זה מבחן לאופנוע חדש–חדש, מודל 2011. ה–RS 300 R של SWM הוא למעשה הוסקוורנה TE310 מלפני שש ושבע שנים; גגלו את הדגם הזה ותראו שמדובר באופנוע דומה מאוד - ובכלל לא בטוח שזה רע. ההאסקים האדומים של אז היו אופנועים מצויינים שנודעו בעמידות ובמתלים משובחים; ואחרי שלקחנו את ה–SWM ליממה במדבר יהודה, לסינגלים בוואדיות המסולעים והמחוצצים, למעלות תלולים, וגם לכמה שבילים מהירים פה ושם - אנחנו יכולים לומר שהוא, איך שלא תקראו לו, נשאר אופנוע מצויין.
דש מלהיב מהעברבמבט ראשון - העיצוב נאה בהחלט, וקצת מזכיר לי את האדום–צהוב של פנטיק מוטור מילדותי בשנות השמונים. מבחינת חיווט ואיכות גימור לא מצאנו כל בעיה, עניין ראוי לציון באופנוע שעבר כבר 1500 קילומטרים מתישים של אבק וחול. למעשה, גם אם יש בנמצא פלסטיקה איכותית יותר, זה פחות דרמטי כשמדובר באופנוע שטח שמטבע הדברים נופל ונשרט.
אהבנו את הצבע האדום הבוהק בראש המנוע. המנוע עצמו הוא מסוג פאק–פאק–פאק - מינוח לא ממש מקצועי שמתאר בדיוק רב את אופי הפעולה שלו, מעין טרטור טרקטורי שלא מפסיק לפמפם, גם כשהסל"ד הופך לכזה שאפשר לספור אותו. ויש לו מומנט שמסייע מאוד בעלייה שלא הגעת אליה במהירות מספקת. זה מנוע שאין לו את העקיצה שיש למנועים מודרניים יותר, של קפיצה מהמקום, אבל יש לאופי פעולה כזה יתרונות גם בקטעים טכניים איטיים, וגם משום שהוא פחות יעייף את הרוכב.
צילום: חזי עלון
כמו אז - המתלים של קאייבה עושים עבודה מצויינת. הם מעט רכים יחסית לאלו שנפוצים באופנועים מודרנים יותר, גם בגלל הכוונון שעשה הבעלים הפרטי של אופנוע המבחן, אבל עדיין מתמודדים מעולה עם סלעים כשאתה מגיע אליהם במהירות. הכידון הוחלף לזה של רנטל (Renthal) והמפלט הכפול הוחלף לספורטיבי וקליל של ארו (Arrow), שני שינויים שעוזרים לעשות את האופנוע לקצת יותר מעודכן וקליל.
יש ל–RS מפתח לסוויץ' כמו פעם, וגם מפחת לחץ ומשנק, שני דברים שלא הזדקקנו להם - האופנוע הונע בנגיעה ראשונה בכל פעם, גם אחרי שפגש את הקרקע. בנוסף, הטיפול בו הוא לפי מרחק נסיעה, ולא לפי שעות רכיבה כנהוג היום. מרווח הטיפולים הוא 2000 ק"מ ששווים לפחות 20 טיולי שטח ארוכים מאוד, ואחריהם תאלצו לשלם רק 450 שקלים.
יתרון כלכלי זה מצטרף גם למחיר קנייה הנמוך עד כ–20% מזה של המתחרים ולאחריות של שנתיים, שהיא כפולה מזו של דגמים דומים. הטהרנים יאמרו שלא מדובר ב"אופנוע קצה", אז מה, אתם "אופנועני קצה"?
אופנוענים נגד השיטההרי כל מה שרוכב האנדורו הממוצע מבקש הוא משהו יעיל, אמין וידידותי שיעשה לו את סוף השבוע קצת יותר נחמד, ויעניק לו קצת שביב הרפתקה, מעט שפריץ אדרנלין. היממה שעברנו איתו במדבר יהודה היתה מהנה מאוד - גם משום שזה אופנוע שמגיע עם בונוס מיוחד: ה–SWM עוצר לרגע את המרדף האינסופי שלא נגמר אחרי עדכונים ושיפורים. ה–RS 300 הוא אופנוע שמעניק את העונג המיוחד של התחושה שאתה הולך נגד, שאתה קצת דופק את השיטה. ואופנוענים אוהבים את ההרגשה הזו במיוחד. המחיר הזול בהרבה, רק מוסיף.
צילום: חזי עלון על גלובליזציה וכוח המותג
בואו, היו איתי, היו מרוכזים לרגע. בכל זאת אופנוענים, הפרעות קשב וזה.
סיפור א. SWM היה מותג שפעל בשנות הזוהר של האופנועים האיטלקיים, בשנות השיבעים והשמונים (1971-1987). עד היום נמשך ויכוח על ראשי התיבות; האם זה Sironi Vergani Vimercate Milano על שם פרבר במילאנו בו פעלו המייסדים פירטו סירוני ופאוסטו ורגאני? ואולי זה בכלל Speedy Working Motors? והוא, תודו, פירוש הרבה יותר מגניב. בכל מקרה, מדובר במותג שייצר אז אופנועי טריאל, אנדורו ומוטוקרוס תוך שימוש במנועי סאקס ורוטקס. אופנועי המותג זכו באליפויות ובתארים, אך כמו רבים מחבריו למדינת המגף והבלגן – דעך לעולם שכולו גרמנים ויפנים. שמרו בזיכרון.
סיפור ב. הוסקוורנה הייתה חברת אופנועים שבדית שנקנתה (1987) בידי קאג'יבה האיטלקית שהעבירה את המפעל לווארזה, איטליה. עברו שנים, קאג'בה התרסקה והגרמנים מב.מ.וו קנו ב-2008 את המפעל והמותג – והחלו לייצר אותו מחדש. ב-2013 הגיעו האוסטרים של ק.ט.מ, קנו את המותג ורוקנו אותו מתוכן; אופנועי הוסקוורנה של היום מיוצרים באותם פסי ייצור במטיגהופן, למעשה כמעט לגמרי ק.ט.מ בצבע לבן-כחול-צהוב. אבל בווארזה נשארו המפעל, המכונות והעובדים. בסוף 2014 מצטרף לסיפור אמפליו מאצ'י (Macchi), שהיה מהנדס בכיר מאוד בקג'יבה ובאפריליה, והיה שותף לתכנון של ההסקוורנות ההן. האיש מביא כסף סיני מאיש עסקים בשם דקסינג גונג ומחברת האופנועים שלו שיינריי (Shineray) ויחד איתו קונה את המפעל האיטלקי, את תכניות האופנועים של הוסקוורנה, ובמקביל את שם המותג הישן ההוא של SWM – ומדביק אותו לאופנוע החדש-ישן.
אשל מוטורס, שמייבאים לישראל גם את אופנועי יוסאנג בשנים האחרונות, הם אלו שהביאו לכאן את SWM. ברפטואר שלושה כלים לאנדורו בנפחים 125, 300, ו-500 סמ"ק, דו"ש של 650 סמ"ק, וסופרמוטו שמבוסס עליו. בנוסף יש במבחר שני דגמים המבוססים על החלק הסיני של המשפחה – סקרמלבר וקפה רייסר עם מנוע עם צילנדר יחיד בנפח 440 סמ"ק.
צילום: חזי עלון
