהיר היה מעט צמיגי במרכז – אבל זה לא תחום המחיה של הרכב הזה. באותו סיבוב בראש העין ההגה היה בן ברית טוב מאוד לנהג העובד, עם משקל נכון ותחושה סבירה בתמרון.
.jpg)
צילום: תומר פדר
לקראת כפר סבא נכנעתי. המרחק לאלון התבור היה קצר ממש במעט מטווח הנסיעה שהשאירו מיכלי הגז הלא מלאים. כשהם מלאים, מציין דודו, הטווח הוא 300 ק"מ – לא מרשים, אבל נובע מהתכולה האנרגטית הנמוכה של CNG: בערך רבע מסולר. חזרנו לכביש 6 ומשם נסענו לעפולה דרך וואדי ערה. בעלייה ההיא, אחרי מוסמוס, היכולת לא התעלתה; דרישה לקיק דאון לא נענתה במהירות שרציתי, אז לחצתי על הכפתור. שני הילוכים ירדו והקצב השתפר. במורד לצומת מגידו, הריטרדר היה יותר מאשר מספק, ועם ההתדרדרות מטה בלטו, שוב, השקט וקלות הנהיגה.
בין לבין גיליתי שלאיקוניק מערכת שמירת נתיב אפקטיבית מאוד, שלוח המחוונים עתיר פונקציות וקל מאוד לשלוט בו ולקבל מידע שימושי תוך כדי נהיגה, שהמיזוג יעיל מאוד – למרות השמשה הענקית ותודות לפתחי האוורור הטובים – וכי לוח המחוונים ברור וקריא. מנגד, חלק ניכר מכפתורי התפעול המרובים נמצאים במרכז הקונסולה – וזו שטוחה במבנה. כלומר, חלק מהם רחוקים מהנהג ולא נקראים באופן מיידי; מבנה קעור היה משפר מאוד עניין זה.
.jpg)
צילום: תומר פדר
בעפולה, לקראת צומת מרומזר, עצר לפני רכב גורר – שפנסי הבלימה שלו לא עבדו; לאיקוניק כושר בלימה מצוין. עובדה. וכך התגלגלנו על שאריות הגז הדחוס לאלון התבור, פגשנו במוביל, אמרתי שלום לדודו (ממנו נפרדתי), שלום לדורון (אותו פגשתי). וזהו.
אקולוגיהמרצדס איקוניק CNG מביאה לרשות המקומית שני מרכיבים חשובים: רכב ייעודי לעבודות מוניציפליות, ומנוע מונע גז, לעבודה דלת זיהום, עניין משמעותי דווקא ובייחוד בעיר. המנוע השקט רק מוסיף.
ההתרשמות הייתה קצרה מאוד ומדי, אבל גם עתה – ויחד עם מקור האנרגיה הנקייה יחסית – מדובר בכלי עבודה שכל רשות מקומית צריכה לשקול אותו ברצינות. הוא טוב לצוות שלה, לבטיחות האזרחים ולרמת הניקיון באוויר. אבל כל זה יישאר בגדר "רעיון בלבד" אם עניין מילוי הגז לא ייפתר באופן יעיל מאוד. אחרת, מה הועילו חכמים בתקנתם?
.jpg)
צילום: תומר פדר
